יותר מ 5,000 דירות מחכות לשר האוצר שיהפוך אותם לדיור ציבורי

מדובר בדירות ובתים הנמצאים בעיקר בערים מעורבות כמו עכו, חיפה, יפו, אשדוד, ירושלים, לוד, רמלה ואחרות, אשר ננטשו על ידי בעליהן בשנים הראשונות לקום המדינה, דירות אלה מוחזקות בחלקן הקטן על ידי דיירים המתגוררים שם בדמי מפתח ואילו השאר ריקות מאדם

שר האוצר משה כחלון. צילום: יונתן זונדל פלאש 90

 

מה היה צריך שר האוצר להגיד אם היו אומרים לו שיש יותר מחמשת אלפים נכסים, בבעלות ובניהול המדינה, הנמצאים באיזורי ביקוש ובעיקר בערים מעורבות ואשר לפחות מחצית מהם ניתן להפוך לחלק ממאגר הדיור הציבורי?

apps-box

מסתבר שיש כאלה דירות ושרי השיכון והאוצר פשוט לא רק שאינם פועלים כדי להקצות אותן למאגר הדיור הציבורי הם אפילו לא טורחים למפות ולבדוק את האפשרות הזמינה הזו של הפיכת אלפי דירות המוחזקות בידי "רשות הפיתוח" לחלק ממאגר הדיור הציבורי. מתברר כי יש מי שגוזר קופון יפה על כל דירה או בניין שכזה שנמכר במחירי הפסד ליזמים ההופכים אותם לדירות פאר או מלונות בוטיק המייצרים הכנסות נאות. וכמובן. לא נשכח את חברת עמידר המנהלת את הדירות בהסכם המעניק לה 55 מליון ש"ח לשנה ועוד אחוזים על כל דירה שהיא מוכרת עבור רשות הפיתוח.

רשות הפיתוח היא גוף שהוקם בשנות החמישים במטרה לנהל את הנכסים שהופקדו בידי האפוטרופוס ל"נכסי נפקדים" לאחר מלחמת העצמאות. המושג "נכסי נפקדים" מתייחס לנכסים אשר נעזבו במהלך מלחמת העצמאות על ידי ערבים תושבי ארץ-ישראל המנדטורית. החוק אישר לרשות הפיתוח פעילות רחבה ביותר בנכסים שהופקדו בידיה.

אחת הפעילויות המרכזיות של רשות הפיתוח הייתה השכרת מבנים לדיירים. עם הזמן הועבר הטיפול במבנים מושכרים ברחבי הארץ לידי חברת עמידר ורשות הפיתוח ניהלה את הדירות בשלוש הערים הגדולות.

חברת עמידר, השירה את הדירות לאוכלוסיות מוחלשות דלות אמצעים הנמנות על פלח סוציו-אקונומי נמוך, והמתקיימות ברובן מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. על כן, מפרספקטיבה היסטורית, ניתן לראות כי נכסים אלו נתנו מענה למצוקת הדיור במדינה עבור אוכלוסיות קשות יום, שלא שפר עליהן מזלן לרכוש דירות בבעלות מלאה והשתכנו בנכסי רשות הפיתוח כדיירים מוגנ

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" המקדמת מדיניות חדשה של דיור ציבורי בישראל  שלח לפני כחודשיים, בפעם השלישית או הרביעית את המכתב הבא לשרי האוצר והשיכון שלא טרחו כלל לענות לו (נוהג קבוע מסתבר), וזאת בהמשך למכתבים שנשלחו להם ממש עם כניסתם לתפקיד בשנת 2015. וכך כתב מלמד לשרים: "על רקע המצוקה ההולכת וגואה בדיור בישראל והצורך בנקיטת צעדים חדשניים לגיבוש פתרונות בתחום, שתתחשב במגבלות הכלכליות והתקציביות של משרדי הממשלה האמונים על הנושא, אנו  תובעים להורות על הפסקה מיידית של מכירת נכסי רשות הפיתוח לגורמים פרטיים עד להכנת תכנית על ידי משרד השיכון שתייעד, לפחות, חלק מנכסים אל למטרות חברתיות ובמיוחד לצורך מתן פתרונות דיור לאוכלוסיות מוחלשות וזוגות צעירים".

בתיקון 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל. נקבע כי הרשות תפעל ל"הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר-השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים".

מדובר בדירות ובתים הנמצאים בעיקר בערים מעורבות כמו עכו, חיפה, יפו, אשדוד, ירושלים, לוד, רמלה ואחרות, אשר ננטשו על ידי בעליהן בשנים הראשונות לקום המדינה ואף קודם לכן. דירות אלה שחלקן נמצאות בבנינים המיועדים לשימור מוחזקות בחלקן הקטן על ידי דיירים המתגוררים שם בדמי מפתח ואילו השאר ריקות מאדם, חלקן סובלות ממצב תחזוקתי ירוד שבהשקעה לא גדולה, בוודאי פחותה בהרבה מהצורך לרכישת דירות חדשות על ידי משרד השיכון, ניתן להסב אותן לדירות מצויינות לטובת זכאי הדיור הציבורי הממתינים בתור.

"אני פונה אליכם שוב (פניות נוספות נעשו משנת 2015) בבקשה להורות על הפסקה מיידית של מכירת נכסי רשות הפיתוח לגורמים פרטיים עד להכנת תכנית על ידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, המשרדים האחראים על רשות הפיתוח בעקבות חוק רשות מקרקעי ישראל 2009, בדרך שתייעד חלק מנכסים אלו למטרות חברתיות. מכירה כוללת של נכסים אלה לבעלי הון מכניסה משפחות רבות נוספות לתוך מצוקת דיור חריפה, ומצמצת את מלאי הדיור הניתן לשמוש למטרות חברתיות.  

בשנת 2015 התקיים דיון בנושא בלשכתו של מנכ"ל משרד השיכון הקודם, מר אשל ערמוני, בו הוחלט כי יאותרו לפחות 200 דירות מתאימות שישופצו על ידי המשרד ויועברו למאגר הדיור הציבורי", לצערי החלטה זו לא בוצעה ואף מוסמסה מתחת לשטיח, וזאת, ממידע שהגיע אליי, בשל התנגדות חברת עמידר המנהלת את הנכסים עבור רשות הפיתוח ואשר נהנית מעמלות גבוהות בעת מכירתם לבעלי הון, יזמים וקבלנים."

מלמד הגיש בנושא זה ממש עתירה לבית המשפט העליון אותה הוא משך לאחר הודעת המדינה כי תשקול מחדש את מדיניותה בנושא זה, דבר שכמובן לא התבצע עד היום. "אנו מתכוונים לחזור ולחדש את העתירה בתקופת הזמן הקרוב", מסר מלמד.

ono-side

כתיבת תגובה