הניסוי החברתי של 'ביזנעס' • מכת הכספומטים התקולים

תלונות שהגיעו למערכת בשנה האחרונה לצד קבוצה שהקימו תושבים בביתר לדיווח בזמן אמת על תקינותו של כספומט בעיר, הביאו אותנו לערוך ניסוי חברתי ראשון מסוגו. התוצאות הדהימו אותנו. עשרות תקלות תוך ימים ספורים

צילומים: באדיבות המצלמים

גם אתם נתקלתם בכספומט שלא עובד? סביר להניח שכן…

כמעט אין אזרח בישראל שלא נתקל בכספומט לא פעיל או לא תקין. אבל משום מה נדמה שבשנתיים האחרונות גדל מספר התקלות באופן מסתורי. רוב האנשים נוטים להניח שמדובר בתקלה מקומית, נקודתית. אבל בשנה האחרונה הולכים ומתרבים הקולות שדורשים לעשות סדר בתופעה.

קחו למשל את תושבי ביתר. אלה הגיעו למסקנה שלא בטוח שמדובר במקרה ואף טרחו להקים קבוצת וואטסאפ לעדכוני כספומט. ממש כך. שימו לב לנוסח בתמונה הרצו"ב. תושבים בעיר החרדית שאינה משופעת בכספומטים בלשון המעטה, סיפרו כי נואשו ממשיכת כספים במזומן. חלקם עברו לכרטיסים אלקטרונים וחלקם "מחזיקים יותר כסף בארנק".

תושבים שזעמו על התופעה המטרידה פנו ל'ביזנעס' וביקשו מאיתנו לסקר את התופעה המוזרה לפיה ברוב המקרים בהם הם מבקשים למשוך כסף, הם מגלים מחדש כי "הכספומט לא פעיל". או במקרה שלהם מכשיר הבנקט שכן מדובר בבנק הפועלים. "אנחנו כבר לא יכולים לשרוף זמן יקר בשביל לגלות שוב ושוב כי עשינו את כל הדרך לבנק – לשווא", רטן בפנינו איש עסקים חרדי, תושב העיר. אגב, כתבה שפורסמה באתר 'בחדרי חרדים' על הנושא ירדה מהאוויר באופן מפתיע…

בבנק הפועלים השיבו מצידם כי מדובר בתקלה זמנית, שטופלה, וכי הם אפילו שולטים ועוקבים מרחוק על פעילות הכספומט במטרה למנוע הישנות תקלות מעין זה. "בסניף ביתר עלית טופלו המכשירים לשרות עצמי, הוחלפו בהם חלקים והם נמצאים במעקב מרחוק של מרכז התמיכה של הבנק. עד סוף השנה יורחבו בסניף המכשירים התומכים בפעילות הפקדת שיקים לשני מכשירים נוספים", אמרה דוברת הבנק, עופרה פרויס.

אבל בנק הפועלים לא לבד. אולי בשל היותו הגדול ביותר בארץ, מספר התקלות במכשיריו גדול ובולט יותר. אבל הוא ממש לא לבד. התופעה מאפיינת את כל חמשת הבנקים הגדולים. דווקא הקטנים שפריסת המכשירים שלהם נמוכה, מפגינים ביצועים טובים יותר.

איך אנחנו יודעים? פשוט החלטנו לבצע ניסוי חברתי במטרה לקבל תמונת מצב מהשטח. 'ביזנעס' פנה לכעשרים קבוצות באמצעות מערכת הוואטסאפ וביקש מחבריהן לדווח בכל מקרה בו נתקלו במכשיר תקול. החברים נתבקשו לשלוח את תמונת מכשיר המשיכה התקול, מיקומו, שעת ויום הצילום.

האמת, ידענו לפי דיווחים רבים במהלך השנה האחרונה, כי מדובר בתופעה, אך עמדנו המומים מול היקפה. בתוך פחות משבוע הצטברו במערכת עשרות תמונות של כספומטים תקולים ומכשירי הפקדת שיקים וביצוע פעולות שאינם מתפקדים, בכל רחבי הארץ. מספר התמונות שקיבלנו התקרב לשלוש ספרות!

במקביל, הבנקים מצמצמים סניפים בערים הגדולות וסוגרים את הקופות במרבית הסניפים הפעילים. קחו למשל את בנק לאומי שמחזיק בכל ירושלים, העיר הגדולה ביותר במדינה, שניים-שלושה סניפים בהם פועלות קופות. קרוב למיליון איש מתגוררים בירושלים וסביבותיה והבנק השני (או הראשון, תלוי את מי שואלים) בישראל, מציע להם מספר סניפים בודדים לביצוע פעולות בקופה.

אי אפשר שלא לקשר בין העובדה הזו לתופעה המטרידה בה נתקלנו – תופעת הכספומטים התקולים. גם אם נרצה להניח שמדובר בסך הכל בתקלות סבירות, קשה להתעלם מהיקפן. נראה כאילו הבנקים עשו יד אחת על מנת לצמצם את השימוש במזומן. בעצם, המדינה דוחפת את הצעד הזה בכל כוחה מסיבות רבות. עבור הבנקים מדובר בעסקה משתלמת למדי. חיסול המזומן יחסוך להם המון כסף והשורות הדיגיטליות אותן הם יוצרים יש מאין, לא מצריכות מאבטחים ומשאיות ברינקס. שלא לדבר על עלות כוח האדם שתפחת בצורה ניכרת עם צמצום הקופות ונציגי השירות הפרונטאליים.

המעבר לדיגיטל, לכסף אותו לא ניתן לראות ולא למשש, משתלם ללא ספק. ואגב, כל המזומן שמסתובב בישראל אינו עולה על שבעה אחוזים ממחזור הכספים במשק… כן. וגם את זה, כך נראה, מבקשת מערכת הבנקאות לצמצם.

בשולי הדברים, הנה כמה תובנות שעלו מהשטח בדיונים שהתפתחו בקבוצות סביב הניסוי החברתי של 'ביזנעס'. "כנראה שבבנקים לא הפנימו שאוכלוסיית ישראל עומדת על שמונה מיליון נפש", כתב אחד. אחר בקבוצה אחרת, כתב כי "הבנקים הבטיחו שהם יגדילו את מספר הכספומטים בתמורה לצמצום מספר הסניפים. אבל נשארנו עם פחות סניפים ופחות כספומטים".

בקבוצה אחרת נכתב: "הם (הבנקים, פ"ר) רוצים שאנחנו נשתמש בכרטיס אשראי. כך לא נרגיש שיוצא לנו כסף מהכיס ונבזבז יותר". הגדיל לכתוב אדם שהאשים את הבנקים בקונספירציה: "כמה שהם יחזיקו פחות מזומן, ככה יהיה להם יותר קל לעמוד בדרישות הלימות ההון של בנק ישראל. כשזה רק ספרות במחשב, זה לא כסף אמיתי. אפשר לייצר ממנו בלי הגבלה".

אגב, הנושא הזה נוגע למושג "כלכלה מבוססת חוב" והוא דורש יריעה בפני עצמה. כך או כך, הניסוי החברתי שערכנו אינו מחקר מדעי ואף לא תחקיר עיתונאי. אין ביכולתנו להסיק ממספר המקרים שקיבלנו תמונה רחבה לגבי אלפי מכשירי המשיכה (ישנם גם מכשירים של ש.ב.א ועוד) הפזורים ברחבי הארץ. אם גם אתם נתקלתם שוב ושוב בכספומטים תקולים יותר מאשר בשנים עברו, כתבו לנו כאן, במערכת התגובות.

2 תגובות ל: "הניסוי החברתי של 'ביזנעס' • מכת הכספומטים התקולים"

  1. אני לא עקבתי אחרי מה שקורה בכל הארץ אבל מה שבהישג ידי אני כן יודע וזה סניפי פועלים בירושלים כיכר השבת ופועלים בביתר עילית זה פשוט קטסטרופלי והנוסח של ההתנצלות החוזרת ונשנית כל פעם על אותם הכספומטים היא מעצבנת עוד יותר כי הרי יש תקלה ההיגיון הוא שיטפלו וגם שזה לא יחזור על עצמו לכל הפחות בזמן הקרוב כך לפי ההיגיון, אך כמובן שכנראה לפי מנהלי הבנקים בזמן הקרוב הכוונה לבשעות הקרובות . בכל מקרה זה דורש צעקה וגדולה. תודה רבה על הרעיון להעלות את זה !

  2. אני מציע הצעה שלדעתי תפתור את הבעיה: יש גוף אחד שאחראי על הבנקים כולם והוא בניגוד לדעת רבים לא עושה הנחות לבנקים בכלל! קוראים לו בנק ישראל!

    היחידה לפניות הציבור פועלת מכוח סעיף 16 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981, המסמיך את המפקח על הבנקים לברר את פניות הציבור בדבר עסקיהם עם התאגידים הבנקאיים – בנקים וחברות לכרטיסי אשראי.

    אזרחים יקרים! פנו לבנק ישראל אם כל פניותיכם לבנק לא נענות!!!
    בהצלחה לכולנו!

כתיבת תגובה