בבנק ישראל הקדימו את ימות המשיח ואת העולם הבא

מהיכן הגיע ציור הנבל לחצי השקל? איך זה קשור בדוד המלך? ומדוע בחר מוזיאון ישראל להוציא מהתצוגה חותם "עתיק" שנועד למעדנה בת המלך? ■ סיפור מרתק רווי יצרים ואמוציות ששווה בסך הכל חמישים אגורות

בשקל הקודש? צילום: david156, שאטרסטוק

פעם, לפני הרבה שנים, היו בארנק שלנו עוד כמה מטבעות. היה מטבע שערכו עמד על אגורה אחת בלבד. אבל הוא נעלם מזמן. הרבה לפני שהחוק אסר להשתמש בהטעיה השיווקית שהציעה לנו קוטג' ב-9.99 ולא החזירה עודף ממטבע של שקל.

תקראו לזה אינפלציה, תקראו לזה דפלציה, תקראו לזה באיזה שם שתרצו, גם המטבע שערכו עמד על חמש אגורות התאדה מהארנק. כבר לא היה שווה לייצר אותו. עלות הייצור הייתה הרבה יותר גבוהה משוויו.

נשארנו עם עשר אגורות, זאת אומרת עם מטבע שערכו עשר אגורות, ועם חצי שקל. ההיגיון אומר שגם המטבע של עשר האגורות יילך בדרכם של עשרת בני המן וייתלה לזיכרון עולם במוזיאון. אבל מטבע החמישים אגורות – חצי שקל – אמור לכאורה להישאר עמנו עוד כמה שנים טובות, אלא אם כן תתפרץ פה אינפלציה מחרידה (וזה לא מופרך. רק שתדעו).

תכל'ס, כל ההקדמה הזו נועדה לספר לכם את מה שחשף לא מזמן המגזין האמריקאי 'ניו ריפבליק', שאגב, במאמר מוסגר, היה באחד מגלגוליו בידו של יהודי בשם מרטין פרץ. במגזין הדו-שבועי נחשף לפני כשבועיים, כי כבר לפני שנים רבות, עוד טרם הלכו לעולמם האגורה וחמש האגורות, בעת שהטביעו לראשונה את המטבעות בהם אנו משתמשים עד היום (ברובם), היו מי שטרחו לעדכן את בנק ישראל כי ציור הנבל המופיע על גביו אינו אמין.

אה? לא שמתם ל"נבל דוד" המעטר את חצי השקל שבכיסכם?

חוקרים טענו כי בימי דוד המלך לא היו כלי נגינה מסוג זה וכאילו לא די בכך, היו מי שקבעו שעיצוב הנבל כפי שהוא מופיע על גבי המטבע, אינו מאפשר הפקת צליל כלשהו. אולי, אולי צליל תדהמה מפיהם של מומחי מוזיקה.

עלי עשור ועלי נבל…

מהיכן הגיע הציור הזה למטבעה בה הונפק חצי השקל? מהיכן הגיעה ההשראה למי שעיצב אותו? טוב. גם כאן חרפו כותבי הריפבליק את נפשם וחשפו חותם שנמצא בישראל כעשור לפני הטבעת המטבע האמור. על החותם, שספק רב אם היה עתיק, כפי שטענו חוקרים רבים, היה כתוב "למעדנה בת המלך". לצד הכיתוב הופיע ציור של נבל. אבל לא סתם נבל, אלא נבל בין שנים עשר מיתרים.

מי שלזכותו (או לחובותו) ניתן לזקוף את זיהוי הנבל עם דוד המלך, היה פרופ' נחמן אביגד, שקיבל לידיו את החותם "העתיק" ותיארך אותו למאה השביעית לפני הספירה. נכון, דוד המלך חי במאה הי"א לפני הספירה, אבל מי סופר? החותם נתרם למוזיאון ישראל, ובנק ישראל נרתם להנציח את הנבל לדורות במחצית השקל המשמשת אותנו מאז תשמ"ה לספירה. היהודית, כמובן.

לא ניכנס לסיבות שהביאו את פרופ' אביגד הנכבד לקבוע כי מדובר בחותם אותנטי. לא ניכנס גם לוויכוח האמוציונאלי שהתגלע בין החוקרים השונים אודות החותם, הכיתוב והציור שעל גביו. במיוחד לנוכח העובדה שהיו מי שטענו שציור זה חושף בפנינו את הנבל ששימש את הלווים בבית המקדש.

נבחר אפילו להתעלם מהעובדה שבבנק ישראל ידעו על המחלוקת היצרית שהתגלעה באקדמיה ולא נרתעו מתפוח האדמה הלוהט. ואפילו נתעלם מהעובדה שמוזיאון ישראל הוציא את החותם מהתצוגה מספר שנים לאחר מכן, בעקבות אותה מחלוקת, ולנוכח טענות רבות כי מדובר בזיוף מודרני מתוחכם שהצליח להפיל את פרופ' אביגד בפח. אגב, אביגד היה ארכיאולוג מפורסם ואף זכה בתואר יקיר ירושלים, עירו של דוד המלך.

מה שכן, נצטט קטע מדברי הגמרא במסכת ברכות (דף ג' עמ' ב) שמופיע גם במסכת סנהדרין "אמר רבי שמעון חסידא: כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו. מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר. כיוון שעלה עמוד השחר, נכנסו חכמי ישראל אצלו. אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד".

אז נבל אין פה, אלא כינור. שנים עשר מיתרים בוודאי שאין פה שכן הכינור של בית המקדש היה בן שבעה נימין בלבד. "דתניא, רבי יהודה אומר, כינור של מקדש של שבע נימין היה, שנאמר 'שובע שמחות את פניך', אל תקרי שובע אלא שבע. של ימות המשיח – שמונה, שנאמר 'למנצח על השמינית'. של עולם הבא – עשר, שנאמר 'עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור', ואומר 'הודו לה' בכינור, בנבל עשור זמרו לו'". כך שבמקרה הטוב, היו לכינורו של דוד שבעה מיתרים ולנבל בבית המקדש עשרה מיתרים (נבל עשור).

ובנק ישראל? אם תשאלו אותו, יטען שאין לו ידע ארכיאולוגי, בטח שאין לו ידע תורני שיש לכל ילד ממוצע בכיתה ממוצעת, בחיידר ממוצע, בעיר ממוצעת ובמזג אוויר ממוצע. אתם יודעים מה, מה אכפת לנו מה יש על המטבע הזה, כל עוד אנחנו יכולים לתת אותו לצדקה בהיותו יותר משווה פרוטה. שבת שלום, שבת מנוחה.

בשקל הקודש? צילומים: david156, kavalenkava volha, שאטרסטוק
שנוי במחלוקת. צילום: kavalenkava volha, שאטרסטוק

2 תגובות ל: "בבנק ישראל הקדימו את ימות המשיח ואת העולם הבא"

  1. הסיפור הזה שווה הרבה יותר מחצי שקל. אני בטוח שהאיש שקנה את החותם "העתיק" שילם סכום עתק תמורת הזיוף הזה

  2. נהניתי. איך אפשר לשתף את זה?

כתיבת תגובה