כל מה שרציתם לדעת על הביטקוין ולא היה לכם את מי לשאול

טוב, כמעט הכל על המטבע ששווה כבר יותר מ-2,000 דולר • הביטקוין התבגר מעט ואיתו קמה כלכלה דיגיטלית של מאה מיליארד דולר. השאלות הלא שגרתיות העולות מאחת התופעות הכלכליות המרתקות במאה האחרונה

אילוסטרציה: Tom Stepanov | שאטרסטוק

בעידן הדיגיטלי של שנת 2017 המציאות משתנית בקצב מאד מהיר, מערכות הופכת להיות ממוחשבת, תקשורת מהירה מקיפה מכל כיוון ופתאום נראה הגיוני שמכוניות ללא נהג יהיו בקרוב מחזה נפוץ. המהפכה הבאה עשויה לבוא דווקא בעולם הפיננסי בעזרת המטבעות הדיגיטליים, ויתכן שתביא לשינוי של ממש בכללי המשחק.

בשנים האחרונות עלה הביטקוין לכותרות בכל פעם ששערו שבר שיאים חדשים. היה זה בשנת 2012 כשהגיע לראשונה אל מעל 10 דולר. בשנת 2013 פעם אחת כשעלה מעל 100 דולר ובשנייה כשעלה מעל 1,000 דולר. אחר כך ירד בחזרה תוך שנה אל סביבות 200 דולר. הכותרות האחרונות הגיעו לאחרונה כששוב שבר שיאים חדשים והתייצב על מעל 2,000 דולר עם 16 מיליון מטבעות ושווי כולל של 40 מיליארד דולר.

new-rodius-250*200

הגרפים של הביטקוין נראים מצוין, אין עוד נכסים שעשו תשואה אפילו קרובה לזו, בתקופה המקבילה משנת 2012 ועד היום רשם הדולר ירידה של 10% מול השקל, הזהב ירד ב-20%, מדד ה-s&p500 עלה בכמעט 100 אחוזים, ללא השוואה לאלפי האחוזים שעשה הביטקוין.

ולמרות זאת נותר הביטקוין אצל הציבור הרחב כדבר מסתורי שמחוץ לתחום, והעיסוק בו עודנו נעשה ברובו על-ידי משקיעים מתוחכמים ובעלי הבנה טכנולוגית טובה. הדבר נובע מארבע סיבות עיקריות: המוניטין השלילי למטבע כמקושר לתחומים לא חוקיים, הקושי המעשי לרכוש את המטבע ולסחור בו, חוסר הידע שקיים בנוגע לתחום, והחשש מפריצות סייבר שיובילו לאובדן הביטקוין.

הטכנולוגיה מאחורי הביטקוין

המטבע נולד בשנת 2008 קצת אחרי משבר המשכנתאות בארצות הברית והופיע כתוכנה מהפכנית שיכולה להוות תחליף לשימוש במטבעות ריבוניים של מדינות הנהוגים כיום. הרעיון מאחוריו נחשב לגאוני אך בבסיסו הוא די פשוט.

אפשר להשוות את הביטקוין לטבלת אקסל עצומה ששומרת בתוכה מידע על 16,000,000 תאים, כשכל תא מייצג מטבע אחד ולכל תא יש רק סיסמה אחת שמאפשרת “להעביר בעלות” על תוכן התא לאדם אחר. הגישה לתוכנה אפשרית בקלות מכל מחשב בעולם דרך הרשת, וכל המידע על גביה גלוי ושקוף לכל כתוכנת “קוד פתוח”.

בנוסף, שיטת הצפנה חדשנית הקרויה “קריפטוגרפיה” הופכת את הפריצה לקוד לבלתי אפשרית כנראה. מי שמחזיק במטבע ביטקוין, מחזיק למעשה בסיסמה הייחודית לתא אחד ספציפי בתוך מערכת הביטקוין כולה.

טכנולוגיית הבלוק-צ׳יין

החידוש האמיתי בביטקוין אינו בכך שהכסף עובר באופן דיגיטלי. גם הבנקים כבר יוצרים ומעבירים כסף דיגיטלי ביניהם ללא הפרעה. החידוש בביטקוין טמון בהיותו מבוסס על “מערכת שליטה מבוזרת”. משמעות הדבר היא שהקוד שיוצר את התוכנה אינו שמור אצל שרת מרכזי אחד שמחזיק במידע ושולט בו בדומה לממשלות, לבנקים וחברות אינטרנט ענקיות דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון. במקום זאת המערכת שומרת עותק מלא שלה בידי כל מי שמחזיק בה ומסכים לשמש כ”צומת ביקורת” לבטיחות המערכת.

העברה של מטבע דרך ארנק דיגיטלי משודרת לכל הצמתים שבוחנים את הפעולה ומאשרים שהמידע אכן אמין, כך עובר המידע בין אלפי מחשבים ומאומת מולם, עד שאמינותו מקבלת רוב מסוים והמידע הופך למאומת ומשם לעדכון בכלל העותקים בעולם.

החידוש שבביזור המערכת בצורה שקופה לאלפי עותקים, פותח אפשרויות חדשות לבניית תשתיות שונות באינטרנט, שלא יהיו נתונות לשליטה של אף גורם מרכזי, אפילו ליוצר הביטקוין אין יותר השפעה מכל אדם על התוכן ששמור בתוכו.

לשיטת הביזור החדשה קוראים “בלוק-צ’יין” על שם שרשרת הבלוקים הכוללת קבצים נעולים, שמכילים את כל היסטוריית הפעולות ונשמרים לעד. שיטת הביזור החדשה מהווה אתגר חדש למערכות קיימות בעולם בתחומי הממשל בעולם, לשליטה במידע ברשת, וכמובן בתחום הכי משמעותי, עולם הפיננסים – שוק המטבע, הביטוח, מימון וניירות הערך.

מערכות הבנקים והבורסות בעולם מרגישות את הקרקע רועדת כשקמה טכנולוגיה שעשויה לייתר את הצורך בשירות שהם נותנים. בעזרת הבלוק-צ’יין ניתן לערוך יישומים רבים כגון בחירות באינטרנט ללא חשש לזיוף, בצורה שוויונית ודמוקרטית ללא מגע יד אדם.

הביטקוין עצמו מאפשר לאדם לשמור על כספו ללא חשש שפקיד בבנק ימעל בכספו, או שערך הכסף שלו יישחק בהתמדה על-ידי אינפלציה קבועה של 2% לשנה. אלו הסיבות שהביטקוין אהוד במיוחד במדינות מתפתחות, סין, הודו ועוד, שם ערך המטבע יורד במהירות עקב הדפסת יתר.

צמיחתו של מטבע

כדי שמטבע חדש יצליח, הוא זקוק לאמון ואימוץ מצד האנשים שעשויים להשתמש בו, אלה לא באים בקלות. בתחילת דרכו נתקל המטבע בזלזול מצד העולם. היה נראה מגוחך לחשוב שאנשים יסכימו להמיר את הדולר או השקל שלהם ברצף מספרי החסר כל ערך בפני עצמו.

הראשונים שהשתמשו בו היו קהילת המתכנתים בעולם, הם הראשונים שמבינים את המשמעות הטכנולוגית של כלי כזה. אליהם הצטרפו בעלי דעות אנטי ממסדיות ששואפים להפחית מכוחה של המערכת השלטונית אל מול האזרח.

כשהמטבע החל להיסחר בבורסות באינטרנט, הצטרפה לתחום הפעילות הלא חוקית ברשת. המטבע האנונימי מאפשר לשני אנשים להעביר ביניהם כסף מכל מקום בעולם מבלי שיכירו וללא כל חשש שזהותם תיחשף. זהו הכלי המושלם לסחטני כופר ולסחר לא חוקי.

ככל שגבר השימוש במטבע כך עלה ערכו בהתמדה והגיע לשיאים חדשים שהקנו לו כותרות בעולם, כך נוספו משתמשים חדשים למטבע, וחוזר חלילה. התפוצה הגוברת למטבע גוררת אמון שהולך ונבנה בטכנולוגיה החדשה.

אימוץ השיטה החדשה

תהליך הצמיחה של טכנולוגיה כזו, מחייב תוצרי לוואי של פריצות לבורסות וגניבת ביטקוין, אלו קרו בעיקר בשנת 2014 , אז גררו הפריצות ירידות חדות בערך המטבע. בטווח הארוך שוק הביטקוין יצא מחוזק לאחר שתקני האבטחה בבורסות שופרו והמטבע חזר לעלות בשנה האחרונה.

פריצות אבטחה עדיין אפשריות, בעיקר בבורסות קטנות בעולם, אך האמון בביטקוין התבסס יותר וצבר מיליוני משתמשים בעולם, החל מבארצות הברית, קנדה, אירופה סין ורוסיה. כיום ניתן לשלם בביטקוין במאות אלפי עסקים בעולם, גם בחברות המחשבים מייקרוסופט, דל, בחברות תעופה ומלונות, אפילו ניתן לרכוש כרטיס לחלל בחברת וירג׳ין גלקטיק של המיליארדר ריצ׳רד ברנסון.

וכאמור, ערך הביטקוין נובע ממספר המשתמשים ומכמות הכסף שהם מבקשים להעביר באמצעותו. בהיבט החוקי בעולם, כמעט בכל מדינות העולם השימוש במטבע חוקי. יפן וגרמניה גם מסווגות את הביטקוין כמטבע רשמית ומחילות עליו חוקי פיקוח ומיסוי שונים, אלו מעניקים לו לגיטימציה מסוימת מצד הממסד השלטוני.

כלכלת הנכסים הדיגיטלים

בשנתיים האחרונות נוצר סביב הביטקוין שוק לא מבוטל שכולל מאות מטבעות שונים שמשמשים כמטבע תשלום בתוך מערכות ממוחשבות המבוססות על שיטת הביזור בלוק-צ’יין, או כמטבע דיגיטלי המתחרה בביטקוין ומציע שיפורים שונים בתחום האבטחה, מהירות ההעברות ועוד. שוויים הסחיר של כלל המטבעות הדיגיטליים מוערך במאה מיליארד דולר. נפח המסחר היומי הכולל נע בין שניים לחמישה מיליארד דולר ליום!

הפופולריות של הביטקוין זולגת גם למתחרים שלו, אלה נהנו מעליות נאות של מאות אחוזים בתקופות האחרונות. המתחרה העיקרי של הביטקוין נקרא “איתיריום” והוא הגיע תוך שנתיים אל מעל 200 דולר למטבע, עם שווי כולל של יותר מ-20 מיליארד דולר. אלו שמאמינים בעתידו של השוק בדיגיטלי טוענים שישנו פוטנציאל צמיחה ענק שטרם מומש, וצופים שבשנים הבאות התחום ימשיך לגדול בקצב מהיר.

הסיכונים בנכס דיגיטלי

השאלה העיקרית סביב עתיד כלכלת הביטקוין היא האם המטבעות הדיגיטלים יצליחו להתבסס כאלטרנטיבה לשיטה המסורתית ולהתקיים לצד המערכת הבנקאית. או שהרעיון יחלוף מהעולם כניסוי שהגיע רחוק אבל לא הצליח להתממש.

במישור המעשי, מאחר ומדובר בשוק הכי תנודתי בעולם, קשה לומר מתי מתנפחת בועה ומתי השווי כן משקף את השימוש והאמון במטבע. עליות מהירות מדי עלולות להביא לצניחה. בשנה האחרונה מגמת העלייה לא ירדה עד כה כמעט ברצף.

האתגר הגדול בתחום הוא אבטחת המפתחות לארנקים השונים וישנם סוגי ארנקים רבים ועשרות דרכים לאבטח נכס דיגיטלי. בפן החוקי, בישראל מותר כיום לרכוש ביטקוין ולהשתמש בו. דיני המס השונים חלים על הרווחים בצורות מסוימות ונוטים להשתנות מעת לעת.


הכותב הוא שמואל גולדפדן, עורך דין להשקעות הון ונכסים דיגיטליים. למידע נוסף: www.btc-law.co.il/about

inner

תגובה אחת ל: "כל מה שרציתם לדעת על הביטקוין ולא היה לכם את מי לשאול"

  1. מעניין

כתיבת תגובה