כך מוטטו הבנקים אלפי משפחות חרדיות

ולאף אחד אין אומץ לבקר את חברי הכנסת החרדים שאותן משפחות התאמצו להכניס לבית הנבחרים ולדאוג להם לרכב צמוד, לשכה ומשכורת נכבדה. קבוצות הרכישה, המכה הקשה של מצוקת הדיור החרדי

אילוסטרציה. צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

גזירת הדיור היא המכה של דורנו. וכמו בכל מכה, יש את הנקודה הכואבת ביותר – והיא, קבוצות הרכישה. קרוב לעשרת אלפים משפחות חרדיות רכשו בעשור האחרון דירות שאינן נבנות. וכמו בכל מקום, גם כאן כולם מפחדים לנגוע איפה שכואב. ח"כינו, שרינו וראשי ערינו, מעדיפים לעסוק בזוטות, במקום במה שבאמת כואב, ואכמ"ל.

רבות דובר על שורשי העניין. אבל רוב הקבוצות שכבר עברו את כל מרוץ המכשולים, מוצאות עצמן בפני המכשול הגדול מכולם: סירוב מוחלט של הבנקים והגופים המוסדיים הגדולים במשק, להלוות שקל אחד לקבוצות. ויהיו הביטחונות אשר יהיו.

האמת היא שאני לא מצפה מהם לרחם על רבבות תשב"ר שלא חטאו וצריכים להידחס במרתפי לחץ מתחת לאדמה. רחמנות אף פעם לא הייתה מטבע עובר לסוחר במסחר הבין-בנקאי. אבל איפה ההיגיון הכלכלי להלוות ארבעה מיליארד שקלים לפושט רגל אחד עם מעט ביטחונות, ולא לתת לקבוצת רוכשים חמישים מיליון שקלים שהסיכון בגינם מתחלק בין מאה משפחות בעלות מגרש בטאבו?

נפגשתי בימים האחרונים עם סמנכ"ל אחד הבנקים הגדולים (נפגשתי עם כמה מהם בשבועות האחרונים בתוקף תפקידי כיועץ למספר קבוצות שנתקעו, וה' יהיה בעזרנו). "תגיד את האמת", שאלתיו באירוניה, "איפה המועדון שכולכם נפגשתם בו והחלטתם בין לילה לעצור את כל המימון לקבוצות?"…

שאלתי גם את ד"ר שלמה נס האם הייתה קבוצה אחת במדינה – בכל אופן בקהילתנו רוויית הקבוצות – שנפלה והותירה חובות? האם הבנקים הפסידו אי פעם ולו שקל אחד מהלוואה לקבוצה רכישה חרדית? אם הוא לא זוכר דבר כזה, תהיו בטוחים שלא היה.

סיפור טרי לדוגמא: קבוצת רכישה מסוימת, שמחפשת מימון כבר חודשים ושנים, בישרה במזל טוב לחבריה כי סופסוף נמצא הפילנטרופ רב החסד אשר מוכן להלוות את הכסף לשנתיים עד לסיום הבנייה (ואז שכל אחד ייקח משכנתא). בשורה טובה. לא?

אבל עלות החסד עומדת על קרוב לאחת עשרה אחוז לשנה! מלבד העובדה שהדבר יעלה את הוצאותיה של משפחה בקבוצה באלפי שקלים עבור עלות ההקמה, פתיחת תיק, עורך דין ועוד עו"ד. הסכומים הללו לא משקפים את הסיכון שבעסקה, מהטעם הפשוט שאין כאן סיכון.

חשבון פשוט מעלה, שכל משפחה תצטרך להוסיף למחיר הדירה עוד כמאה אלף שקל. בתוספת שנים של שכירות, זה יוצא הרבה יותר מהסכום שהיא הייתה אמורה לחסוך באמצעות קבוצת רכישה. כלומר, אילו הייתה קונה את אותה דירה אצל קבלן לפני כך וכך שנים, היה יוצא לה הרבה יותר זול ועם הרבה פחות כאב לב.

אין לי שום טענות על ראשי הקבוצה או על הגורם המממן. אדרבא, בצמא כזה טוב שהם לפחות מביאים טיפת מים, גם אם במחיר מופקע. אני אישית מכיר קבוצות שגם את זה אין להן. הטענות שלי הן על מי שאותם אלפי אברכים ומשפחותיהם עמדו לפני שנתיים בשמש ובגשם בתור לקלפי כדי לסדר להם כיסא, לשכה ורכב צמוד. לא מגיע להם קצת הכרת הטוב?!

4 תגובות ל: "כך מוטטו הבנקים אלפי משפחות חרדיות"

  1. לא הבנתי?
    מה הם חשבו לכתחילה אלו שנרשמו לקבוצות הרכישה, טיפשים הם היו! ומסכנים הם עכשיו!

  2. להלוואה שהקבוצה קיבלה יש עוד חיסרון! בבוא העת שהרוכשים יקבלו את המפתחות – מה שיאפשר להם לקחת משכנתא, הם לא יקבלו ריביות לדיור אלא ריביות להחזר הון עצמי שרוב הסיכויים שזה ישתווה לריבית כל מטרה – ריבית גבוהה ביחס לריבית לדיור.

  3. מה עדיף?
    לשלם עוד 100,000 ש"ח ריביות?
    או להמשיך לחלום על דירה שתיבנה, מתי???
    לשלם בינתיים שכירות, עמלות ניהול למנהלי קבוצת הרכישה וכו'
    ובסוף הבניה תעלה עוד 200,000 ש"ח יותר…

    זה הזוי שיש אישורי בניה כבר שנתיים ושום דבר לא זז.
    עדיף לחתוך את הענין,
    מחוסר ברירה לקחת חברת מימון
    ולסיים את הסאגה הזאת שמתמשכת כבר למעלה מ4 שנים.
    התעללות ברוכשים!

  4. יש משהו בטענות, אלא שמיותרת לחלוטין ההשתלחות החופשית באנשים יקרים העמלים למענינו יום-יום ורק לכן יש לנו ציפיות מהם.
    תברר כמה עוזר ח"כ מהליכוד לבוחריו.
    אגב מה אתה מצפה מהנציגים שיהפכו ליועצי משכנתאות?

כתיבת תגובה