הפיקוח על הבנקים: לנטר את התקשורת בין הסוחרים ללקוחות

לאחר סקירה מקיפה של חדרי העסקאות בבנקים, הפיקוח על הבנקים יוצא בהנחיות לשיפור ניטור התקשורת בין הסוחרים ללקוחות • הסקירה וההנחיות באות על מנת להגביר את השקיפות ולמנוע סיכוני התנהגות העלולים לגרום לנזקים כבדים ללקוחות

משרדי HSBC - אחד הבנקים שהיה מעורב בשערוריה, בתל אביב | צילום: יהודית גרעין-כל, ויקיפדיה

בשנת 2014 נקנסו שבעה בנקים, על ידי הרשויות בארה"ב ובבריטניה, ב-10 מיליארד דולרים, בעקבות האירוע שכונה ה-Forex scandal – שערוריית המט"ח, שבו סוחרים במספר בנקים מובילים בעולם, תיאמו ביניהם במשך שנים, ביצוע מניפולציות בשערי החליפין, באופן שהיטיב עם הבנקים על חשבון לקוחותיהם.

גורמים פיננסים מעריכים, שהתיאום הלא חוקי, גרם להפסדי עתק לציבור. בין היתר, הוערך שההפסדים לקרנות פנסיה בבריטניה בלבד, הגיעו ל-11.5 מיליארדי דולרים בשנה. בשנת 2012, בעקבות התנהגות לקויה בחדרי עסקאות בבנק JP Morgan, נגרם לבנק ההפסד בסך 9 מיליארד דולר, זאת בגין עסקאות שביצע סוחר תוך עקיפת הבקרות בבנק.

מנתוני בנק ישראל עולה, שנפח המסחר במט"ח, ברביע האחרון של שנת 2018 בבנקים המקומיים, עמד בממוצע, על 8 מיליארד דולר ליום. מדובר בעסקאות הנסגרות בין הסוחרים במהירות רבה, תוך אינטראקציה בלתי פוסקת עם התנודות  במחירים. הפעילים המרכזיים בשוק הש"ח מט"ח, הם הבנקים המקומיים, המספקים שירותים לחברות עסקיות במשק ולגופים מוסדיים, המעוניינים לרכוש ולמכור מט"ח.

למרות שבמערכת הבנקאית הישראלית, לא התרחשו עדיין שערוריות פיננסיות גדולות, כפי שקרה בעולם, הפיקוח על הבנקים מקדים רפואה למכה ופועל רבות, לצמצום סיכוני התנהגות, בפעילות בחדרי עסקאות, היות ובפעילות זו, יש פוטנציאל סיכון גבוה, בדומה לאירועים שחלו בחו"ל.

במסגרת השמירה על המצב הקיים ובמטרה להגביר את השקיפות לציבור, במהלך השנתיים האחרונות, ביצע הפיקוח על הבנקים סקירה מערכתית, שמטרתה הייתה לבחון ולהעריך, אם קיימות חולשות בכללי ההתנהגות בחדרי עסקאות של הבנקים בישראל, אופן אכיפתם וניטורם.

מדובר בסקירה מקיפה של ההתנהלות בבנקים הישראלים, אל מול עקרונות נבחרים שנקבעו בקוד בינלאומי, אשר מהווה סטנדרט עולמי חדש בתחום זה, ה-FX CODE. זאת לצורך הבטחת פעילות נאותה של סוחרים בחדרי עסקאות, בדגש על תחום המט"ח, בהיבטים של הוגנות כלפי לקוחות, שקיפות ויעילות. נדגיש כי למרות הגדרת הקוד כוולונטרי ולא כתקן מחייב, הוא הפך לסטנדרט עולמי מקובל.

בדיקת הפיקוח על הבנקים העלתה, כי במערכת הבנקאות בישראל, קיימות מספר חוזקות  – כדוגמת, מנגנון התגמול של סוחרים הנהוג בישראל, המוגדר כשמרני יותר מזה שנהוג במדינות מפותחות רבות, באופן שהתמריץ להשיג ולדווח על רווחים, הינו קטן יותר.

מאידך, ישנו מקום לשיפור ההתנהלות בכמה תחומים, בעיקר בתחום ההוגנות והשקיפות ללקוחות בזמן ביצוע עסקאות, בניהול התקשורת בין הסוחרים ללקוחות ולגורמים אחרים ובאופן שבו מתבצע הניטור והפיקוח על אותה התקשורת. זאת על מנת להקטין את הסיכוי להתממשות סיכונים והפסדים, כאמור, במערכת הישראלית. בהתאם לכך, הפיקוח דרש מהבנקים ללמוד את עקרונות הקוד הבינלאומי ולפעול לצמצום מושכל של הפערים שזוהו.

בנוסף לסקירה האמורה, הפיקוח ערך בנושא ביקורות בשטח – בחדרי העסקות של הבנקים, והוא מקדם הוראות חדשות, לניהול בנקאי תקין בתחום זה. בביקורות שנערכו נדרשו מספר בנקים, לפי העניין, להסדיר כללי התנהגות מפורטים לסוחרים ולשפר את הניטור, אחר ערוצי התקשורת של הסוחרים.

בפיקוח מסבירים כי השערוריות שקרו בעולם, בנושא קביעת שערי המט"ח והליבור (– שער ריבית),  היו קשורות במידה רבה, לקנוניות (שיתופי פעולה) בין סוחרים בבנקים ובתאגידים פיננסיים אחרים. דבר זה העלה את החשיבות, שבקיום ניטור ופיקוח אפקטיבי, אחר ערוצי התקשורת שבין הסוחרים בתאגידים אלה (כגון זירות צ'אט בבלומברג).

כיום ישנה בארה"ב ובאירופה, חקיקה המחייבת את חדרי העסקאות, לנהל תקשורת מול לקוחותיהם, אך ורק באמצעים מנוטרים. לעומת זאת, הסקירה העלתה, כי בבנקים בישראל לא כל ערוצי התקשורת של הסוחרים מול הלקוחות, מנוטרים. כך לדוגמה, אין ניטור שוטף של תקשורת באמצעות טלפונים ניידים, זירות צ'ט מסוימות או דוא"ל.

החדשנות הטכנולוגית שהתפתחה בעולם הפיננסי בשנים האחרונות, הובילה לפיתוחן של מערכות ניטור ממוחשבות מתקדמות, אשר מגבירות באופן ניכר, את אפקטיביות הניטור של ערוצי התקשורת ואת האפשרות לאיתור דפוסי פעילות חריגים. במרבית הבנקים בארץ, לימוד והטמעת מערכות אלה נמצא עדיין בשלבים ראשוניים, כך שבפועל, הניטור המתבצע נעשה עדיין באמצעים לא מתוחכמים ובאמצעות מדגמים קטנים יחסית, כך שאינו אפקטיבי דיו. לנוכח האמור, הפיקוח על הבנקים ממשיך בקידום ההסדרה בנושא, להגברת היושרה בשוק לטובת כלל המשק.

כתיבת תגובה