כספים עבור התפתחות? הפקיד שניצח פרופסורים בעלי שם

שלושה פרופסורים קיבלו כל אחד עשרות אלפי דולרים מאוניברסיטת ניו-יורק וטענו כי הכסף שקיבלו אינו נובע ממשלח ידם, אלא ניתן להם עבור "התפתחותם האישית". פקיד השומה החליט לגבות מהם מס והם ערערו לבית המשפט

אוניברסיטת ניו-יורק. צילום: littleny | שטארסטוק

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהוגש על ידי שלושה פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן, וקבע, שיש למסות מלגות שקיבלו מאוניברסיטת ניו-יורק כהכנסה ממשלח יד.

המערערים, פרופ' דוד קרצ'מר, פרופ' ישי בר ופרופ' עדיאל שרמר, הוזמנו על-ידי אוניברסיטת ניו יורק לשהות בה במהלך שנה אקדמית, כחוקרים במכוני מחקר חדשים שנפתחו בה. בתמורה, קיבלו השלושה תשלומים מהאוניברסיטה בסכומים שנעו בין 75 ל-100 אלף דולר עבור עשרה חודשי שהייה. דהיינו, הכנסה שנעה בין 7,500 דולר ל-10,000 דולר בחודש.

השלושה דיווחו על ההכנסה ככזו שאינה חייבת במס. פקיד השומה הוציא לשלושה שומות במסגרתן קבע כי מדובר בהכנסה החייבת במס. הפרופסורים טענו במסגרת ערעורם טענות פרוצדוראליות ולגופו של עניין טענו, כי התשלום שניתן להם מאוניברסיטת ניו-יורק ניתן להם לצורך התפתחותם המקצועית, ללא שניתנה כל תמורה או שירות לאוניברסיטה. גם אם היו לאוניברסיטה ציפיות, כי המחקר יוליד פרסום אקדמי, מדובר בציפייה בלבד ולא בהתחייבות משפטית מצדם.

שניים מהמערערים (בר ושרמר) טענו, כי המחקר שנבחר על ידם כלל לא היה במסגרת תחום התמחותם. פרופ' שרמר טען כי הוא היסטוריון ולא משפטן, ופרופ' בר טען כי הוא מומחה לדיני מסים ולא לדיני מלחמה. לכן, לטענתם, אי אפשר לומר שמדובר במשלח ידם. פקיד השומה מצידו טען, כי המערערים נתנו תמורה למכוני המחקר, ולכן, הכספים ניתנו כנגד תמורה ויש למסותם כהכנסת עבודה.

לדבריו, המערערים הוזמנו לאוניברסיטה לשם ביצוע מחקר בתחומים שזו ביקשה לקדם ובתחומי מומחיותם. לטענת פקיד השומה, התמורה שנתנו השלושה למכוני המחקר, באה לידי ביטוי בהתחייבותם שלא לעבוד במקום אחר בזמן שהותם בניו-יורק, בהתחייבותם לחקור נושא שהוא בתחומי העניין של המרכז והמכון, וגם בציפייה של המרכז והמכון לתוצר מוחשי, כגון מאמר, בסיום התקופה.

כאמור, בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת פקיד השומה, וקבע, כי מדובר בהכנסה ממחקר אקדמי שנובע ממשלח ידם של המערערים.

כתיבת תגובה