הישראלים מחזיקים יותר כסף מזומן בעובר-ושב ובפיקדונות

למרות מחירי הדירות והמשקיעים בשוק הנדל"ן, היקף החוב שאינו לדיור עלה בשנה הקודמת יותר מאשר היקף החוב לדיור שחווה האטה מתמשכת. המוסדיים צמצמו את היקף החשיפה שלהם לנכסים זרים

בנק ישראל. צילום: sangaku natushm | שאטרסטוק

בנק ישראל מפרסם היום (ג) את החלק הראשון של "מבט סטטיסטי 2016" שנועד לספק לציבור גישה נוחה וידידותית לנתוני הפעילות הפיננסית בישראל. בבנק הציגו את עיקרי הנתונים ומהם עולה כי לישראלים יש יותר כסף – יתרת הציבור הוסיפה ועלתה גם בשנת 2016. אך העלייה הזו באה לידי ביטוי בעיקר ברכיבי המזומן, העובר ושב והפיקדונות.

מאידך, נמשכה בשנה הכספים הקודמת מגמת הירידה של חלק התיק המנוהל בידי הציבור במישרין כולל קרנות נאמנות, במקביל לעלייה של חלק התיק שמנוהל בידי המשקיעים המוסדיים, כגון קרנות הפנסיה. לפי הנתונים המשיכו קרנות הנאמנות להתכווץ במהלך השנה הקודמת, זאת על רקע המשך פדיונות נטו בקרנות הכספיות ובחלק מהקרנות המתמחות באג"ח. ויש גם חידוש שמעיד על עוצמתו של המשק הישראלי. לראשונה מאז 2008, ירד שיעור החשיפה של מרבית המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים.

אבל, לצד הכסף יש גם חוב שרק הולך ותופח. בשנה הקודמת נמשכה העלייה ביתרת החוב של משקי הבית. למרות זאת שיעור הגידול היה נמוך מעט מזה של 2015 (6.2% לעומת 6.5%). מעניינת העובדה כי למרות המשקיעים בשוק הנדל"ן, דווקא החוב שאינו לדיור גבוה יותר. אדרבה, בחוב לדיור נרשמה בשנה הקודמת האטה מתמשכת​. אז אולי באמת צריכים לחכות לירידת מחירים?

ומה עם נכסים ישראליים בחו"ל? כאן נמשכה מגמת הגידול מהשנים הקודמת. בבנק ישראל אומרים כי העלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, נובעת בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות של תושבי ישראל בחו"ל בהיקף משמעותי, המשך העלייה ביתרות מטבע החוץ של המשק ועליית מחירים בשוקי ההון בעולם.

מי משקיע? כאמור, לא הגופים המוסדיים. בניגוד לשנים קודמות, ההשקעות הפיננסיות נטו של המגזר הפרטי במניות ובאג"ח זרות הסתכמו השנה בהיקף נמוך במיוחד. הירידה של היקף ההשקעות בחו"ל אפיינה את כל חלקי המגזר הפרטי הלא בנקאי במשק.

ויותר מאשר הישראלים לווים בחו"ל, חו"ל משקיעה בישראל. לפי הנתונים, בשנת 2016 נמשכו זרמי ההשקעות הישירות והפיננסיות נטו של תושבי חוץ למשק. עם זאת אלו קוזזו ויותר על ידי ירידה חדה של מחירי המניות הישראליות שמחזיקים תושבי חוץ.​ טבע כמשל.

ומה עם הצמד הנצחי שקל-דולר. מהנתונים עולה כי על רקע העלייה ביבוא הסחורות והשירותים ב-2016, נרשמה עלייה ברכישות מט"ח של יבואנים במקביל להתמתנות במכירות מט"ח של יצואנים. אשתקד מכרו תושבי חוץ מט"ח נטו וצמצמו את חשיפתם לייסוף השקל. מנגד, המגזר העסקי רכש מט"ח נטו בהיקף משמעותי, בעיקר עקב התגברות רכישות מט"ח של יבואנים.  גם המשקיעים המוסדיים רכשו נטו מט"ח בהיקף מתון.

כתיבת תגובה