אידיש אאוט, עברית אין • שפת המסחר החדשה של היהודים

עד לפני שלושים שנה הייתם מתקשים להסתדר עם עברית בלבד בקהילות רבות. כיום תוכלו לעשות עסקים בעברית אפילו באנטוורפן, בווינה ובגולדר'ס גרין. "כשהולכים לעשות עסקה עם גויים, חייבים שפה פנימית שהם לא מבינים"

צילומים: נתי שוחט, יוהנה גירון, מנדי הכטמן | פלאש 90

הפרוטוקולים של זקני ציון, החיבור האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, מייחסים משקל רב לעם היהודי ולא בכדי. במאמר מוסגר נציין כי מי שכתב אותם כלל לא התייחס ליהודים כי אם לנפוליאון השלישי. לא ניכנס לשורשי האנטישמיות בכלל (הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב), וגם לא נתייחס לשורשי האנטישמיות המודרנית. בטח שלא לזו העדכנית שמתחפשת לשנאת הציונות.

נתייחס לאלמנט אחד בלבד שמסביר את העובדה שמאז הוגלה עם ישראל מארצו, היו היהודים אנשי מסחר מעולים שתרמו רבות לכלכלת המדינות שאירחו אותם. לא נתעלם כמובן מהאיסור שהוטל על יהודים במקומות שונים להחזיק בקרקע משלהם. איסור שתרם רבות להיותם סוחרים ולא חקלאים. אבל גם האיסור הזה לא יכול להסביר את ההצלחה הגדולה שהייתה ליהודים כסוחרים חובקי עולם. הצלחה ש"התלבשה" יפה מאוד על אותם פרוטוקולים שהופצו על ידי המשטרה החשאית של שלטון הצאר.

על פי טבע, סוד ההצלחה היהודי נבע לא רק מהיותנו עם הספר, אלא מהעובדה הפשוטה שלכל יהודי העולם הייתה אפשרות לתקשר באמצעות שפה משותפת – לשון הקודש. גם יהודים שלא ידעו קרוא וכתוב, שמעו בבית הכנסת מילים בשפה שנשמעה בכל העולם. מתימן שבדרום, עד ליטא שבצפון. מהודו שבמזרח ועד קליפורניה שבסוף המערב.

זאת, נוסף על האמון הבסיסי ששרר בין יהודים בכל העולם מעצם היותם משתייכים לעם אחד ומאמינים בא-ל אחד. היוו תשתית חיונית להצלחה מסחרית. יהודים שירתו שליטים רבים במסחר בינלאומי עוד לפני שמישהו ידע את משמעות המונח. יהודים סייעו לדיפלומטיה העולמית לא רק בשל היותם "ניטראליים", אלא גם, ובעיקר, בשל אמנות המשא ומתן אותה רכשו כסוחרים.

בורו פארק

עברית בינלאומית

כל ההקדמה הארוכה הזו באה על מנת להצביע על מגמה מעניינת שהולכת וצוברת תאוצה בעשורים האחרונים ובדגש על העשור האחרון. הנה דברים שאמר לנו דניאל, תושב חוזר מבלגיה ש"עשה עלייה" לפני חצי שנה. שימו לב לדבריו משום שהם מייצגים שינוי עומק ביהדות העולם.

"כשהגעתי לאנטוורפן לפני ארבעים שנה, דיברתי שתי שפות: גרוזינית ועברית. השפה הראשונה שלמדתי שם הייתה אידיש. הרבה לפני שידעתי להגיד מאה מילים בפלמית, ידעתי לסחור באידיש. אם הייתי מגיע לשם היום, הייתי יכול להסתדר לא רע עם העברית שלי…".

זה מדהים. משום שמי שזוכר את הקהילות היהודיות בבריסל, באוסטריה, בגרמניה ובהולנד, שלא לדבר על לונדון, עומד נדהם. בעבר הלא רחוק, לפני חצי יובל שנים, לא היה ניתן להסתדר באותן קהילות ללא ידיעת אידיש. או למצער ידיעת השפה המקומית.

כיום, ישראלי שיצעד ברחובות בורו פארק יחוש בבית. גם בגולדר'ס גרין כבר מדברים עברית. רגע, זה לא אומר שהאידיש נעלמה. ממש לא! אבל זה מספר את סיפורה של העברית במאה האחרונה. השפה שזוהתה יותר מכל עם הציונות ומלחמתה בתורת ישראל, הפכה בעשורים האחרונים לשפה בינלאומית בה משתמשים גם יהודים חרדים שמתנגדים לציונות.

אנטוורפן

עברית חרדית

שפות יהודיות שימשו כראש גשר לשיתוף פעולה כלכלי במשך דורות רבים. לצד הלדינו שנולדה בספרד והתפשטה לצפון אפריקה ומדינות הבלקן, היו גם שפות "מקומיות". כזו הייתה שפתם הייחודית של היהודים ההרריים בקהילות הקווקז (ג'הורי).

אך האידיש הייתה השפה המרכזית בה תקשרו יהודים באירופה ובאמריקה במשך שנים רבות. שפה זו על הדיאלקטים הרבים שלה, נדדה עם יהודי אירופה לדרום אפריקה, לאוסטרליה, וכמובן להתיישבות החדשה באמריקה, בצפון ובדרום.

גם אחרי המלחמה האיומה שכילתה שליש מיהדות העולם ופגעה במיוחד בדוברי האידיש, המשיכה השפה הזו לעשות חיל ולשמש יהודים בכל העולם גם לשימושים מסחריים. אך כאמור, בעשורים האחרונים ירד קרנה כשפה "מסחרית" שמבדלת את יהודי העולם מהגויים ומאפשרת להם לקשור קשרים עסקיים מכל מקום ולכל מקום. העברית תפסה את מקומה.

או כפי שסיכם זאת עבורנו איש עסקים בשם שמואל כהן שמתגורר בפלטבוש שבניו-יורק. "היום אני יכול להרים טלפון ליהודי בדרום אמריקה שהאנגלית שלו רצוצה, ולדבר איתו בעברית. אם אני נוסע לסין או לקוריאה, אני יודע שלא תהיה לי שום בעיה לעשות עסקים עם יהודים אחרים, כי כולם לפחות מבינים עברית".

דניאל, התושב החוזר שהזכרנו לעיל, מסביר את נחיצותה של שפה יהודית בינלאומית. "כשהולכים לעשות עסקה עם גויים, חייבים שפה פנימית שהם לא מבינים. זה עזר לי המון פעמים בחיים. העברית של יהודים שומרי תורה ומצוות כוללת גם קודים וביטויים שגם גוי שמבין עברית יתקשה להבין".

כתיבת תגובה