היזם שהשתלט על אדמות מדינה ובנה לעצמו ארמון מפואר

היזם טען כי עד שנת 2007 לא היתה לאיש טענה אודות תיחום החצר על ידי גדר, אבל בית המשפט קיבל את עמדת התביעה ופסק כי על היזם לפנות את השטח ששייך לרשות מקרקעי ישראל

הבית והשטח מסביב לארמון של פרץ. צילום: רמ"י

ככה יעשה לקבלן שהחליט שהשטחים סביב הארמון שבנה לעצמו שייכים לו באופן פרטי: בית המשפט פסק השבו כי היזם משה פרץ, מהבעלים של פרץ בוני הנגב, פלש לשטח של למעלה מ-2 דונם אדמות מדינה שסיפח לעצמו בשכונת מגורים בשדרות, ועליו לפנותו.

בשטח אליו פלש, השתמש פרץ לבניית גנים מפוארים עם חומות בטון ושטחי חנייה לכלי רכב. התביעה הוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל בשנת 2009 והשבוע ניתן פסק הדין.

לטענת פרץ, עומד בית זה כיחידה אחת יחד עם החצר המתוחמת מזה 40 שנה, כך רכש אותו מבעליו הקודמים, ולאורך עשרות שנים, עד לשנת 2007, לא הייתה לאיש טענה אודות תיחום החצר על ידי גדר.

בית המשפט קיבל את תביעת המדינה במלואה ואף פסק לנתבעים הוצאות משמעותיות בסך 25,000 שקל עקב היקף הפלישה והתארכות ההליכים. פסק הדין מתייחס לכל טענות הנתבעים ודוחה אותן אחת לאחת תוך שהשופטת קובעת קביעות נחרצות אודות מהימנות העדים ועמידתם בחקירה בבית המשפט.

ביהמ"ש התייחס לעדויותיהם של מפקחי רשות מקרקעי ישראל וקבע כי אין ממש לטענת האכיפה הבררנית של הנתבעים תוך שהוא נוזף בניסיון הנתבעים להטיל בה דופי. ביהמ"ש ניתח את מעמדם ומשמעותם של תצ"רים ותרש"צים, ואף התייחס לטענה בדבר רשות בלתי הדירה במקרקעי ציבור.

ברמ"י מדגישים כי לפסק דין זה חשיבות גדולה בעיקר בהיבט של נראות ציבורית. הנתבע הוא קבלן אמיד, ידוע ומוכר בכל אזור הדרום ובעיר שדרות בפרט. "רשות מקרקעי ישראל שומרת על האינטרס הציבורי ועל קרקעות הלאום למען האזרחים והדורות הבאים ופועלת ללא משוא פנים לסילוק פולשים ומסיגי גבול העושים בקרקע הציבורית כרצונם".

כתיבת תגובה