הוראה חדשה לבנקים: הגינות וזהירות בגביית חובות

חייבים כסף לבנק? הבנקים שנהגו עד היום באגרסיביות בגביית חובות מחוייבים מהיום להגינות ולחתירה להסכם תוך מתן נגישות וגילוי נאות ללקוח. עו”ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית: הוראה זו תשפר את עמידתם של לקוחות הבנקים חסרי היכולת ונעדרי ייצוג, אל מול הבנקים.

 

עו”ד גלעד נרקיס

apps-box

ביום ה’, ט”ז בשבט, (1.2.18), נכנסה לתוקף הנחיה חדשה של הפיקוח על הבנקים. מדובר בהנחיה חשובה ביותר ללקוחות הבנקים המצויים בקשיים. מדובר בסוג של מהפכה זוטא שעל כל לקוח שנקלע לקשיים, ולו זמניים, להכיר.

לקוח שפיגר בתשלום הלוואה מכל סיבה שהיא, נאלץ, עד היום, להתמודד עם שיטות גביית חובות אגרסיביות וחובות מנופחים בריביות מופרזות, הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין, כשלעיתים כלל לא ידע על החוב ויכול היה בנקל להימנע מכניסה ל”מחול שדים” זה של הליכי הגבייה, אם רק היה יודע, מבעוד מועד, על היווצרותו של החוב ומקבל הזדמנות נאותה להגיע להסדר ולפתרון נאות עם הבנק.

אין ספק כי נטיית הבנקים למהר ולנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים, תוך הטלת הוצאותיהם המופרזות  על הלקוחות, כשהיד קלה על ההדק, גורמת ללקוחות נזקים עצומים, ובמקרים רבים היא זו, שלמעשה, גורמת לקריסתם הכלכלית (ואף הנפשית) ולחוסר יכולתם לפרוע את החובות, כשברור כי אם היה נעשה ניסיון אמיתי לפתור את המחלוקות בדרכים פחות אגרסיביות, מלכתחילה, היה נמנע מצב זה.

לא פעם אף נוקט הבנק בהליכי עיקול, ובתי המשפט נוטים לקבל בקשות אלו מתוך הנחה מוטעית “שהבנק תמיד צודק”, דבר שיכול להביא את הלקוח לקריסה סופית.

כאמור, בסוף השבוע שעבר נכנסה לתוקפה הוראה של המפקחת על הבנקים, (הוראת ניהול בנקאי תקין נספר 450) אשר מטרתה הסדרת הפעולות שיש לנקוט לצורך הגברת ההוגנות והשקיפות בעת גביית חובות מלקוחות, אשר אינם עומדים בתנאי הלוואתם ואינם פורעים אותה כסדרה.

במסגרת הוראה זו, מחוייבים התאגידים הבנקאיים לנהוג במשנה זהירות בהליכי גביית חובות, בהוגנות, כבוד ושקיפות טרם נקיטת הליכים משפטיים ואף לאחריהם.

עו”ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית, מספיר מה כוללת ההנחיה החדשה:

הקמת פונקציה נפרדת לטיפול בחובות  – הבנקים מחוייבים להקים פונקציה נפרדת לטיפול בגביית חובות, אשר תפקידה להבטיח את הטיפול הנאות של התאגיד הבנקאי בהליכי הגבייה; עד היום, נאלצו לקוחות הבנק שנקלעו לחובות, להתנהל מול פקידי הבנק, שלעיתים לא היו מוסמכים כלל להגיע להסכמים עם הלקוחות במטרה לפתור את הבעיה שנוצרה בחשבונותיהם, או חמור מכך, לעיתים היו בעלי “מטען רגשי” כלפי הלקוחות, באופן שטירפד, הלכה למעשה, כל אפשרות למצוא פתרונות אמיתיים לגביית החובות, מבלי לנקוט בהליכי גבייה אגרסיביים. הקמת פונקציה ייעודית לטיפול בגביית החובות, והקניית סמכויות ממשיות לפונקציה זו יהא בה כדי לשפר את יכולת הלקוח להתנהל מול גוף אחד, מוסמך, אחראי ומקצועי, ולהימנע מהתדרדרות להליכי גבייה באמצעות בתי משפט והוצאה לפועל.

 

הורחב היקף חובת הגילוי הנאות הנדרש מאת הבנק  – בנוסף, הורחב היקף חובת הגילוי הנאות הנדרש מאת הבנק כלפי הלקוח והבנק חוייב במתן הסברים מפורטים בנוגע לאופן חישוב שיעור ריבית הפיגורים, כמו בדבר משמעויות אפשריות של אי עמידה בתשלום חוב, בעיתוי אשר יאפשר לו להימנע מכך.

 

הצעת בנק ללקוח לעריכת הסדר חוב תלווה במסמך בכתב שיימסר ללקוח   – בנוסף נקבע כי הצעת בנק ללקוח לעריכת הסדר חוב תלווה במסמך בכתב שיימסר ללקוח, בו יפורטו פרטי ההצעה. עד היום, המצב ששרר, והלחץ בו שרויים הלקוחות, בעת נסיונותיהם להימנע מהגשת תביעה נגדם, הוביל לקוחות רבים לחתימה על הסדרים, מבלי שהבינו את תוכנם, אשר לעיתים אף הרעו את מצבם, כמו למשל על ידי יצירת שעבודים נוספים והגדלת בטחונותיהם, שלא לצורך. במסירת מסמך כתוב ומסודר, יתאפשר ללקוח להבין טוב יותר את משמעות ההסדר והשלכותיו, לשקול צעדיו בתבונה, כמו גם לחייב את הבנק בעמידה בהתחייבויותיו.

חובה לשלוח ללקוח הודעה ומכתב התראה מפורט  – הוראה נוספת שנקבעה, מטילה על הבנק חובה לשלוח ללקוח הודעה ומכתב התראה מפורט בדבר הפיגור בתשלום הלוואתו, ולאפשר לו גישה למידע אודות חשבונו בכל שלב של הליכי גביית החוב.

לדברי עו”ד נרקיס, הוראה זו משנה את המצב השורר כיום, בו לקוחות אשר חשבונם “מועבר לתביעה”, כהגדרת הבנק, מנועים מכל גישה אפשרית לחשבון, ומקבלת מידע שוטף אודותיו. בכך לא זו בלבד שנמנעת מהם האפשרות להתגונן כראוי כנגד דרישות הבנק (בהעדר ידיעה בדבר הפעולות שנעשות בחשבון), אלא שיתירה מזו, “כדור השלג” ממשיך וצובר תאוצה, שכן הלקוח “מאבד שליטה” על המשך ניהולו השוטף של חשבונו, כגון, חוסר ידיעתו ושליטתו בנוגע לשיקים ותשלומים אחרים בהם מחוייב חשבונו, מונע מן הלקוח לשמור על חשבון מאוזן ומגביר את חשיפתו לסיבוכים מיותרים.

 

בנוסף, הוטלו על הבנק חובות שונות בנוגע להליכי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד הלקוחות החייבים, המחייבות את הבנק לבסס את הריבית הנדרשת במסמכי ההלוואה ובהסכמים. כן נקבע, כי הבנק נדרש לבצע מעקב אחר פתיחת תיקי לקוחותיו בלשכת ההוצאה לפועל, ולוודא כי צויינו בהם נתונים נכונים.

גישה זו הינה המשך לגישת לשכות ההוצאה לפועל לפיהן על הבנקים לבחון היטב את תיקי ההוצל”פ שפותחים וזאת מכוח תפקידם הציבורי. לפיכך מוטלת האחריות לבקר ולבדוק כי נעשית גבייה תקינה בתיקי ההוצאה לפועל , לרבות דיווח הריביות המוסכמות, מעקב אחר התיקים וביצוע הקטנות חוב כנדרש. מחוייבות הבנקים לבצע ביקורת זו תוכל לסייע בפתרון חלק מאותם ליקויים חמורים שנעשים לפעמים בתיקי ההוצל”פ.

 

פיקוח ובקרה על עורכי הדין של הבנק  – עוד נקבעה הוראות המסדירות את פעולות הפיקוח והבקרה של התאגיד הבנקאי על באי כוחו, ואף בעניין זה יש לקוות כי הטלת אחריות על הבנקים וחיובם לדאוג לכך שלא יגבה שכר טרחה והוצאות משפטיות, אלא לאחר מועד פסיקתם, וזאת בסכום שנפסק על ידי הרשות השיפוטית, יהא בו כדי להגביר את ההגינות והשקיפות, וימנע מצבי עוול שנגרמים ללקוחות, אשר אינם מודעים לזכויותיהם, ונקלעים למצב של חוסר אונים בהתמודדותם עם התאגיד הבנקאי וסוללת, עורכי דינו.

 

זכותם של הלקוחות לקבל מסמכים  – עד היום, ברגע שהלקוח נכנס לסחרור של הליכים משפטיים מול הבנק, נהגו הבנקים למנוע מלקוחותיהם לקבל עדכונים שופטים או לקבל מידע בדבר חשבונותיהם מכל מקור אחר שהיה פתוח בפניהם ערב תחילתם של הליכי הגבייה הדרקוניים של הבנק.

יתירה מזאת, ברגע שבנק היה מגיש תביעה כנגד הלקוח וללקוח נדרשו היו מסמכים שונים כדי שיוכל לבסס את הגנתו, פעל הבנק למנוע ממנו לקבל מסמכים כאלו ואחרים (בין אם נגעו להליך המשפטי ובין אם לאו).

בנק ישראל שם סוף להתנהלות חמורה זו של הבנקים, וקבע מפורשות כי אין בהגשת תביעה או נקיטה בהליכי גבייה משום למנוע מהלקוח להמשיך ולקבל מסמכים כפי שהיה זכאי לקבל בעבר, טרם הליכי הגבייה או התביעה וזאת מיד עם דרישת הלקוח תוך ציון העובדה שאין בהעברת הטיפול בחשבון לידי המייצג של הבנק כדי לשנות מחובתו זו של הבנק להמציא ללקוח מסמכים הנדרשים לו, לפי דרישתו.

לדברי עו”ד נרקיס, הוראה זו ואף חוק אשראי הוגן ישפרו את עמידתם של לקוחות הבנקים חסרי היכולת ונעדרי ייצוג, אל מול הבנקים לכן, אין אלא לקדם בברכה כל הוראה מסוג זה בתקווה כי יש בה משום צעד ראשון להגברת ההגינות והכבוד כלפי הלקוח.

“יחד עם זאת, ההוראה לא מכילה מנגנון אכיפה כלשהו על הבנקים, ואינה קובעת כללים ברורים בדבר אכיפתה ויישומה, לרבות הטלת עיצומים כספיים על הבנק המפר הנחיות אלו, ומותירה, עדיין, את חוסר האיזון המובנה במערכת היחסים בין הבנק ללקוח, כשמחד- על הלקוח מוטלות סנקציות מרחיקות לכת בגין כל הפרה מבלי שיהא לו “כוח” להתמודד מול המערכת האימתנית, ומנגד- לא נקבעו סנקציות ברורות וחד משמעיות שיאכפו על ידי הפיקוח על הבנקים במקרים של הפרת חובותיו.”

עו”ד נרקיס מקווה כי נוכח הוראות חשובות אלו, כי בתי המשפט השונים וכן לשכות ההוצאה לפועל, יחייבו של הבנקים לעמוד בהוראות בנק ישראל, וזאת לצד אכיפה ברורה של המפקח על הבנקים שידרוש מהבנקים לעמוד בהוראותיו.

side
inner

כתיבת תגובה