צעיר תושב הצפון נעצר בחשד כי סחט את אחד הבנקים הגדולים במדינה וחברות נוספות במשק, ואיים לחשוף מאגרי נתונים של לקוחות אם לא יקבל סכום של למעלה ממיליון שקלים במטבע וירטואלי מסוג ביטקוין
חיים שיף 20.08.2017
אילוסטרציה. צילום: יוסי זמיר | פלאש 90הוסר צו איסור פרסום על פרשת סחיטה שאיימה על אחד הבנקים הגדולים במדינה ועל חברות מסחריות גדולות. עם זאת חלק מהפרטים נותרו חסויים לצורך השלמת חקירה.
בתום חקירה מורכבת וסמויה, שהתנהלה בשיתוף פעולה עם הרשות הלאומית להגנת הסייבר, עצרה המשטרה לפנות בוקר תושב הצפון בן 32 בחשד כי סחט את אחד הבנקים הגדולים במדינה וחברות נוספות במשק, ואיים לחשוף מאגרי נתונים של לקוחות אם לא יקבל סכום של יותר ממיליון שקל במטבע וירטואלי מסוג ביטקוין.
מערך הסייבר של המשטרה פעל ברשת ה"דארקנט" (הרשת האפלה) והצליח לחשוף ולשים את ידיו על החשוד בעבירות, בטרם הצליח לבצע את זממו. ראשיתה של הפרשה במיילים שנשלחו אל הנהלת הבנק והחברות כבר בסוף חודש יולי. בהם כתב החשוד שהוא עובד לשעבר בחברה המספקת שירותים למספר בנקים ומשרדים ממשלתיים, ובהם הבנק המדובר.
לפי החשד החשד הצליח החשוד להשיג מאגרי נתונים של הבנק, דוגמת פרטי זיהוי לקוחות ודרש כופר תמורת אי פרסום הנתונים ומכירתם, פעולה שהייתה עלולה לפגוע בבנק ובחברות המסחריות. יחידת הסייבר ויחידת המו"מ של משטרת ישראל החלו בחקירת הפרשה, זאת במקביל להמשך ההתנהלות במיילים מול הסוחט על מנת לאתרו למרות שהסווה את זהותו ברשת ולבסס את הראיות הנדרשות נגדו תוך נטרול האיום.
הבוקר, עם הסרת צו אסור הפרסום, ניתן כאמור לפרסם, כי צוותי משטרה מיוחדים של להב 433 ערכו חיפושים במספר זירות על מנת לאתר את החשוד ולנטרלו, תוך השתלטות במקביל על מחשבו ונגישותו לרשת ולסיים את הפרשה בהצלחה. עם מעצר החשוד ואיסוף הראיות הנדרשות, הושב המידע הרגיש לבעליו למניעת נזק פוטנציאלי.
במקביל לחקירה המשטרתית, צוותים של הרשות הלאומית להגנת הסייבר, יחד עם הפיקוח על הבנקים, פעלו כדי לוודא שלא נגרם נזק למערכות הבנק, שלא הייתה פגיעה בחשבונות הלקוחות ולא נפגעה רציפותו התפקודית של הבנק. הבדיקה נועדה גם לשפר את חוסנן של מערכות הבנק כדי למנוע איומים דומים בעתיד.
מה שמזכיר לנו שוב את המאגר הביומטרי שנכפה על אזרחי ישראל לפני מספר חודשים למרות חוות דעתם של מומחי אבטחת מידע שהתריעו מפני הסכנות הרבות הטמונות במאגר מסוג זה.
