הנשים החרדיות עברו לפני חמש שנים את היעד ל-2020, הגברים? עדיין מאחור

בחודש האחרון פורסם כי חלה ירידה בשיעור אחוזי התעסוקה בקרב גברים חרדים. ומה עושה משרד העבודה בנידון?

חרדים. לא משתלבים בשוק העבודה. shutterstock

בדיוק אחרי שחצה המגזר החרדי את רף מיליון הנפש, אוכלוסית העובדים מבין הגברים החרדים – בירידה.

בעוד נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת החודש (פברואר) מספרים כי הירידה הארצית באבטלה מסמנת מגמה מתמשכת: ירידה של מעל 15 אחוז בשיעור האבטלה מ-2016, עם זאת, נתונים שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב’חדשות 2′, ע”י יאיר שרקי – חושפים, כי העלייה שידע אחוז הגברים החרדים העובדים בשנים האחרונות (35.5% גברים חרדים עובדים ב-2002 מול 52% ב-2016) נמצאת עתה בשינוי מגמה, עד כדי ירידה משמעותית.

בשנת 2017, כך על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 50% מן הגברים החרדים השתלבו במעגל העבודה. המשמעות: השגת 13% פחות מהיעד הממשלתי שנקבע למשרד הכלכלה (העבודה והרווחה בגלגולו הנוכחי) עד לדצמבר שנת 2019.

לדברי ד”ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שניתח את הנתונים, קצבאות האברכים ש’הוכפלו’ לדבריו, לצד קצבאות הילדים שצמחו (צמיחה מינורית. על אף עלותה הגרנדיוזית למדינה, התוספת שבתכנית חיסכון לכל ילד, להזכירכם, לא עוברת לכיס ההורים. ח”ב) יחד עם החזרת הבטחת ההכנסה לאברכים ולצד השבת הסבסוד למעונות יום לילדי אימהות עובדות (בלי להתנות את תעסוקת האב, מה שאפשר לאברכים שנשותיהם עובדות, לקבל סבסוד).

עם זאת, המידע שפורסם לאחרונה ב’חדשות 2′ אינו מורה על מגמה חדשה. רק הנתונים בו עדכניים יותר. המגמה של חרדים המשתלבים בתעסוקה נמצאת בירידה כבר מאז 2015. פרסום של ‘שנתון החברה החרדית בישראל לשנת 2017’ שראה אור בשלהי השנה שעברה, בדצמבר האחרון, כלל נתונים של צוות מחקר משותף מהמכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם מכון ירושלים למחקרי מדיניות שבו נכללו ד”ר מאיה חושן, ד”ר גלעד מלאך, ד”ר לי כהנר, ודפנה שמר. החוקרים הוכיחו כי כבר בין השנים 2015 ל-2016 נבלמה העלייה הרציפה בתעסוקת חרדים שאפיינה את השנים האחרונות.

מחפשים סיבות

אם נחזור לרגע אל נתוני הלמ”ס, הרי שריכוזים חרדיים אכן יוצרים שיעורי אבטלה גבוהים למדי. בני ברק רשמה 6.2% אבטלה, בית שמש 5.5% ואילו מחוז ירושלים מחזיק בכ-5.1% (אם כי ב-2016, עמד אחוז האבטלה בירושלים על 6.4%. כלומר: ירידה משמעותית).

האם אכן, כפי שהעריך כתב ‘חדשות 2’ יאיר שרקי, וכפי שסברו חלק מחברי מכוני המחקר השונים – למדיניות הממשלה הנוכחית, שצמצמה את תמריצי היציאה לעבודה והגדילה את תקציב הישיבות, היה חלק בשינוי המגמה? לדברי שרקי, התהפכות המגמה היא קריאת השכמה לח”כים החרדיים.

“קשה להבין מה גרם לירידה”, אומר ל’ביזנעס’ ש’ מירושלים, השותף בקידום פרויקטים תעסוקתיים רבים במגזר החרדי. “בגדול, לא חלו כל שינויים פוליטיים משמעותיים. אז נכון שיש הטוענים כי על הח”כים החרדיים לערוך סוג של חשבון נפש אך אין קשר ישיר בין פעילות הח”כים לתועלת ציבור האברכים, לבין הירידה במגמת המשתלבים בתעסוקה”.

למה? אם המעון עולה פחות לאברך, והקצבאות עולות, מדוע שייצא לעבוד?

“אף אחד מאיתנו אינו חושב שאם תקציב הישיבות צמח – וכולם יודעים שהקצבאות לילדים גדלו, ואם כן, הם גדלו עבור כלל האוכלוסייה בישראל – אז כבר למחרת האברכים ראו שקל אחד נוסף במלגתם החודשית. ההקלה היא על מנהלי המוסדות שצריכים לגייס פחות כסף מעבר לים”.

אותו גורם מוסיף כי “גם אם ניתן סבסוד במעונות היום להורים שרק אחד מבני הזוג עובד, אין בכך משום השארת האברך בכולל, משום שכל אחד מבין שזו הצעה שמקלה על סטודנטים שלומדים, ועל משפחות שזהו פתרון טוב יותר בשביל הילדים מכל הבחינות. אשר לח”כים החרדיים – אין כל תביעה ואין שום שאלה: הם אמורים וצריכים ללחום כדי להקל מעל בוחריהם. ובכלל, אי אפשר לומר להם: ‘אל תקלו על חיי בוחריכם, כי הם לא יילכו לעבוד’. זה מנוגד לגישה החרדית ואין לכך כל סיכוי”.

מה כן צריך לעשות? מי הגורם בכל זאת לירידה?

“הדבר היחיד שמשפיע  הוא להטיל את האחריות על הממשלה ועל משרדי הממשלה שאמונים על התחום. האחריות ליצירת הכשרה תעסוקתית ושילוב בפועל של אוכלוסיות מיעוט בשוק העבודה – מוטלת על הממשלה, היא משקיעה משאבים בתחום ואם אין תוצאות – זהו ללא ספק כישלון ממשלתי”.

חסמי ההשתלבות 

וישנה כמובן תקרת הזכוכית שאיש אינו מדבר עליה. “אם ראינו עלייה בשנים האחרונות בתעסוקת חרדים, זה לא מפני שהחרדים לא רצו לעבוד, אלא מפני שהציעו להם קורסים שעזרו להם להשתלב והקלו עליהם את הלימוד המקצועי”, אומר ו’ מבני ברק, המנהל מרכז תעסוקתי הממומן מטעם המדינה, ואף הוא כש’, אינו מעוניין להתראיין בשמו (השמות שמורים במערכת).

אז מה קרה כיום?

“נוצרה מעין תקרת זכוכית אפשרית שמעליה, החרדים לא יכולים לצמוח יותר בשוק התעסוקה. עזבו אתכם משילוב 50% מהבגירים שמגיל 25 ועד גיל 64 בעבודה. זה לא יקרה. נקודה. יש בעיה יסודית ובסיסית: ההשכלה הלא מספקת שמעניק החינוך החרדי לא מאפשר השתלבות במקומות עבודה מכניסים. הוסיפו לזה את העובדה שצה”ל או השירות הלאומי-אזרחי לא רואה את מי שאינו עובד בפועל והרי לכם תקרת זכוכית.

כלומר, העלייה לא נמשכת מפני שבשונה ממה שטענו שאם יתנו הכשרות מקצועיות לחרדים הם ישתלבו בעבודה – לדעתך אין לזה סיכוי? צריך להשקיע במכינות קדם אקדמיות ובתארים?

“אי אפשר לגשר על הפער. החינוך החרדי מעצם יסודו יוצר פערים בחינוך וכל זמן שפעילות משרד העבודה והרווחה לעידוד תעסוקת גברים חרדים תתמקד בהכשרה מקצועית זה רק ישמר את המצב הקיים, או ימזער את שינוי המגמה שתלך ותפחת”.

פנינו למשרד הכלכלה (העבודה והרווחה) בשאלה: אלו פעולות נוקט המשרד בתקופה זו, עבור שילוב גברים חרדים בתעסוקה. ומהמשרד נמסר בתגובה: משרד העבודה והרווחה מפעיל מגוון רחב של קורסים להכשרה מקצועית, במקצועות נדרשים במשק ואף במימון מלא על מנת לסייע ככל הניתן בשילובם של דורשי העבודה.

המשרד פועל לקידום יעדי הממשלה בנושא באמצעות מספר תכניות ייעודיות: הכשרה מקצועית ייעודית, הכשרת הנדסאים חרדים, לימוד סמינרים להוראה, הכשרת פארמדיקים חרדיים ועוד. קיימים 12 מרכזי הכוון תעסוקתי, שניים מהם בריכוזים החרדיים הגדולים ביותר בירושלים ובני ברק, שקולטים אלפי גברים ונשים חרדים מדי שנה. יש להדגיש כי קיים פער מגדרי ברור בשיעורי התעסוקה החרדיים – שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עבר את היעד הממשלתי לשנת 2020 כבר בשנת 2013, שיעור התעסוקה של גברים חרדיים עדיין נמוך משמעותית.

 

side
rodius-inner

כתיבת תגובה