נפגע בדרכו לבית הכנסת ויוכר כנפגע עבודה

עובד שיצא מהעבודה בדרכו לביתו, עצר להתפלל מנחה בבית כנסת שליד בית אביו ונפגע. הביטוח הלאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה בתואנה כי נפילתו ארעה בשעה שיצא את העבודה בדרך לבית הכנסת ולא לביתו

אילוסטרציה. צילום: Oleg Golovnev | שאטרסטוק

על פי נתוני איגוד בתי הכנסת העולמי, כ-25% מהיהודים בישראל פוקדים את בית הכנסת באופן יומיומי וכ-72% עושים זאת לפחות פעם בשנה. שאלה: מה יקרה אם אזרח נפגע בדרך מהעבודה או לעבודה בדרכו לבית הכנסת. האם מדובר בתאונת עבודה?

שאלה זו עמדה במרכזו של פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ומעשה שהיה כך היה: עובד חברת החשמל נקע את קרסולו בדרכו לבית הכנסת. הביטוח הלאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה והמחלוקת הונחה לפתחו של בית הדין.

"לא מדובר באירוע תאונתי כלשהו במהלך ותוך כדי עבודתו", טענו בביטוח הלאומי, "נפילתו של התובע ארעה בשעה שיצא את העבודה בדרך לבית הכנסת ולא לביתו". נטען כי ההליכה לבית הכנסת עלתה כדי סטייה של ממש מהדרך המקובלת של התובע, ועל כן אין להכיר במקרה כתאונת עבודה.

מתי תאונה בדרך לעבודה היא תאונת עבודה?

כידוע, תאונות עבודה אינן רק תאונות המתרחשות במקום העבודה ובזמן העבודה. לפי נתונים רשמיים של המוסד לביטוח לאומי, מתוך כ-74 אלף עובדים בישראל המקבלים דמי פגיעה בגין תאונת עבודה, למעלה מ-17 אלף נפצעו בדרך לעבודה או בדרך הביתה. מדובר על כ-23.9% מתאונות העבודה וללא ספק בתופעה בעלת נוכחות רבה.

לא כל עובד שנפגע בדרך לעבודה או בדרך הביתה זכאי באופן אוטומטי להכרה כנפגע עבודה. אלמנט חשוב בעניין זה הוא הדרך שנעשתה בין העבודה לבית. לדוגמה, אם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, הדבר עלול להביא להינתקות הקשר שבין העבודה לתאונה. מחלוקות בנוגע לפרשנות אותה סטייה או הפסקה הן עניין שכיח בבתי הדין לעבודה, ופסקי דין ניתנים לכאן ולכאן.

מה לגבי תפילה? ובכן, בעניין זה חשוב להדגיש כי חוק הביטוח הלאומי קובע במפורש שעצירת אדם לתפילת שחרית, במקום בו הוא נוהג להתפלל, אינה מהווה הפסקה או סטייה מהדרך לעבודה. במקרה שלנו נשאלה השאלה: אם קיים כלל לתפילת בוקר, מה בנוגע לתפילות האחרות בהמשך היום?

בכתב התביעה נטען כי המבוטח נפגע בתאונת עבודה בעת שעצר לתפילת מנחה בבית הכנסת הסמוך לבית אביו המנוח. התובע הסביר שמאז שאביו נפטר, כשנה לפני האירוע, הקפיד לנסוע מדי יום לבית הכנסת שליד בית אביו כדי לומר קדיש ולהתפלל במשך כ-15 דקות.

"חשיבותה של התפילה בעיני המחוקק"

בית הדין לעבודה בחן את טענות הצדדים וקבע כי דין התביעה להתקבל. כבר בשלב הראשון הדגישה השופטת עידית איצקוביץ כי העובדה שחוק הביטוח הלאומי כולל חריג לתפילת בוקר מעידה על "חשיבותה של התפילה בעיני המחוקק".

כמו כן נכתב בפסק הדין: "עצם העובדה שהמחוקק הרחיב את ההגנה לתפילת בוקר, שאמורה להתקיים בזמן קבוע ולא גמיש, והיא ארוכה יותר, לא מונע התייחסות לתפילות אחרות. בהן תפילת מנחה". עם זאת, השופטת ציינה כי מכיוון שהמחוקק לא התייחס לתפילות אחרות מלבד תפילת הבוקר, יש לבחון מקרים מסוג זה לגופם.

כלומר, הסטייה ו/או ההפסקה נבחנות לפי הקריטריונים הרגילים ובשני מישורים עיקריים: אורך ההפסקה ומהות ההפסקה. הלכה פסוקה היא שהפסקה אקראית וקצרה בדרך, כמו למשל לצורך רכישת ארוחה קלה או קניית עיתון, אינה פוגעת באופי המקרה כתאונת עבודה. על כן, התביעה התקבלה.

בפסק הדין נקבע כי הוכח שהמרחק מהדרך המקובלת לבית הכנסת שליד בית האב היה כ-250 מטרים בלבד. וכן, שהייתה זו תפילה קצרה של כרבע שעה בסך הכל. "אין מדובר בסטייה או הפסקה משמעותית, וכפי שפגיעתו הייתה מוכרת אילו היה עוצר במכולת או בדוכן כדי לקנות משקה או כריך, גם עצירתו לצורך תפילה תהיה מוכרת", סיכמה השופטת את הדברים.


עו"ד יוסף ויצמן הוא המשנה לראש לשכת עורכי הדין

תגובה אחת ל: "נפגע בדרכו לבית הכנסת ויוכר כנפגע עבודה"

  1. איזה כייף לקרוא את הטורים שלך!
    אתה כותב רהוט

כתיבת תגובה