הצ'קים חזרו ובכל זאת הצליח הלקוח לנצח את בנק הפועלים

עורך דין שצ'קים שנתן לעובדיו חזרו בהעדר יתרה מתאימה בחשבון, טען כי היה לו יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את הצ'קים למרות החריגה ממסגרת האשראי ודרש מהבנק לגרוע אותם ממניין הצ'קים החוזרים בחשבונו

בנק הפועלים. צילום: ChameleonsEye | שאטרסטוק

עורך דין שבחשבונו חזרו צ'קים, דרש מבנק הפועלים לגרוע מספר צ'קים ממניין הצ'קים החוזרים. הבנק סירב והוא פנה לבית המשפט שקיבל את בקשתו והורה לבנק להפחית את מספר הצ'קים שחזרו בחשבונו.

עורך הדין מנהל חשבון בבנק הפועלים עם מסגרת אשראי של חמישים אלף שקל. בעקבות צ'ק של לקוח שחזר, חרג החשבון ממסגרת האשראי והבנק החזיר צ'קים שנתן עורך הדין לעובדיו ולספקיו. בבנק טענו כי החשבון עמד ביתרת חובה וכי פעלו בהתאם להוראות החוק.

עורך הדין טען כי היה לו יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את הצ'קים הללו שכן בדרך כלל, כאשר החשבון נקלע למצב כזה, הבנק היה מתקשר והוא היה מבטיח לכסות את ה"חור" בתוך מספר ימים. הוא דרש מהבנק לגרוע את הצ'קים שהחזיר ממניין הצ'קים החוזרים בחשבונו.

חוק מושי צ'קים ללא כיסוי קובע כי לקוח שבחשבונו חזרו עשרה צ'קים בתוך פרק זמן של שנה, ייחשב לקוח מוגבל ויוטלו עליו הגבלות שונות. מאידך, החוק נותן ללקוח את האפשרות לערער על החזרת הצ'ק ולדרוש כי לא תימנה במניין הצ'קים החוזרים אם הבנק טעה, או שהוטל עיקול על חשבונו או כי ללקוח היה יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את הצ'קים.

הבנק סבר שעורך הדין לא יכול היה להניח הנחה כזו בהעדר יתרה מתאימה בחשבונו, אך הוא הוכיח בבית המשפט שבינו ובין הבנק נוצר נוהל ומנהג לפיו חרג מעת לעת ממסגרת האשראי המאושרת בתאום עם הבנק.

עורך הדין סיפק תדפיסים לאישוש טענתו והבנק לא הפריך אותם ואף לא הביא עדים שישללו את טענתו. כאמור, בית המשפט קבע בהתאם לנתונים שבפניו כי עורך הדין אינו נמנה על הלקוחות שהחוק בא להגן על הציבור מפניהם והורה לבנק לגרוע שני צ'קים ממניין הצ'קים החוזרים בחשבונו.

כתיבת תגובה