בנק ישראל מצדד בעמדת הבנקים שלא מאפשרים סחר בביטקוין

המשנה לנגידת בנק ישראל מזהירה: האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה.

סחר בביטקוין shutterstock

המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, התייחסה הבוקר בישיבת ועדת הכספים של הכנסת למספר נושאים וסוגיות בהקשר של תופעת המטבעות הווירטואליים. לטענתה המטבעות הווירטואליים הקיימים היום מבוססים על יוזמות פרטיות ואף גוף רשמי, כגון בנקים מרכזיים או ממשלות, לא עומד מאחוריהם. על רקע ההתעניינות הגדולה ברכישת מטבעות וירטואליים, בעיקר על ידי צעירים, חשוב מאוד שכל מי ששוקל זאת יהיה מודע לכך שמדובר בפעילות שאין לגביה כל אחריות ממשלתית, ושייקח בחשבון שהתנודתיות הגבוהה והיעדר הפיקוח עלולים להביא לאובדן ערך פתאומי.

ביטקוין ומטבעות וירטואליים דומים אינם מטבע וגם אינם נחשבים למטבע חוץ ועמדת בנק ישראל היא שיש לראותם כנכס פיננסי, על כל המשתמע מכך. במסגרת התפקידים שהוקנו לבנק ישראל בחוק בנק ישראל  – להנפיק את המטבע הרשמי שמהווה הילך חוקי בישראל ולהסדיר את מערכת המזומנים במשק, מגדיר החוק את המטבע "השקל החדש".  במסגרת התפקידים של בנק ישראל לנהל את יתרות המט"ח ולעקוב אחר ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, החוק גם מגדיר "מטבע חוץ" כ"שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל". אם כן, הביטקוין והמטבעות הדומים לו אינם עונים להגדרה החוקית של מטבע או של מטבע חוץ.

apps-box

מעבר להגדרה המשפטית, גם כשבוחנים את הפרמטרים הכלכליים של המטבעות הווירטואליים הם לא ממלאים את התפקידים העיקריים של מטבע. אלמנט קריטי שקיים במטבע הנו מידת האמון שהמשתמשים נותנים בו. אמון זה נובע מכך שהכסף מהווה הילך חוקי בעל גיבוי משפטי ומקיים את התכונות המקובלות שלו על פי הספרות הכלכלית – יחידה חשבונאית, מכשיר לביצוע סחר חליפין, ויציבות המאפשרת לו להיות מכשיר לשמירת ערך –  כל אלו אינן מתקיימות בביטקוין ובמטבעות הדומים לו, המתאפיינים בתנודתיות גבוהה ביותר, בקושי בביצוע עסקאות, ובהיעדר ביטחון לגבי הגורמים העומדים מאחוריהם.

לאחרונה עלו בציבור מספר תלונות על קשיים לכאורה שבנקים מערימים על לקוחות שמבקשים להעביר כספים מחשבון הבנק שלהם לצורך רכישת מטבעות וירטואליים. מעבר לסיכונים ללקוח, קיימים סיכוני ציות גם לבנק.  חשוב להמחיש: האופי האנונימי של המטבעות הווירטואליים מביא לכך שהם יכולים לשמש, ומשמשים, להלבנת הון, מימון פשיעה, וכדומה. לקוח שמבקש להעביר את כספו לבורסה כלשהיא שמוכרת מטבעות וירטואליים יכול בהמשך להעביר את הכסף בצורה אנונימית לכל גורם מפוקפק בארץ או בעולם. במידה והכסף ישמש למטרה לא ראויה, הבנק שביצע את ההעברה עלול לשאת באחריות כנגד רשויות חוק בארץ או בעולם.

לכן כל בנק נדרש להגדיר האם הוא נותן ללקוחות שירותים בתחום, ואם כן- כיצד ינהל את הסיכונים. הוראות הפיקוח על הבנקים מחייבות את הבנקים לנקוט באמצעי זהירות למניעת הלבנת הון ומימון פעילות טרור ולעמידה בכללי כח המשימה הבינלאומי –  FATF. כך, יש סימנים המחייבים את הבנקים להתייחס אל חשבונות של לקוחות כחשבונות בעלי סיכון גבוה. אחד הסימנים הוא פעילות גדולה במזומנים. בהקשר זה, העברה של  מטבע וירטואלי שקולה להעברה של מזומן ולכן החשבון יכול להיחשב לכזה עם סיכון גבוה. בפיקוח על הבנקים הוקם צוות פנימי שבוחן ולומד את הנושא, והוא נמצא בתחילת העבודה.

יש לציין שלא ניתן ללמוד הרבה ממה שקיים בעולם,  שכן, ככל הידוע לנו, אף רגולטור בעולם לא הוציא הנחייה למערכת הבנקאית כיצד לפעול בהתייחס לפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים. אנו מעריכים כי הדבר מצביע על כך כי קיים קושי אמיתי במתן הנחיות גורפות למערכת באשר לדרך הנכונה לאמוד לנהל, ולנטר את הסיכונים הטמונים בפעילות זו .  אי לכך, בשלב זה, הפיקוח על הבנקים לא יכול לתת מענה ללקוחות שהבנקים מסרבים לאפשר להם להמיר את הכסף שבחשבונם למטבעות וירטואליים. במידה ויימצא פתרון, הוא יצטרך להינתן במשותף עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולהיות מקובל עליה.

doseo-webing-side
inner

תגובה אחת ל: "בנק ישראל מצדד בעמדת הבנקים שלא מאפשרים סחר בביטקוין"

  1. עכשיו במקום שאנשים יפקידו את הרווחים בבנק וישלמו מס, אנשים נאלצים למכור בשחור ולהסתיר את ההכנסות
    כל הכבוד, בנקים

כתיבת תגובה