עצמאית טרייה? אל תעופי על עצמך

למחיר, לתמחור, להמחרה ולהתמחרות שורש משותף עם המילה מחר, אך אסור לדחות אותם למחר. מאידך, הערכה עצמית נכונה תבטיח לעסק צמיחה נכונה ותמנע התרסקות מהדהדת. והשבוע: סיפורה של זלדי

צילומים: YPhotoland ,Halfpoint | שאטרסטוק

בשבוע שעבר דיברתי כאן על מחיר, על עלויות ועל הערכה עצמית. ככלל, מחיר, תמחור, המחרה והתמחרות. הם ארבעה מושגים שהמשותף היחיד ביניהם הוא השורש מ.ח.ר.

ובאמת, כבעלת עסק עלייך לתכנן את המחר. משום שכמה שתדחי אותו ואת ההחלטות החשובות, שום דבר לא ייעלם, אלא יגיע בדיוק כמו שה"מחר" מגיע אחרי כל "יום" עבודה.

עלייך להיות מוכנה לכל מיני תרחישים. להכיר היטב את השוק שלך. את המתחרים והמתחרות. ובעיקר להכיר ולהעריך את חוזקותייך והיתרון היחסי שלך כבעלת עסק. אבל על כל אלה מופיעה הערת אזהרה אדומה: אל תמהרי "לעוף על עצמך" כדי שלא תמצאי את עצמך "על הפנים" ומרוסקת.

כל ההקדמה הארוכה הזאת למה? אז ככה, במסגרת העבודה שלי גם בקבוצות וגם כמאמנת אחת על אחת, אני פוגשת נשים רבות שיש להן קושי להעריך את עצמן כבעלות מקצוע מוערכות והן מתקשות לדרוש את המגיע להן עבור השירות או המוצר אותם הן משווקות או מוכרת. כפי שהזכרתי בטורי בשבוע הקודם.

והנה סיפור עם מוסר השכל גדול לכל בעלת עסק. בסדנה באחת הערים החרדיות דיברתי בפאתוס ובהתלהבות על האומץ לבקש את המגיע לך. כנראה הרחקתי לכת יותר מידי ונכנסתי עמוק ללבן של השומעות.

וכך הגיעה אליי שבוע לאחר מכן אישה מוכשרת בשם זלדי. זלדי היא קונדיטורית עצמאית שהחליטה על דעת עצמה שהיא עולה לכיתה גימ"ל היישר מגן חובה בלי להתעכב יתר על המידה בכיתות שבאמצע…

כאשר שוחחנו נסובה תלונתה העיקרית על מחסור חמור בלקוחות. לשאלתי כמה שמחות/אירועים את עושה בשבוע/בחודש/בשנה, ענתה כי בשנה הקודמת ידיה היו מלאות עבודה אך בחודשיים האחרונים היא מחוסרת עבודה, מובטלת בלי דמי אבטלה.

"מה קרה?", שאלתי בתדהמה. גם היא וגם בעלה (שבאופן חד-פעמי הסכמתי לנוכחותו הבלתי מרגיעה), טענו כי איכות התוצרת לא השתנתה. אבל… היא העלתה מחירים. "אמרתי לה שזה מוקדם מדי, אבל התעקשה", אמר הבעל וצדק.

זלדי היא מה שנקרא "טרייה" בכל מה שקשור לעסקים. היא קפצה קצת גבוה מדי ואיבדה גם את מה שהיה לה. רגע לפני שהחליטה לסגור את העסק הצעיר שבקושי עמד על רגליו, נרשמה לסדנה לליווי עסקי. הסבסוד הממשלתי סייע ללא ספק כי מצבה הכלכלי לא היה מזהיר.

"את אוהבת לעשות את מה שאת עושה?", שאלתי. התשובה הייתה ברורה וחד-משמעית. "אם כך, תתחברי לייעוד שלך. תשמחי אנשים עם המעדנים שלך ואל תסגרי את העסק".

– אז מה, להוריד מחירים?

– כן, וגם לפרסם. פרסמת כבר בעבר?

– כן. אבל מי שהתקשרו זה אלה שאין להם מספיק כסף לשלם. אותם אני לא רוצה!

– הגיע הזמן שתביני שבדרך לפסגה עלייך לעשות פשרות.

קיצורו של סיפור, זלדי הפנימה שעליה להיות סבלנית. היא בנתה תכנית תמחור על ציר הזמן ונאלצה להבין בדרך הקשה ש"אדם לעמל יולד". היום, אם תשאלו אותה, היא שלמה בהתקדמות שהשיגה. בעוד שנה בעזרת ה' יתברך ועוד חמישים לקוחות, המחירים שלה יעלו בעשרה אחוזים.

כך שאם אתם רוצים אותה במחיר הישן, כדאי לכם להזדרז.


מירי שניאורסון היא מרצה, מנחה, יועצת עסקית ובעלת 'הבחירה שלי'

תגובה אחת ל: "עצמאית טרייה? אל תעופי על עצמך"

  1. יפה ונכון!!!

כתיבת תגובה