מדוע אנו מעדיפים להשקיע במניות מקומיות?

זוכרים את המלחמה בעזה שהממשלה העדיפה לקרוא לה מבצע, איך היא קשורה למדיניות ההשקעה בשוקי ההון בעולם? ומדוע רוב המשקיעים הישראלים לא משקיעים במניות טכנולוגיה באסטוניה? • מתאם, מניות ומה שביניהם

מפגינים בת"א בימי המלחמה. צילום: תומר ניוברג | פלאש 90

הרעיון שעומד מאחורי החובה לפזר את ההשקעות הוא להגן על המשקיע מפני תרחיש בו אחד הנכסים בתיק יקרוס.

ניקח לדוגמה שני משקיעים: משקיע א' משקיע  את כל כספו במנייה אחת. במידה ואותה חברה תפשוט את הרגל – כל הכסף יאבד. לעומתו משקיע ב' פיזר את ההשקעה על פני עשרות מניות שונות. גם במקרה  שחלקן יגיע למצב של קריסה כנראה שהמצב של המשקיע השני יהיה טוב בהרבה ממצבו של הראשון.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

ככל שתיק ההשקעות שלכם מפוזר יותר – הן ברמת הרכיבים (מניות, אג"ח קונצרני, אג"ח ממשלתי) והן ברמת הנייר (מנייה של חברה כזו ומנייה של חברה אחרת, מניות בענף זה ומניות בענף אחר), כך יורדת רמת הסיכון.

לאחר שברורה לנו החשיבות של פיזור ההשקעות, נשאלת השאלה מדוע רוב מוחלט של המשקיעים שאני מכיר שחלקם מקצוענים ברמה גבוהה, לא מפזרים את ההשקעה שלהם לחו"ל ועיקר ההשקעות שלהם בארץ

אם נבדוק, נראה שאחוז ניכר מההשקעות הן השקעות בארץ, ולכן גם במקרה וקונים הרבה מניות ומכמה סקטורים, עדיין המדינה כולה חשופה לאותו מצב פוליטי, ואם יהיה משבר – הכל יקרוס והפיזור לא יעזור.

אז ככה, החטיבה הפיננסית של 'הירשוביץ פתרונות' יצאה לחקור את התופעה ומה מסתבר? שלא רק המשקיע הישראלי לא מפזר את השקעותיו בחו"ל במידה הרצויה. גם משקיעים במדינות אחרות אינם עושים זאת. קחו למשל את מרבית המשקיעים בשוק ההון בארצות הברית, כמעט כולם משקיעים את כספם במניות מקומיות.

כמובן שאצלם זה נראה הרבה יותר הגיוני מאשר אצלנו, בכל זאת מדובר בכלכלה הגדולה ביותר בעולם. אבל גם משקיעים במדינות נוספות באירופה ובמזרח מתנהגים בצורה דומה למשקיע הישראלי. להיכן נעלמה אסטרטגיית הפיזור?

שוב, מהבדיקה שערכנו בחטיבה הפיננסית עולה שישנן מספר סיבות לתופעה זו ואחת מהן משמעותית ביותר. אחת הסיבות המרכזיות ביותר היא החשיפה למטבע זר. מי שמשקיע בחו"ל מלבד חשיפתו למנייה (לביצועי החברה שמאחוריה) חשוף גם לשינויים במטבע באותה מדינה. אומנם היום ישנם מכשירים שיכולים לנטרל במידה כזו או אחרת את החשיפה למטבע, אבל לא כולם יודעים להשתמש בהם. אפילו משקיעים מקצועיים לא תמיד מעוניינים למנוע את החשיפה ע"י גידור כי בהשקעות ארוכות טווח, עלות הגידור עשויה להיות יקרה מאוד.

סיבה נוספת היא שגם משקיעים טובים ויסודיים, נתקעים מול מחסום השפה כאשר מדובר בהשקעה בחו"ל. לא מדובר בפרטים טכניים כגון רכישה ומכירה אלא בניתוח דוחות חברה במנדרינית… מלבד קושי השפה ושיטות החישוב, האם מישהו מכם סומך את ידו במאת האחוזים על אמינות הדוחות של חברות מסין, הודו או אפילו רוסיה?

שתי הסיבות שמנינו כאן וגם סיבות נוספות הן בהחלט סיבות טובות, אבל זה לא מה שהיה מונע מהמשקיעים לפזר את התיק, וכאן אנו מגיעים לסיבה העיקרית: קוֹרֶלַצְיָה או בשמה העברי מִתְאָם. מתאם או קורלציה הוא מדד סטטיסטי המעריך את העקביות ביחסים בין משתנים, כלומר, האם ישנה עקביות בין שינוי במשתנה אחד לבין שינוי במשתנה השני.

במאה ה-21 ניתן לראות שהבורסות ברחבי העולם מתנהגות בהתאמה גבוהה מאוד שאף מתגברת עם השנים. כשיש ירידות בבורסות, רוב הבורסות בעולם יורדות… ולהיפך, גם במקרה של עליות קיים מתאם גבוה מאוד בין בורסות העולם.

ולכן, במידה והבורסות מתנהגות בצורה דומה וכמעט בהתאמה מלאה, מדוע לי לפזר את ההשקעות בחו"ל? זו באמת הסיבה שמשקיעים רבים לא מפזרים את רוב התיק שלהם בחו"ל. אבל כאן המקום לדייק. הסיבה שאנו מעוניינים בפיזור היא כדי להגן על ההשקעה שלנו ולכן איננו צריכים לחשוש מהקורלציה הגבוהה.

נכון שהבורסות פועלות במתאם גבוה, אבל זה במצב שיגרה. מה קורה כאשר מתרחשת בעיה נקודתית? לדוגמא מצב כלכלי קשה באזור בגלל בעיות פוליטיות ולא משבר עולמי. או חס ושלום מלחמה מקומית, "מבצע" כמו שאוהבים לכנות זאת בישראל. הרי ברור לכל בר דעת שלמרות שהבורסה המקומית יכולה ליפול (זמנית), היא לא תמשוך אחריה את שאר הבורסות בעולם…

לסיכום, המתאם הוא הסיבה המרכזית לכך שאנו לא מסיטים את רוב הכספים שלנו לחו"ל, והסבר לכך שאת החלק היחסי שאנו כן משקיעים בחו"ל, אנו מייעדים להגן עלינו מבעיות מקומיות שלא ישפיעו על שאר העולם.

השקעה ללא סיכון? הצחקתם את הכסף שלכם


דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב'הירשוביץ פתרונות'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

כתיבת תגובה