חוק ההסדרה של ענף היהלומים אושר בוועדת הכספים

עיקרי ההסדרה: מדידת המלאי בענף היהלומים לצורכי הוצאת שומות לצורך תשלום מס, תיעשה עפ"י עלות המלאי בלבד – נשיא בורסת היהלומים יורם דבש: אם הכנסת והממשלה לא ינקטו צעדים נדרשים נוכל לומר קדיש על הענף בישראל

בניין הבורסה ליהלומים. צילום: מרים אלסטר | פלאש 90

 

ועדת הכספים אישרה לקריאה ושנייה ושלישית, הצעת חוק שתכליתה להסדיר את אופן המיסוי בענף היהלומים. הצעת החוק והתקנות שמוצמדות אליה, הובאו לאישור ועדת הכספים לאחר חודשים של התדיינות בין אנשי רשות המיסים לראשי ענף היהלומים. בין השאר קובעת ההצעה, כי מדידת המלאי בענף היהלומים לצורכי הוצאת שומות לצורך תשלום מס, תיעשה עפ"י עלות המלאי בלבד. במקרים ייחודיים, מוסמך שר האוצר באישור ועדת הכספים, לקבוע סוגי יהלומים שלגביהם יימדד המלאי העסקי שלא לפי עלות המלאי, אלא באופן אחר שייקבע ושיאפשר מדידה אובייקטיבית יותר. עוד קובעות הצעת החוק והתקנות, כי אם יפחת שווי השוק של יהלום שמשקלו קרט או יותר מעלותו בסוף שנת המס, תותר הפחתה לירידת הערך באותה שנת המס, לפי שווי השוק נכון לאותו מועד, ובלבד שחלפו 18 חודשים ממועד רכישתו של היהלום. הצעת החוק אושרה פה-אחד.

    עוד עפ"י התקנות, לפקיד השומה תינתן הסמכות להתחשב בבקשת יהלומן להקלות בהערכת השומה לגבי אופן מדידת המלאי, מחמת אופיו, היקפו או נסיבות עסקו של היהלומן. כמו-כן, מנהל רשות המיסים יידון בהמשך, לאחר אישור החוק ולאחר שוועדת הכספים אישרה כאמור, את התקנות, עם נשיא בורסת היהלומים ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים, על האפשרות לקביעת כללים להפחתת שומות עקב ירידת ערך של יהלומים שמשקלם נמוך מ- 1 קרט. כאמור, העיקר בחוק; הקביעה שהמלאי יחושב על בסיס העלות שלו ולא על הערך, כי העלות הרבה יותר מדידה וניתנת להערכה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני  הדגיש במהלך הדיונים על הצעת החוק, כי "לנגד עיניו עומדת המטרה לחזק את  ענף היהלומים הישראלי ולהחזירו לגדלותו לטובת כלל המשק". לאור זאת, גפני דרש לקבוע בגוף החוק, חובת דיווח של מנהל רשות המיסים לוועדת הכספים לאחר שנתיים וחצי מיום כניסת החוק לתוקף. מטרת הדיווח, כך אמר: "לראות כיצד השפיעה ההסדרה, האם הובילה לצד הסדרת המיסוי, לפריחה מחודשת של הענף בישראל או שהבריחה מכאן משקיעים בתחום, דבר שבוודאי איננו רוצים בו".

    נשיא בורסת היהלומים, יורם דבש: "מדברים פה על 2.7 מיליארד, עדיין 13% מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל. היום היהלומן הישראלי הוא הכי מוכשר בעולם, הכי יצירתי והכי טכנולוגי, כל הטכנולוגיות של ענף היהלומים בעולם מיוצרות ומפותחות בישראל. ממשלות אחרות בעולם תומכות בענפי היהלומים שלהן. הודו, דובאי ובלגיה זיהו את ענף היהלומים והעבירו חוקים למשל בדובאי שיהלומנים לא ישלמו מס במשך 50 שנה ולכן יהלומנים מכל העולם עברו לשם ופתחו עסקים וכיום בדובאי 1000 חברות יהלומים ורק 9 מקומיות עם ענף שמגלגל 20 מיליארד דולר בשנה. אנחנו מאבדים את השוק, ואם הכנסת והממשלה לא ינקטו צעדים נדרשים נוכל לומר קדיש על הענף בישראל. "

    יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם: "אני שמח על ההסכמות אליהן הגיעה רשות המיסים עם היהלומנים, אך צריך לוודא שהתעשייה הזו תחזור לצמוח. זה שוק שצריך לשקם אותו. המהלך שאנחנו מאשרים עכשיו יכול להצליח, אך יתכן שגם לא יצליח ועל-כן חשוב שבעוד שנתיים וחצי, ועדת הכספים תוכל לקבל תמונה מלאה כיצד החוק החדש השפיע על הענף. יהלומן שייראה שהדברים פה לא מסתדרים יילך לבלגיה או למקומות אחרים. כולנו מעוניינים שענף היהלומים יצליח ואת זה בדיוק יבחן הרכב ועדת הכספים שיהיה כאן בעוד שנתיים וחצי".

כתיבת תגובה