השופטים מצאו הבדל בין עופות ודירות

שני חוקים שחוקקו במסגרת חוק ההסדרים הגיעו לשולחנם של שופטי הבג"ץ. האחד נפסל והשני לא. מדוע? מה ההבדל בין הפרק שעוסק במגדלי העופות והפרק שעוסק במס שהיה אמור להיות מוטל על בעלי ריבוי דירות?

תרנגולות בלול. אילוסטרציה: Bukhanovskyy | שאטרסטוק

"מס ריבוי דירות" הידוע בכינוי מס דירה שלישית הצליח להפתיע אותי בכך שהצליחו לחוקק אותו. לא שאני לא חושב שיש מקום למיסוי משקיעים, פשוט לא האמנתי שהחוק יעבור. כאשר עבר, נסעתי לצפון והקדשתי יומיים לקריאת החוק על כל סעיפיו. רציתי להבין איך זה קרה, רציתי ללמוד אותו.

עוד לפני שהחוק עבר פנו אלי מספר לקוחות ושאלו שאלות. ארשת פניהם המודאגת של אנשים שתכננו את עתידם ולפתע הפך זה לבלתי ידוע בגלל שינויים בלתי צפויים מראש בחוקיה של מדינת ישראל, דיברה בעד עצמה.

היו אלו אנשים שעבדו קשה כל החיים, חסכו שקל לשקל, הקימו משפחות, השקיעו בדירות כדי שהיה להם בסיס כלכלי לשנים בהן לא יוכלו לעבוד והרגשתי שאני רוצה לעזור להם. היות ואני עובד בתחום מיסוי הנדל"ן שנים, אני יודע את החוקים. ולכן, רציתי לשתף עמם את התובנות והדרכים החוקיות הידועות לי, על מנת שהם יוכלו להבין ולהתמודד עם חקיקה חדשה זו שיש לה משמעות כלכלית רבה לגביהם.

ושוב הופתעתי. הפעם עם ביטול החוק על-ידי בית המשפט העליון. החוק בוטל! עתה התברר לי שעמדתי הראשונה הייתה דומה לעמדתו של כבוד השופט מני מזוז (דעת המיעוט) בפסק הדין שביטל את החוק. ניסיון העבר מלמד שחוקים במדינת ישראל מתבטלים כאשר עולה חשש לפגיעה בזכויות אדם.

בנוסף, בשלושת העשורים האחרונים, כל העתירות הרבות שהתבססו על "פגם בהליך החקיקה", נדחו פה אחד על ידי בית משפט העליון. כאשר קראתי את בג"ץ מגדלי העופות, היה לי ברור שהאפשרות שבית המשפט יפסול את החוק רחוקה מאוד.

מה בין עופות לדירות?

כבוד השופט מזוז הציג את ההבדלים בין בג"ץ מגדלי העופות למס ריבוי דירות והוא לכאורה צודק. בבג"ץ מגדלי העופות נקבע מתי ישנו הליך שיוצר פגם בהליך החקיקה. למעשה ישנם שלושה עקרונות בהליך החקיקה: הרוב קובע; הפומביות (הליך החקיקה נעשה בפומבי); עקרון ההשתתפות שמאפשר גם למיעוטים ולאופוזיציה להשתתף בהליך החקיקה ולנסות לשכנע בעמדתם.

מהו עיקרון ההשתתפות? זכותו של כל חבר כנסת ליטל חלק בהליך החקיקה. האם מדובר בנוכחות פיזית? האם מדובר באפשרות חברי הכנסת לדעת על מה הם מצביעים? כן. וכאשר זה לא קורה, בית המשפט נדרש להגן על הזכות של חברי הכנסת להשתתף בהליך החקיקה.

בבג"ץ מס ריבוי דירות נקבע שהעיקרון הופר. מדוע אם-כן בבג"ץ מגדלי העופות לא? מדוע כאן היה ניתן לגבש עמדה וכאן לא? מה ההבדל בין שני החוקים ושני הבג"צים?

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, כתבה שבמקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים וכי די היה במתן מספר שעות הארכה וקבעת דיון המשך למחרת כפי שביקשו חלק מחברי הוועדה. השופטת חיות (שעתידה להחליפה כנשיאה) כתבה שגם מי שרצה לגבש עמדה לא יכול היה לעשות זאת. משמע שאף חבר כנסת לא יכול היה לגבש דעה ולכן יש לבטל את החוק.

והנה מה שכתב השופט סולברג: "הסדר מס ריבוי דירות בהצעת החוק… אינו עניין שניתן להידרש אליו בחיפזון וכלאחר יד. בנושא מורכב עסקינן: הלכה למעשה מדובר ביצירת מס חדש יש מאין. הפרק העוסק בהסדר המס דנן מפרט בין היתר מי החייבים במס ומי הפטורים ממנו; שיעורי המס; אופן קביעת השומה; דרך תשלום המס וגבייתו; הוראות עונשיות בגין מתן הצהרות כוזבות במטרה לחמוק מתשלום המס; הוראות מעבר לגבי תחולת החוק; "תמריץ" לבעלי דירות למכור את הדירות שבבעלותם, בדמות מנגנון להשקעת כספי המכירה בקופות גמל… ותיקון פקודת מס הכנסה. בתוספת לחוק נקבעה נוסחה מתמטית-סוציולוגית לחישוב "הסכום הקבוע" אשר על בסיסו יקבע שיעור המס".

השופט הנדל כתב שמועדי דיונים, חוסר האפשרות ללמוד ולהכיר את הצעת החוק הסופית, ניהולם של הדיונים עצמם, חוסר האפשרות לקבל הבהרות והביקורת שהייתה תוך כדי תנועה, מצביעים על-כך שלכאורה חברי הכנסת יכולים היו להשתתף בדיון אך בפועל לא יכלו להבין את הדברים ברמה הנדרשת.

הסבר חלקי על ההבדלים בין החלטות השופטים במיוחד מול עמדת המיעוט של השופט מזוז, ניתן לתלות בצורה בה תופסים השופטים את החוק. לדעתי, מדובר בחוק מורכב ומבלבל וגם אם היה לחברי הכנסת עוד מספר שעות, לא סביר שהם היו מבינים אותו מספיק כדי לגבש עליו דעה.

זה פשוט לא יהיה

החקיקה הזו הוסיפה עוד נדבך למבוך המס הקיים. היו הרבה מאוד דברים שצריך היה ללבן, לפרט ולשייף. ניתן להבין את הרצון והדרך בה פעל המחוקק כדי להוציא את המשקיעים משוק הדירות למגורים אבל לא היה זה הליך תקין.

בנוסף למס ריבוי דירות נדרשו חברי הכנסת להבין את המיסוי הקודם בגין שכר דירה מדירות מגורים המצוי בפקודת מס הכנסה. התהליך הופך למורכב ובעייתי כי יש חוקים שונים שאינם תואמים זה לזה ונוצרים אירועי מס שונים.

לצפות מחברי הכנסת ללמוד את כל דיני המס במספר שעות לא ניתן, בנוסף נציגי הלשכות הרשמיות: לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין שמבינים ומשמשים עזר לחברי הוועדה, לא היו שם עקב שעת הדיון הבלתי סבירה – חצות לילה.

כאשר החוקים לא ברורים ומבלבלים אנשים עוברים עליהם מבלי לדעת. בדיני המס דבר כזה נקרא "תאונת מס". היא מתרחשת בדרך כלל כאשר אדם יוצר אירוע מס בחיוב גבוה עקב אי ידיעת החוקים הרלוונטיים.

אינדיקציה נוספת לכך שהחוק לא היה ברור לחברי הכנסת, באה לידי ביטוי בכך שרק כמה מאות משקיעים בחרו לנצל את הטבות המס הגלומות בו. זאת מתוך אוכלוסיה ידועה של עשרות אלפים (56,000 בעלי דירה שלישית ומעלה). וכל זה אחרי שהחוק כבר חוקק וחלפו קרוב לשבעה חודשים מאז.

בקרב העוסקים בענייני מיסוי מוכרת האמרה: "אם זה לא יהיה פשוט, פשוט זה לא יהיה!". תמיד אהבתי את סיסמת החקיקה הזו כי משמעותה היא שחוקים צריכים להיות פשוטים להבנה בכדי שיהיה לציבור קל לבצע אותם ושלא ייכשלו בתמימותם.

הפרשנות הפשוטה היא שאסור לחוקק חוקים מורכבים בדיני מסים משום שהציבור לא יבין אותם ולא יידע כיצד לפעול לפיהם. יכול להיווצר מצב בו אנשים עוברים על החוק בגלל אי הבנתו.  אך זו אינה הפרשנות היחידה. אפשר לומר גם "פשוט זה לא יהיה". כלומר, אם אכן יחוקקו חוקים מורכבים, הם פשוט יתבטלו, לא יהיו! בג"ץ עלול לבטל אותם כפי שקרה במקרה הזה.

תגובה אחת ל: "השופטים מצאו הבדל בין עופות ודירות"

  1. כתיבה טובה על נושא חשוב. אבל יש עדיין כמה הבדלים בין העופות לדירות:
    1) ההבדל המרכזי – שם היה מדובר סך הכל באיחוד רגולטורי של כמה רשויות. כאן זה מס חדש שמעולם לא היה.
    2) בעופות לא היה הרבה מה להסביר, מאחדים וזהו. כאן יש מאות סעיפים ותקנות. שאפילו שמאים ורואי חשבון לא ממש מבינים.
    3) כך דרכו של בג"ץ. במקרה הראשון מזהיר את הכנסת, בשני כבר נוגע בשולי החוק, ובשלישי מבטל את החוק.
    4) לא יכול להיות שההבדל הוא כי בזמן העופות ראש הממשלה היה האתרוג השמן והמפורסם. בזמן הדירות זו ממשלת נתניהו והחרדים…

כתיבת תגובה