אופל מוקה לא קוטלת רק ג'וקים

לפני מספר שנים הופיעה ניסאן ג'וק בחיינו, מן מכונית פרטית שהפכה לג'יפון. זו היתה תופעה היסטרית, וכל מתחרותיה בהמשך כונו "קוטלי ג'וק"… אופל מוקה X באה להראות שהיא מסוגלת לקטול גם את הגדולות.

רכב מבחן אופל מוקה

שבוע לאחר שבדקתי את אופל מוקה, ערכתי נסיעת מבחן על מכונית מהמזרח הנחשבת למלכת שוק הקורסאוברים. היא יקרה יותר, נחשקת יותר וגונבת מבטים הרבה יותר. אבל מה לעשות, הנסיעה בה הרגישה לי חווייתית הרבה פחות מהמוקה. למרות שההיא מהמזרח הייתה מאובזרת בכבדות, חווית הנהיגה שלה הייתה תפלה: היא התאמצה ונשנקה. את המוקה לעומת זאת מצאתי רעננה, דינאמית וכיפית לנסיעה.

אופל מוקה, נעים להכיר.

שוק הקורסאוברים שהפך זה מכבר לשוק הלוהט והגדול ביותר בעולם הרכב, החל מהמינימליות כמו ניסאן ג'וק ורנו קפצ'ור ועד ליונדאי טוסון, קיה ספורטאז', ניסן קשקאי ומאזדה cx5 (שתהיה פה בעז"ה במבחן בשבוע הבא). וכלה בקרוסאוברים יקרים בהרבה כמו קדילאק xt5 ודומיו, אבל כבר קבעו רבותינו כי התורה, על הרוב תדבר.

הבעיה הגדולה של אופל נעוצה בעובדה שהיא בזבזה שנתיים שלימות מאז שהושק הדגם ועד שהופיע בארצנו הקטנה. לצד זה  גם תג מחיר גבוה שהודבק לה בתחילה, גרם למוקה להידחק כמעט לתחתית רשימת הקרוסאוברים הנמכרים בארץ, וחבל.

המוקה בגרסה X שאותה קיבלנו לנסיעת המבחן שלנו, היא מתיחת פנים של הדור הקודם. המוקה נחשב גם כך לרכב נאה והגריל ופנסי הלד שנוספו כאן, הקנו לו מראה עשיר עוד יותר. כשהשכן עם האינפיניטי הנוצצת חקר אותי עליה, הבנתי סופית שבעיני המתבונן, המוקה היא בהחלט לא "עוד משהו".

קצר, מאובזר, ועושה את העבודה. 

מבחינת מימדים, גודלה של המוקה נשאר זהה לדגם הקודם, "על הקשקש". כך שתפגשו ג'יפון באורך העומד על 4.27 מטר בלבד ורוחב נאה של 1.78 מטר. ארבעה מטרים ועשרים ואחד סנטימטרים זה אורך המקנה נקודת פתיחה מצוינת, כיוון שלמרות שאחרי הכול מדובר ברכב מנופח ושרירי, ומאידך ניתן להחנותו בקלות יתירה מאשר משפחתית רגילה.

כניסה פנימה מגלה שינוי מבורך כמו בכל רכבי אופל 2017. זה אומר שלא תמצאו כאן שורת הלחצנים הארוכה והמעצבנת אלא מסך מולטימדיה המתופעל בפשטות ובקלות.

הדשבורד והקונסולה המרכזית נעימים למראה ולמגע, והם כמו גם הכיסאות, משענת היד, הדלתות וההגה המוכר של אופל – עטויים בעור שחור. במרכז תמצאו את מערכת המולטימדיה שכוללת כמובן גם מצלמת רוורס, ומתחתיה את כפתורי מערכת המיזוג המפוצלת וכמה לחצנים נוספים הנוגעים בעבודתה. התחושה בפנים היא בהחלט של יותר מעוד קרוסאובר מפונפן. גם הכסאות מאחור עטויים עור, ואלו כמו אלו נוחים ומפנקים.

באופן אישי, מה שהיה כאן כיף במיוחד הייתה הישיבה בגובה; תחושת הג'יפון שהמוקה מקנה.

אופל מוקה

בליעת מהמורות וחווית נהיגה נוכחת

אבל כל זה רק הקדמה לעיקר, חווית הנהיגה. היא הייתה נוכחת שם, ובגדול. עיינו שוב בפתיח כדי להבין עד כמה.

לחיצה על דוושת הגז גילתה שמנוע הטורבו בנפח 1.4 ליטר עם 140 כוח סוס, עושה את עבודתו גם בגרסא הזו, בהתאם לקטגוריה (ועל הקודמת לא הייתה לי כל תלונה בנושא הזה) והמוקה החליקה בחינניות ממגרש החניה אל הכביש. בהשתלבות בכביש היא עשתה היטב את העבודה והאיצה בקלות ובשמחה גם בתחילת נסיעה וגם בהאצות הביניים.

כמו יתר אחיה למשפחת אופל, גם כאן תרגישו שתא הנהג אטום לרעשים מבחוץ, ורק אם תסחטו באגרסיביות את הדוושה תשמעו את נהמת המנוע חודרת פנימה.

עוד נקודת זכות שמצאתי כאן היא מתלים טובים, ש"אוכלים" את מהמורות הכביש ומונעים מכם להיטרק עליו משל הייתם נוסעים בסוס ועגלה. באירופה, שם המוקה מככב הרבה יותר מאשר בארצנו הקדושה, המוקה, ובעיקר גרסת הארבע על ארבע שלו, הוא כלי יעיל לצלוח שבילים הרריים ומפותלים או דרכים מושלגות. אז אמנם למגינת ליבי, אנשי אופל לא חשבו שצריך לשלוח כתב חרדי לבדוק את הרכב בדרכים מפותלות והרריות בסקוטלנד (אתם שם באופל, לא מאוחר לתקן זאת) כפי שעשו זאת עם כתבי הרכב של המגזר הכללי, אבל נמצאתי למד שגם בארץ ובגרסה הרגילה שלו, המוקה כמי שנועד להיות ג'יפון שצולח דרכי עפר ושטחים קלים עד בינוניים, עושה זאת בצורה נחמדה. אם אתם מאלו שאוהבים להגיע למנחה-מעריב ולהחנות את הרכב בפוזה על המדרכה לעיני כל באי השטיבלאך – בהחלט מצאתם את שאהבה נפשכם.

וכיוון שנתוני המנוע זהים לנתוני הדגם היוצא, צריכת הדלק כאן זהה לחלוטין ובנסיעה משולבת יצרוך המוקה ליטר דלק לכל 12.3 קילומטר. סביר.

אופל מוקה

side

כתיבת תגובה