מטבעות דיגיטליים – מילון מונחים

רבות מדברים על המטבעות הדיגיטליים, על התנודות החדות בערך שלהם, על העתיד שלהם ועל השינוי העצום שהם עתידים להביא. אולם לפעמים מושגי היסוד והמונחים המקצועיים לא ברורים דיים. על כל אלה במילון שלפניכם

מטבעות דיגיטליים shutterstock

מטבע קריפטוגרפי

אמצעי דיגיטלי לייצוג ערך המיוצר ומנוהל באמצעים אלקטרוניים. מטרתו היא להעביר ערך בין צדדים ללא צורך בבנק או מתווך תוך שמירה על אבטחה וללא יכולת זיוף בזכות שימוש באמצעי הצפנה וחישובים מתמטיים הלקוחים ממדע הקריפטוגרפיה (ע״ע). המטבע הקריפטוגרפי הראשון הינו ביטקוין.

בלוקצ׳יין (Blockchain)

טכנולוגיה ליצירת ספר דיגיטלי הכולל מספר אינסופי של רשומות המסודרות בדפים ויראואליים שנככתבים בבסיס נתונים מאובטח ומבוזר (כלומר נמצא במספר רב מאד של שרתי מחשב). משמעות הדבר היא שלא ניתן לשנות רשומות שנכתבו בבסיס הנתונים האלקטרוני משום שלא ניתן לשנות בו זמנית את כל הרשומות בכל השרתים. מכיוון שכך, לא ניתן לטעון בדיעבד שמה שנרשם לא התרחש – כי הדבר מתועד בכל השרתים. תכונה זו גורמת לכך שלא ניתן (לפחות לא נמצאה עדין דרך) לפרוץ או לזייף את הנתונים.

ביטקוין

"אבי" המטבעות הדיגיטליים, פרי פיתוח של איש/אישה/קבוצה אלמוני(ים) בשם סאטושי נקמוטו. למרות שהיו ניסיונות קודמים לבנות מטבעות דיגיטליים,  הביטקוין היה המטבע הראשון שפתר בצורה טובה את הבעיות בהן נתקלו המטבעות שקדמו לו. מטרתו היא לאפשר העברה ושמירה של ערך ללא תלות המתווך (כמו בנק או חברת אשראי). הביטקוין מאובטח על ידי חברי קהילה שמריצים תוכנת מחשב שמטרתה לבדוק ולאשר את העברות המטבע בין הארנקים (ע"ע). לאחר האישור, ההעברות (טרנזאקציות) נכתבות בבלוקציין (ע"ע) ונחתמות בצורה מאובטחת. על עבודת המיחשוב המאומצת הזו, מתוגמלים חברי הקהילה במטבעות ביטקוין ((לכן התהליך נקרא "כריית" המטבע). כוחו של הביטקוין הוא בכך שהוא מאובטח באמצעים מתוחכמים ובביזור שלו (מה שמונע מפצחנים לגנוב את המטבעות ומממשלות למנוע את התפשטותו). בנוסף הוא משתמש בידע פסיכולוגי ובתורת המשחקים כדי לתמרץ חברי קהילה לאפשר את פעילותו הבטוחה ללא צורך בניהול מרכזי של חברה מסחרית או אדם.

אתריום

תשתית מיחשוב מבוזרת מבוססת בלוקציין. להבדיל מביטקוין, השימוש באתריום לא מסתכם בהעברה/שמירה של ערך אלא בשימושים רבים אחרים. לכן ניתן להתייחס אל אתריום כמחשב מבוזר שיכול לבצע עבודות מחשוב ללא צורך בשימוש במחשב פיזי. האתריום כולל גם שפת תכנות עמה ניתן לבנות אפליקציות שונות (שרצות באופן מבוזר ולא על מחשב מסויים כפי שנהוג). לאתריום יש מטבע (אתר) מבוסס בלוקצ'יין, בדומה לביטקוין. מערכת האתריום גם מאפשרת יצירת מטבעות ייחודיים לכל אפליקציה שנבנית על התשתית שלו. רבים מהמטבעות הוירטואליים הקיימים מבוססים על האתריום.

ביזוריות (decentralization)

מונח המתייחס לארכיטקטורה הטכנולוגית לפיה תוכנת מחשב לא מורצת על שרת מסויים או יישות מסויימת, אלא על ידי רשת מחשבים ללא ניהול מרכזי. לדוגמה, במקום שחברה מסחרית דוגמת פייסבוק תנהל רשת חברתית, רשת מבוזרת תנוהל על ידי תוכנת מחשב שתתארח על מחשבים של חברי קהילה שיתוגמלו במטבעות תמורת ההרצה.

מטבע אלטרנטיבי (altcoin)

כינוי למטבע קריפטוגרפי שאיננו ביטקוין. קיימים למעלה מ 1600 מטבעות אלטרנטיביים שנסחרים בבורסות ייעודיות.

הנפקת מטבע לציבור (ICO)

זהו אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בכל מה שקשור לעולם המטבעות. הנפקת המטבע הינה הליך שבו מי שעומד מאחורי היוזמה למטבע (חברה, קהילה או כל מוסד אחר) מחליטים להפיץ את המטבע לקהל הרחב. ישנן כמה סיבות להפיץ את המטבע אך הנפוצה שבהן היא לצורך גיוס כסף מהציבור למימון הפרוייקט. תהליך ה-  ICO הינו תהליך מכירה של מטבעות לפני שאלו החלו להיסחר בבורסות המטבעות (ע״ע). הקונים משלמים בכסף וירטואלי או רגיל ובתמורה מקבלים הבטחה למטבעות החדשים לכשיונפקו. ההליך הזה דומה להנפקת ניירות ערך לציבור ובשל כך זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת מצד הרגולטורים השונים: רשויות ניירות הערך והמס במדינות השונות. יש לציין שלהבדיל ממטבעות קיימים (להם יש היסטוריה מסויימת ואפשר לבדוק את קצב התקדמות הפרוייקט ותגובת השוק), רכישת מטבע ב ICO טומנת בחובה סיכון רב בשל המחסור במידע. ישנם גם סיפורים לא מעטים על מטבעות שגייסו כסף ובעליהם הפסיקו את הפיתוח (הן מסיבות אובייקטיביות כפי שקורה לסטארטאפים, והן מסיבות של ניהול לא תקין ולא ישר), והקונים נשארו ללא כספם וללא מטבעות. מאידך, השתתפות ב ICO מוצלח יכולה להשיא תשואה גבוהה מאד למשקיעים הראשונים.

שוק/בורסה למטבעות קריפטוגרפיים

מערכת ממוחשבת שמנהלת מסחר בין קונים ומוכרים של מטבעות קריפטוגרפיים. המערכת דומה למערכות מסחר מוכרות מהעולם הכלכלי המוכר: בעלי נכסים מעבירים אותם לחשבון שהם מנהלים בבורסה. הם מציעים נכס למכירה וביכולתם לקבוע את מחיר המכירה. מולם יש קונים שמקשים לקנות את הנכס ונותנים פקודת קנייה. כשערך פקודת המכירה תואם לפקודת הקנייה, המסחר מתבצע בכמות המוסכמת בין הקונה למוכר. כיום פועלות בורסות רבות במדינות שונות בעולם. חלקן פתוחות לכל אדם המחזיק במטבע נסחר. חלקן סגורות (כמו הבורסות בד. קוריאה שבהוראת השלטונות לא מאפשרות לאזרחים זרים לסחור בהן). הבורסות גם מחליטות איזה זוגות מטבעות ייסחרו. כך, למשל, בורסה יכולה לאפשר קנייה ומכירה של אתריום/ביטקוין אבל לא אתריום/ריפל. בורסות רבות בוחרות לא לאפשר קנייה/מכירה של נכסים קריפטוגרפיים תמורת מטבעות פיזיים (פיאט) אלא רק תמורת מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, וזאת מטעמים רגולטוריים (במדינות רבות נדרשות הרשאות ורשיונות נש״מ – נתינת שירותי מטבע).

הביטקוין ושיטת התכנות של הבלוקציין shutterstock

ארנק

המקום שבתוכו נשמרים המטבעות. לאחר רכישת מטבע בבורסה (או באמצעי אחר), מומלץ – משיקולי אבטחה – לשמרו בארנק שיגן עליו מפני גנבים. יש לזכור שאם אדם שם ידו על המפתח (מזהה) של המטבע, הוא יכול להעבירו לרשותו ולא ניתן יהיה להשיב את המטבע לעולם. ישנם סוגי ארנקים שונים ולכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ההבדלה העיקרית היא בין ארנק חם (תוכנה שמחוברת לאינטרנט) לארנק קר (מנותק מהאינטרנט). מכיוון שרוב הפריצות נעשות על ידי תוכנה וגישה דרך האינטרנט, ארנקים קרים הם בטוחים הרבה יותר. ישנם רכיבים אלקטרוניים שכל ייעודם הוא לשמש כארנקים קרים למטבעות וירטואליים. באופן תיאורטי, ארנק קר יכולה להיות פיסת נייר עליה נכתב צירוף האותיות והמספרים שמשמש כמפתח שנותן גישה למטבעות. החיסרון העיקרי של ארנקים קרים (דוגמת נייר או רכיבים אלקטרוניים) הוא העובדה שהם עלולים ללכת לאיבוד או שניתן לגנוב אותם פיזית. ארנקים חמים, לעומתם, מגובים אבל הם נתונים לסיכון שהאקר ישיגאת הגישה אליהם דרך המחשב של מחזיק הארנק.

קריפטוגרפיה

מדע ההצפנה והאימות. זהו ענף במתמטיקה ומדעי המחשב ששורשיו מגיעים לימי המצרים הקדמונים. הקריפטוגרפיה משמשת להצפנה ואימות הטרנזאקציות בצורה שלא תדרוש מתווך שיאמת את נכונות הנתונים בטרנזאקציה. זהו הבסיס למהות המטבעות האלה. הכורים – שמצפינים ומאמתים את הטרנזאקציות – עושים זאת בעזרת אלגוריתמים קריפטוגרפיים שטרם נפרצו.

איתן כץ, לשעבר בכיר ב-HP, מסייע לחברות לבנות מודלים עסקיים חדשניים באמצעות טוקנים – מטבעות דיגיטליים שעונים על צורכי החברה המנפיקה, ובדרך גם עוזרים לה לפתח קהילת משתמשים וליצור ערך נוסף. 

 

כתיבת תגובה