פרטי או נתון לגילוי: כך עוקבות הרשויות אחר מחזיקי הביטקוין

מה החליטה רשות המיסים בישראל לגבי מעמדם החוקי של המטבעות, ובעיקר, של הכורים, הסוחרים, המשקיעים ואפילו בעלי העסקים?. וגם: האם הכורים והמחזיקים נתונים למעקב? | פרק רביעי ואחרון בסדרה

יחסי הרשויות והביטקוין shutterstock

אם עד כה התייחסנו – בפרקים הקודמים לסדרה זו – אודות יחסם של המשקיעים והעולם הפיננסי למטבעות הווירטואליים והכרייה הדיגיטלית – כמו גם היחס לאבטחת המטבעות בדמות הבלוקצ'יין, עתה הגיע הזמן לתת את הדעת על יחסן של ממשלות וגופים למטבעות אלו. ארה"ב הפתוחה יותר, נוטה לקבל – יחד עם מדינות אירופיות אחרות ומתקדמות – את המטבעות הווירטואליים.

אך הוויכוח אודות עתידם של המטבעות החדשים חוצה מגזרים. ניגש תחילה לפן הכלכלי-פיננסי: רבים מראשי התאגידים הפיננסיים בעולם טוענים, כי מדובר בבועה שעתידה להתפוצץ ולהותיר אחריה אבק שריפה בדמות המוני חוסכים שהניחו את עתידם על קרנו הווירטואלית של הצבי.

box

אולם, לעומתם, ישנם הסבורים כי כוחות השוק הדוחפים לסוג זה של מטבע – עקב היותו בלתי תלוי בגורמי ממשל, כמו גם ההזדמנות להחזיק במטבעות בלא לחשוף את זהותם של בעלי ההון – יתמכו במגמה של התפתחות שוק זה והעולם ילך ויסתגל לסוגים אלו של מטבעות.

כמו תמיד, האמת נמצאת אי שם בתווך. די להיזכר במשבר הדוט-קום או בשמו הידוע יותר 'משבר בועת ההיי טק' שהתחוללה בעולם בראשית שנות ה-2000 למניינם. קדמה לכך נהירת המונים אל עבר העולם החדש שזה עתה נתגלה בדמות האינטרנט והמצאות הסטארט אפ השונות.

המשקיעים הרבים הסתערו על כל רעיון בוסרי שהופרח לאוויר. נדמה היה, כי העושר כולו עובר לענף זה. לא היה כלל צורך בניסיון עסקי מינימלי ולא בהוכחת יכולת ניהול חברה כלשהי על מנת לבצע גיוס מקרן הון סיכון, או לבצע הנפקה מהירה בבורסה ולגרוף באמצעים אלה הון ממשקיעים מולהבים עד שרשי שערותיהם.

רבים מאנשי עולם העסקים הוותיק – השייכים לעולם ה'ישן' – ביניהם, המשקיע האגדי וורן באפט, התריעו על הבועה החדשה ההולכת ונוצרת והמתינו בסבלנות להתפוצצות הבלתי נמנעת. התוצאה הסופית של בועה זו הזכורה אף היא שלא לטוב הייתה בקריסה מוחלטת של חברות הסטארט אפ החדשות ומחיקתם של מיליארדים רבים מכספי המשקיעים. הרעיונות הרבים התאדו לאוויר בקצב דומה לזה שבאו. תוך שבועות ספורים קרסו באחת כל החברות החדשות ובאפקט דומינו גררו אחריהם את שוק ההיי טק כולו.

לאחר מכן באה התפכחות – או התפקחות נוסת של המשקיעים הוותיקים שיכלו לומר 'אמרנו לכם' – כאשר בהמשך התייצב הענף. איך זה קרה? רק נזכיר בקצרה: השוק החל להפריד בין רעיון סטארט בוסרי לבין חברה מבוססת עם תכנית עסקית קיימת המעוניינת להתפתח באמצעות כספי משקיעים.

אם יורשה לנו לשפוט על פי ניסיון העבר וההערכות פרשניות מקובלות בענף הכלכלה, הרי שעושה רושם כי גם בענף הביטקוין ומטבעות ווירטואליים נוספים מובילים, יחול מצב דומה. אכן, בהחלט יהיה מקום בשוק הפיננסי למטבע הדיגיטלי אלא שככל הנראה תיווצר הפרדה ברורה בין מטבעות קיימים ומבוססים כמו גם הנפקות חדשות של מטבעות עבור רעיונות עסקיים – שהזכרנו בפרק השני בסדרה -לבין הנפקת מטבעות המונית בידי כל מתכנת אלמוני, שתגרור אחריה נהירת משקיעים ללא שקיים מאחורי המטבע החדש דבר.

ארנק לביטקוין shutterstock

ארנק דיגיטלי, טוב או רע

לסיום הסדרה, ולפני שנתייחס ליחס הממשלות השונות ורשויות המס הנספחות אליהן, כדאי להקדים ולהבין מהי המשמעות של בעלות על מטבע ביטקוין. ראשית, אדם המחזיק ברשותו ביטקוין, מקבל במקביל מעין ארנק, או 'מפתח פרטי' – רצף של אותיות ומספרים, המקושר ל'כתובת ביטקוין' ספציפית.

כתובת הביטקוין, בדומה למפתח, היא רצף של אותיות ומספרים. אלגוריתם ההצפנה של הביטקוין בנוי כך שמי שיש לו את המפתח הפרטי – יכול לדעת את הכתובת שמקושרת אליו, אך לא להפך: מי שיודע את הכתובת של בעל הביטקוין, אינו יכול לדעת מה המפתח הפרטי שלו. יצירת המפתח היא חינמית לגמרי, כך גם יצירת הכתובת על בסיס המפתח. כל אדם בעולם יכול לפתוח כתובת ביטקוין אחת, או שלוש, או עשרים. בקיצור: כמה שירצה.

כל המחשבים המקושרים לרשת הביטקוין ('צמתים') יודעים ומסכימים על כך שבכתובת הביטקוין הפרטית שבבעלות הרוכש, יש מטבע אחד בערך נקוב של 1 ביטקוין.

בשרשרת הבלוקים, ה'בלוקצ'יין' – בלוק המידע המשותף, הנאגר בו זמנית בעשרות אלפי מחשבים – נרשם המעבר של המטבע מהכתובת בה היה קודם, לכתובת של הרוכש. מרגע זה ואילך, מבחינה 'חוקית' (אין חוקי מדינה, אך יש למטבע הספציפי הזה, חוקים משלו) המטבע הינו של הרוכש ללא עוררין. אי אפשר לזייף את המידע, כיוון שהוא משוכפל על מחשבים רבים.

וכאן הבן שואל: האם אפשר לאבד ביטקוין? התשובה פשוטה: תיאורטית, קיימים בעולם ביטקוינס שבעליהם מתו, נעלמו, או איבדו את המפתח הפרטי. הביטקוינס האלו יישארו רשומים לעד באותה כתובת, אך לא תהיה דרך לחלץ אותם. אך בדרך הטבע, גם אם המשקיע ינתק את המחשב שלו מהרשת, המטבעות שרכש יישארו רשומים בכתובת שלו לנצח. אלא אם כן הוא איבד את המפתח הפרטי. או אז – הגישה לכתובת תיחסם בפניו.

ואולם, אם הזיכרון שלכם פועל כשורה, או שאתם מגבים כל קוד כניסה לאתר של קופת החולים שלכם בשלשה העתקים – דיגיטליים, אנלוגיים וידניים – עתה נותר לכם רק החשש מפני גנבים. אשר לרישום הכתובות וה'ארנק' שלכם, כדאי שתשמרו היטב על הקודים שברשותכם. אף אחד לא יכול להבטיח שמי שיגנוב מפנקסכם את המפתח הדיגיטלי, לא יערוך ריקון מהיר של כתובת הביטקוין שלכם. אך אם אתם גם מאובטחים בכספת, אל דאגה – החשש מפני פריצה או שודדי סייבר, נמוך למדי. רק מי שבבעלותו המפתח הפרטי לכתובת, יכול לאשר העברת מטבעות ממנה לכתובת אחרת.

הרישום הציבורי, שמשתכפל כל הזמן, יודע לומר כמה ביטקוינים יש בכל 'כתובת', ולתאר את דרכו של כל ביטקוין מהרגע שנכרה ועד למיקומו הנוכחי. לדוגמה: כל אחד בעולם יכול לדעת שבכתובת 16NUrSmWh7K4e85r5kybv5aDdBoF5PZeDUpy יש שבעה ביטקוינים. אבל לכאורה, אף אחד אינו יכול לדעת של מי הכתובת הזו.

אולם הדבר לא ממש מדויק. מבדיקת 'ביזנעס' עולה, כי דווקא בחלק של אבטחת המידע ובעליו, נוצרה פרצה, שרוב החברים בקהילת הכורים לא נתנו עליה את הדעת. לעניות דעתנו, זו מחייבת שינוי דחוף. חלק גדול מהאנשים פתחו ארנק דיגיטלי באמצעות חברות – כמו שגם בישראל קיימות, ואת חלקן הזכרנו בפרקים הקודמים – חברות אלה, הלכה למעשה, יודעות על בעל ה'ארנק' או 'כתובת הביטקוין', הרבה מאוד.

המצדדים טוענים במענה לפניית 'ביזנעס' כי כל אחד יכול לדעת ששבעת הביטקוינים שכתובתם (הלא נכונה, אל דאגה) הוצגה לעיל – הגיעו מהכתובת הפרטית (הארנק) של מוכר הביטקוין – ואפילו יוכלו לדעת באיזה יום ובאיזו שעה בוצעה ההעברה. אבל לטענתם, אף אחד לא יכול לדעת מי בעל הכתובת המעבירה – אלא אם קיבל את המידע מבעל הכתובת.

את מחלוקת האחרונים הזו, נותיר אפוא לאנשי רשות המסים או לשלימזל ש'איבד את ארנקו'.  אשר לרשויות, די יהיה אם נציין כי בראיון לעיתון 'משפחה' (מתאריך י"ב בניסן תשע"ח) הצהיר לא אחר מאשר מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, כי המשטרה (ויותר מכך, ראו בגוף הציטוט) עושה שימוש בלוחמת סייבר אקטיבית למדי כדי לחשוף שחיתויות, כסף שחור, עבירות הון ועוד: "העולם דיגיטלי, והאנשים משאירים חתימות דיגיטליות באמצעות הודעות ומסרים. בשורה התחתונה: קשה להסתיר דברים", אמר המפכ"ל. בהמשך הוסיף, כי "יש אינטגרציה בין כל רשויות האכיפה: רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, המשטרה. כולם משתפים פעולה ולכן חושפים היום יותר דברים מאשר בעבר".

האזהרה אפוא הינה לגנבים ולמשקיעים המבריחים 'הון שחור' אל כתובות וירטואליות עלומות.

כסף מבוזר, מס מוחשי

אם נעזוב לרגע את ארה"ב שמתייחסת בסלחנות – לצד מדינות אירופיות נוספות מתקדמות שנוהגות כמותה – כלפי המשקיעים, הכורים והעסקים המקבלים ביטקוין כתשלום, כל עוד הם משלמים מס על העסקה, הגענו לשאלת השאלות: מה יהיה הנתח של רשות המיסים הישראלית בחגיגת המטבעות הווירטואליים?

למעשה, כבר לפני יותר משנה הוציאה רשות המיסים טיוטת חוזר בעניין מטבעות וירטואליים. הביטקוין, כך על פי החוזר, אינו נחשב 'מטבע'. לפי ההגדרה החוקית, מטבע הוא הילך חוקי בישראל או במדינה אחרת. כיוון שהביטקוין אינו הילך חוקי בשום מדינה, הוא לא נחשב למטבע. המשמעות של החוזר היתה כי למחזיקי ביטקוין אין זכויות של מחזיקי מטבע זר, כמו פטור ממס על הפרשי הצמדה. ובמקביל, אם הביטקוין אינו מטבע, על פי החוק מדובר בנכס. ואם הוא נכס, הוא נכנס להגדרת 'טובין' בחוק מע"מ. במקרה כזה, אם העיסוק בביטקוין מגיע לרמה של עסק, מכירתו תהיה חייבת במע"מ.

החוזר שפורסם שוב בפברואר השנה, ומתייחסים אליו לא כטיוטה אלא כעמדת רשות המסים וכהלכה פסוקה לעניין אסדרת המטבעות הווירטואליים והגדרתם החוקית, מפרט את עמדת הרשות בנוגע למיסוי הפעילות במטבעות הווירטואליים מבחינת חוקי המס החלים עליהם.

על פי פרסומי רשות המסים, משקיעי הביטקוין ודומיו יצטרכו לשלם מס רווח הון על ערכם, בשיעורים הנעים בין 20% ל-25%. אך עם זאת, מסחר במטבעות ווירטואליים למטרות עסק, יזקיק תשלום מס ערך מוסף – נוסף על מס רווח ההון.

"לצרכי מס הכנסה – בהתאם לחוזר, אמצעי תשלום מבוזר הינו נכס, ולכן מי שפעילותו כאמור איננה מגעת לכדי עסק הרי שבגין עליית הערך בלבד, בעת מכירתו, ישולם מס רווח הון ומי שפעילותו בתחום מגעת לכדי עסק (מסחר באמצעי תשלום מבוזר ו/או כרייה של אמצעי כאמור) הרי שישולם מס ככל פעילות עסקית", נכתב בהודעת רשות המסים.

"לצרכי מע"מ – החוזר מבהיר כי אמצעי תשלום מבוזר הינו נכס בלתי מוחשי, ולכן מי שפעילותו בתחום היא לצרכי השקעה בלבד, שאינה מגעת לכדי עסק, הרי שאינו חייב במע"מ". ואולם, כאן מתווספת השורה התחתונה העוסקת במרכזי חליפין וסחר במטבעות אלה, ואפילו בחנויות ה'מקבלות' ביטקוין כתשלום, כי "עוסק שתקבוליו מתקבלים באמצעי תשלום מבוזר, ישולם מע"מ בהתאם לפעילותו העסקית, ללא קשר לאופן התקבול כך שככלל, במימושו לא ישולם מע"מ; מי שפעילותו באמצעי תשלום מבוזר מגעת לכדי עסק (ממסחר כאמור), הרי שיסווג כמוסד כספי". ומה דינם של הכורים לפרנסתם מטבעות דיגיטליים? "מי שפעילותו היא כרייה, הרי יסווג כעוסק לצרכי מע"מ", לשון ההודעה שפורסמה.

 

 

פרק ראשון בסדרה:

שייך לכולם ולא לאף אחד: סודו של הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המוביל

פרק שני בסדרה:

השוק הירוק: האם אנחנו בדרך למעבר למטבעות דיגיטליים?

פרק שלישי בסדרה:

מוביל שוק או תעתוע: חזון המשקיעים במטבע הדיגיטלי

doseo-webing-side

כתיבת תגובה