עובדת חברת חשמל שנפלה בחניית בניין תובעת את כל רוכשי הפרויקט

בשל שנת השמיטה לא נטעו עצים בערוגות בתוך חצרות הבניינים ברמב”ש ג’, אורחת מחוץ לשכונה שהגיעה עם רכבה נכנסה לתוך חניית בניין, נתקלה בערוגה ונפלה, תביעת נזיקין הוגשה לבית המשפט.

בימים אלו הופתעו למעלה מ-100 משפחות בשכונת רמב”ש ג’ לקבל הזמנה לדיון בבית משפט, בעקבות עתירה שהגישה עובדת בחברת החשמל שהגיעה לפני כשנתיים לשכונה לצורך עבודתה, נכנסה עם מכוניתה לתוך חניון פרטי של אחד הבניינים ושם נקעה את רגלה בשל נפילה לערוגה שהוכנה עבור עץ. עתה כשנתיים אחרי הופתעו הרוכשים המאוגדים ב’קבוצת רכישה’ לקבל תביעת פיצויים ונזקים בשל הנפילה, כאשר לתביעה לא צורף סכום בקשה, אלא בית המשפט נדרש להחליט גם בכך.

התובעת כבת 35 כיום. לפני כשנתיים וחצי  במהלך עבודתה כחוקרת חברת החשמל וכחלק מתוכנית עבודתה הגיעה אל בניין ברמב”ש ג’ המקום בו אירעה התאונה הנידונה. התאונה אירעה עת שפסעה התובעת, תוך כדי הליכה, מכיוון רכבה לכיוון יציאה מהבניין לצורך ביצוע מטלת חקירה שנתבקשה לבצע במסגרת עבודתה כחוקרת מטעם חברת החשמל, נתקלת רגלה של התובעת בבור במדרכה/ בערוגה בלתי מטופלת בלתי מסומנת ומוזנחת שהייתה צמודה לרכבה אותו החנתה בחניית הבניין. כתוצאה מכך התעקמה רגלה של התובעת והיא נפלה מלוא קומתה ארצה. יצוין בזאת כי הבור ממוקם בצד המדרכה ובאופן כזה שהרכבים החונים מסתירים את רוב המדרכה שנועדה להליכה. לא זו בלבד אלא שהבור באותה עת היה מכוסה בפסולת שכיסתה אותו כך שלא יכלה התובעת בנסיבות לראות את המכשול ו/או להיזהר מפניו.

new-rodius-250*200

מי אשם בבור הזה? ובכן בכתב התביעה יש התייחסות גם לכך, וכך נכתב תביעה: עובר להגשת התביעה פנתה התובעת  אל עיריית בית שמש במכתב דרישה מפורט ובטענות להפרת חובות חקוקה וטענות רשלנות אשר בגין מחדליה של העירייה אירעה התאונה הנדונה. אולם זו הפנתה את התובעת  לחברה הקבלנית, וזו השיבה כי השטח שבו אירעה התאונה הנדונה לא היה בשום שלב תחת אחריותה וכי היא לא הייתה אחראית לעבודות הפיתוח אשר היו מחוץ לגבולות המגרש הצמודים למבנה עצמו ולכן הפנתה נציגת החברה את התובעת לעמותה אשר יזמה וניהלה את הפרויקט והתקשרה עם הקבלנים השונים.

זה לא הסתיים כאן. משפנתה התובעת  במכתב לעמותה, זו טענה כי אינה אחראית והפנתה את התובעת  לחברת התשתיות אשר העבירה את פרטי חברת הביטוח המבטחת אותה. כל בקשותיה של התובעת לקבל לידיה העתקי התקשרויות חוזיות שבין הצדדים השונים לא נענו, ולכן מוגשת התביעה הזו.

מאחר ועלו שאלות ותהיות באשר לגופים האחראיים מאחר וכל גוף ניסה להתנער והעביר את האחריות ממנו והלאה, ומאחר ואין בידי התובעת החוזים בהם התקשרו הגופים השונים והואיל ולתאונה זו ישנם מס’ גורמים אחראיים, הרי שבשל כך פנתה התובעת אל “רשגד” חברה להנדסה ובטיחות למר רמי שמש יועץ בטיחות אשר חיווה דעתו לעניין אחריות הנתבעות.

בהתאם לחוות דעתו של מר רמי שמש הרי שלעיריית בית שמש אין כל אחריות מאחר ועל פי חוק התכנון והבנייה לא חלה על העירייה החובה לבדוק או לאכוף שתילת עצים בערוגות החצר או שתילה כלשהיא למעט מטלה של העירייה על הקבלן כי עליו לנטוע עצים בחזית הבניין לאורך המדרכה העירונית. כמו כן מציין המומחה “כי דומה שאין חולק על חובת הזהירות המושגית המוטלת על החברות שיזמו את הפרויקט, היזמים , החברה, העמותה וקבלן הפיתוח. ובסיכום חוות דעתו ציין יועץ המבטיחות “לדעתי המקצועית האחריות לנושא הערוגה נופלת בין חברה המבצעת של פיתוח השטח שהייתה צריכה למסור את האתר נקי ומסודר לבין החברות שהיו אחראיות על הפרויקט, העמותה והחברה, ובכלל זה את הערוגה באזור החניה.

מהתמונות שצורפו לכתב התביעה עולה כי הערוגה אף הייתה מכוסה באשפה ובפסולת, כך שהתובעת לא יכלה לראות את המכשול הנקרה בפניה, ולא היה לה כל דרך להיזהר ממנו, לעומת הנתבעות שעבדו בשטח ופיקחו עליו והיו מי שביצעו את כל עבודות הפיתוח והמדרך, ומי שהיה עליהן למסור שטח נקי ממכשולים, כך שאין אף לייחס כל אשם לתובעת כלל והואיל ולא ניתן כאמור לעיל, היה בנסיבותיה של התובעת כלל להבחין בקיומו של המכשול.

יצוין בזאת כי חבות הנתבעת נובעת מהעובדה כי הותירו בור ברשות הרבים פתוח לא מוגדר ולא מסומן שהיה מיועד לשתילתו של עץ אשר לו היה נטוע בערוגה ו/או לו היה לחילופין גידור סביב הערוגה (במקום העץ ועד אשר יישתלו אותו) הייתה מבחינה בכך התובעת והייתה נמנעת מהתאונה הנדונה.

בתוך כתב העתירה אנו גם קוראים פרט מעניין: “בנוסף תטען התובעת כי הנתבעות הינן חברות שנטלו על עצמן את עבודות הפיתוח והיה עליהן חובה לשתול עץ בתוך הערוגה שלשמו היא נועדה ולא עשו כן. לראייה רק לאחר שפנתה הנתבעות בכתב רק אז הואילה מי מהנתבעות ביום 1/3/17 לשתול עץ בערוגה דבר שאם היה נעשה קודם לכן הייתה התאונה הנדונה נמנעת מכל וכל”.

בשורת הסיכום של התביעה נכתב: “הנזקים שנגרמו לתובעת אינם ברי חלוף בעטיה של הנפילה ובגינה בלבד תיאלץ התובעת לחיות את מותר חייה עם נכות אורתופדית, עם קשיי תפקוד ומגבלות, אשר ילוו את התובעת כל ימי חייה ואודות כך אין עוררין. על יסוד האמור לעיל על הנתבעות, יחד או לחוד לפצות את התובעת על כל נזקיה אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה”.

אלו אם כן הפרטים שידונו בפני בית המשפט השלום בהרצליה, שיצטרך בראש ובראשונה להחליט כנגד מי עומדת התביעה, כנגד החברה הקבלנית, כנגד העמותה של הרוכשים או כנגד חברת התשתיות, ורק לאחר מכן גם לקבוע את גובה הנזק אם בכלל, שכן אחרי הכל מדובר בחניון פרטי של תושבי הבניין, ולפי דברי הדיירים יש גם מקומות חניה במדרכות ממול הבניינים, כך שגם לכך יידרש בית המשפט להתייחס.

אחד הדיירים גם העיר את תשומת לב כתב “חדש בית שמש” שחשף את הסיפור, לכך שהשנה המדוברת הייתה שנת 2015, שהיא הייתה שנת השמיטה, ולפיכך לא נשתלו עצים בערוגה, ומשכך היא אפשר לומר שמדובר ברשלנות, אחר והדבר אסור לפי ההלכה, ומשכך בית המשפט יידרש גם לסוגיה זו.

כך או כך דיירי הפרויקט המופתעים מתקשים להתמודד עם התביעה הכספית שנפלה עליהם, ובימים אלו הם בדרך להתארגן לקחת ליווי משפטי, צעד שגם הוא אמור לעלות משאבים כספיים לא מעטים.

side

2 תגובות ל: "עובדת חברת חשמל שנפלה בחניית בניין תובעת את כל רוכשי הפרויקט"

  1. למיטב ידיעתי קיימת חובה מבחינה חוקית על שמירת שנת השמיטה, כך שטענה זו בוודאי תגיע לשם ותילקח בחשבון.
    עם זאת יש גם מצוות ועשית מעקה לגגך ועוד כל מיני

  2. זה מה שקורה כשמעסיקים נשים במקצועות כאלה!
    ממתי מרשים לאשה להיכנס לאתר בניה…

כתיבת תגובה