לשלם לארגונים למימוש זכויות בביטוח לאומי – זה לזרוק כסף לפח

ביטוח לאומי | צילום: פלאש 90

בדיון מעקב בחוק הגבלת שכר טרחה של מייצגים בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי, אשר התקיים היום (ד) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אמרו נציגות המוסד לביטוח לאומי, עו"ד שרית דמרי מהלשכה המשפטית והחוקרות עדי ברנה ונטליה גיטלסון, כי ממחקר שנערך במוסד בעקבות החוק, ברוב המקרים אין הבדל מובהק בגובה הקצבה של פונים מיוצגים (למשל על ידי עורכי דין או מרכזים פרטיים למיצוי זכויות) לעומת אלה שאינם מיוצגים והתנהלו ישירות מול המוסד לביטוח לאומי. "בקצבאות נפגעי עבודה, המקרים בהם רואים הבדלים משמעותיים בקצבה בין מיוצגים ללא מיוצגים, הם מעטים מאוד ולא ניתן להסיק מהם", אמרה ברנה.

בעקבות הצגת הדו"ח, קראו יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) וח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) לפונים לקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי להיעזר ישירות בשירות המוסד לביטוח לאומי, כולל מרכזי "יד מכוונת". "בנוסף, יש מספיק עורכי דין ועמותות שישמחו גם הם לסייע בחינם", אמר ח"כ אלאלוף. "מקסימום תמיד ניתן לפנות לייצוג בתשלום, אבל כדאי קודם כל למצות את האפשרויות הוולונטריות", אמר ח"כ רוזנטל.

יושבי ראש ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין, עוה"ד גלעד מרקמן וענת קאופמן, נציגת המרכז למימוש זכויות רפואיות, עו"ד הלה פלג, ויו"ר ארגון נכי הפוליו, יהודה דורון, טענו בדיון כי עקב הגבלת שכר הטרחה, יש מקרים בהם הייצוג מול הביטוח הלאומי אינו משתלם לגופים הפרטיים, וכתוצאה מכך נפגעים הפונים.

בין המקרים בהם נקבו: תוספת לקצבת ניידות באמצעות בקשה להגדלת נפח הרכב וערעור מול משרד הבריאות. היו"ר אלאלוף קרא לגופים אלה לנהל שיח ישיר מול המוסד לביטוח לאומי, לצורך עדכון נתונים ובדיקתם. עם זאת הבהיר: "לא נמליץ בשלב זה לשנות את ההגבלות על גובה שכר הטרחה. לקראת הצעת החוק נעשתה עבודה מאוד יסודית. לקחנו בחשבון שפעם תרוויחו יותר ופעם פחות, אבל בשורה התחתונה אתם מרוויחים ומקטינים את רמת ההכנסה של הנכים". עו"ד שי סומך ממשרד המשפטים אמר כי גם שרי המשפטים והעבודה והרווחה אינם רואים צורך בתיקון החוק. "יש גידול בהגשת תביעות לקצבאות העיקריות וקיטון בשיעורי הדחייה", ציין.

עו"ד מרקמן טען כי נתונים בדו"ח שהוגש לוועדה היום אינם תואמים נתונים שהופיעו בדו"חות קודמים של המוסד לביטוח לאומי. בתגובה התפרץ ח"כ רוזנטל: "אתה מטעה בכוונה את הוועדה, אלה מניפולציות חצופות. הדו"חות מתייחסים לתקופות שונות". עו"ד הילה פלג טענה כי המוסד לביטוח לאומי הגיש לבג"צ דו"ח עם נתונים שגויים, וכן כי חלק מהנתונים המוצגים בדו"ח הנוכחי אינם רלוונטיים או חסרים. בתגובה אמרה עו"ד שרית דמרי מהמוסד לביטוח לאומי: "הדו"ח הסופי שהוגש הוא הקובע. אנחנו מוכנים להשיב לכל טענה וביחס לכל נתון".

עו"ד ענת קאופמן טענה: "האנשים המיוצגים הם מקרי קצה, לכן ההשוואה בין מי שמיוצג לבין מי שלא מיוצג אינה נכונה. דווקא לאור זאת שהארגונים המסייעים והעמותות התרחבו ואין צורך בפנייה בעו"ד, הצטמצמה הפנייה לעורכי הדין והיא נעשית במקרים המסובכים. זה מצביע דווקא על אחוזי הצלחה גבוהים יותר של עורכי הדין".

בתגובה אמרה מנהלת אגף ועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי, ירונה שלום: "אין ירידה במספר המיוצגים, והם לא בהכרח מקרי הקצה. בתביעות נכות מעבודה יש ייצוג מאוד גבוה, גם במקרים די פשוטים. כל מי שרוצה לקבל סיוע או עזרה יכול לקבל אותה ישירות מהמוסד לביטוח לאומי ומרכזי יד מכוונת". יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף הודיע כי דיוני המעקב בהשלכות הצעת החוק יימשכו.