קרטל או לא, הגיע הזמן לרפורמה אמיתית בענף המוניות

פרסומים על אי עדכון תעריף הנסיעה במונה, ועל קרטל לגביית תוספת מחיר על הזמנה טלפונית, הפנו זרקור אל ענף המוניות. הגיע הזמן לבצע רפורמה אמיתית בענף לפחות עד שהתחבורה הציבורית תשתפר

צילומים: יונתן סינדל | פלאש 90

על רקע הדיווחים השונים אודות המתרחש בענף המוניות, ענף שחווה באחרונה "מכה מטלטלת" בעקבות החלטת משרד התחבורה שהורידה את תעריף הנסיעה ב-10.9% ובא לידי ביטוי בתלונות על אי-עדכון המונה ובהתאגדות תחנות ברחבי הערים ותלונות על תיאום "קרטל" לגביית התוספת (החוקית לחלוטין) עבור הזמנה טלפונית, יצאנו לבדוק את תועלת הרפורמות שהשפיעו על ענף המוניות בישראל. והופתענו לגלות שברוב המקרים רפורמות אלו לא תרמו הרבה לכיסי האזרחים, אולי להיפך.

הממצאים שעלו בעקבות בדיקת 'ביזנעס' מעלים שוב את השאלה "מה תפקידו של חבר הכנסת שהצבעתי עבורו?". גם לפני קריאה מעמיקה, תופתעו לגלות שממצאים שעלו לאחר בדיקת כמה וכמה רפורמות "מרעישות", מעלות תהיות רבות באשר לתועלת הציבורית בהעברת רפורמות באמצעות חקיקה.

הרפורמה בענף המוניות

נתחיל, איך לא, בבשורה המשמחת שכבר התיישנה, על ההנחה המשמעותית בענף המוניות עליה הורה שר התחבורה. אגב, זו רפורמה, שנדחתה שוב ושוב במשך חצי שנה. דחייה שהעניקה לנהגי המוניות "מתנה" של 60 מיליון שקלים בחודש. במשך שישה חודשים נמנעו שרי האוצר והתחבורה להורות על הפעלת התיקון שהוזיל את מחיר הנסיעה. ה"מתנה" המצטברת מסתכמת בסכום כולל של למעלה מ-340 מיליון שקלים, סכום שכמובן לא הוחזר לאזרח בגין העיכוב.

תחילה, לפני שניכנס לפרטי-פרטים של צו המחירים החדש, שהיה אמור להתפרסם מזמן בעקבות צניחת מחיר הסולר בלא פחות מעשרים וחמישה אחוזים, נסביר מעט על האפקט העצום של הרפורמה שמשפיעה משמעותית על האזרחים.

היעדר תחבורה ציבורית איכותית בישראל בעבר הלא רחוק, הוא זו שהביא את ענף המוניות לשגשג. שגשוג זה הביא נהגים רבים להצטרף לענף. לעיתים קרובות מדובר היה באנשים שעובדים בעבודה אחרת ועולים על מונית ל"משמרת שנייה". מוניות רבות לא הלכו לישון, הן פשוט עשו כמה משמרות אצל יותר מנהג אחד.

אך מאז שבמשרד התחבורה "נאלצו" לקבל החלטות שנדחו שוב ושוב, החלטות בעניין המחירון ותנאי השירות לנוסע, נרשמה ירידה תלולה בהצטרפותם של נהגים חדשים. לפי נתוני ארגון נהגי המוניות, ב-40% מזמן משמרת העבודה במונית אין בה נוסעים…

החישוב המקובל כיום, גם לצורכי מס, לוקח בחשבון ששליש מהק"מ שמבצעת מונית במשמרת, אינם מניבים לנהג הכנסה כלשהי. בנוסף, טוענים בארגון כי בשונה מהעבר, אז עבדו נהגים רבים במשמרת שנייה על אותה מונית. כיום, פועלות בישראל כ-21,000 מוניות בהן נוהגים כ-35,000 נהגים – נתון שהביא ל"הזנחתם" של כשליש מהמוניות שאינן פעילות במשמרת שנייה.

מחיר סיטונאי והסדרי דלק

באשר לעלות הנסיעה, המוערכת ב 1.14$ לק"מ, ממוקמת ישראל במקום ה-85 ברחבי הגלובוס. יקר? קבלו נחמה קטנה, אנחנו עדיין לא קרובים לתעריף המוניות של האיים הקריביים, שם תאלצו להיפרד מעשרים דולר תמורת כל ק"מ במונית!

אז נכון ששר התחבורה מבטיח רפורמות ענק בתחבורה הציבורית, אך אלה, בתקווה שאכן ייצאו לדרך, יפעלו רק בעוד שנים לא מעטות, עד אז נאלץ להישאר תלויים רבות בנהגי המוניות. בוודאי לא תופתעו לגלות שתעריפי הנסיעה במוניות נמצאים תחת פיקוח ממשלתי, ומתבססים על סל הוצאות נהג מונית, שבו תופסת עלות הסולר כ-38%. המחיר, שבשנת 2000 עמד על סך 7.70 שקלים, טיפס באופן עקבי עד לשנת 2013 – בהתאם להוצאות על הסולר.

אך אז חלה תפנית בעלילה – מחירי הסולר צנחו משמעותית. צניחה בסדר גודל של 25 אחוזים, וראו איזה פלא – המחיר לא ירד חזרה! הופתעתם? אנחנו לא… גם אתם לא, נכון?

לפני כשנה, באיחור רב מהצפוי, התכנסה ועדת המחירים לדון בהפחתת תעריפי הנסיעה במונית ומשרד התחבורה מיהר לפרסם הודעה, לפיה הם "נערכים להוצאת צו המחירים החדש"…אך כאמור, במשרד התחבורה העניקו לנהגים חצי שנה של "מתנה" עם רווח נוסף של 60 מיליון שקלים בחודש.

אגב, גם חישוב תעריף הנסיעה המפוקח, לפיו שלושים ושמונה אחוזים מההוצאות הן על סולר, מוטעה. זאת, מאחר ומרבית נהגי המוניות נהנים ממחיר סיטונאי ומהסדרים עם תחנות התדלוק, רווח עלי לא תשמעו מהנהגים המתלוננים על "המצב העגום" של הענף.

הגיע זמן התחבורה השיתופית

ובכל זאת, הלא יאומן קרה, ובערב ראש השנה ה'תשע"ז נכנס צו המחירים החדש לתוקף. אם כן, מדוע להתלונן? התשובה פשוטה ומעציבה. כמו שאתם לא מעוניינים לקבל פחות בסוף החודש, כך גם אחרים. במקרה שלנו, מדובר בנהגי המוניות שאולצו להוריד את תעריפי הנסיעה, וחלקם בחרו "לכסות את החור" באמצעים אחרים.

עם כניסתו לתוקף של צו המחירים החדש היו נהגים רבים ש"לא הספיקו" לעדכן את המונה… לכאורה מאחר ולא רצו להפסיד את חודש החגים המתאפיין, בין היתר, בביקוש רב למוניות. גם לאחר החגים. בדיקת 'ביזנעס' שפורסמה כאן באתר, עוררה רעש והביאה כלי תקשורת נוספים לעסוק בנושא, העלתה כי נהגים רבים "דחו" את עדכון התעריף במונה. דחייה שמנוגדת ללא ספק לצו הפיקוח על המחירים.

בינתיים, עברו כבר חודשיים ונהגים שהכנסתם ירדה בעקבות עדכון המחירים, החלו לגבות תוספת "הזמנה טלפונית" בסך 4.90 שקלים. החוק מאפשר זאת, אך קודם לכן בחרו תחנות רבות לבטל את החיוב הזה בשל התחרות בענף. יתרה מכך, כותב השורות נתקל לא אחת בתוספת טלפונית גם כאשר עצר מונית ברחוב. תופעה בה לא נתקל בעבר.

ידיעה שהתפרסמה כאן ב'ביזנעס' לפיה תיאמו תחנות מוניות בבני ברק "קרטל" לגביית התוספת בגין ההזמנה הטלפונית, הביאה יממה לאחר מכן לפרסום הודעה משותפת עליה חתומים בעלי תחנות המוניות בבני-ברק, בה נכתב שלעת עתה, הם "מוותרים" על התוספת בגין הזמנה טלפונית.

לסיכום, עדכון המחירים שנדחה שוב ושוב מצביע על מדיניות לקויה של משרד התחבורה ועל צורך ברפורמות אמיתיות בענף. עם כל הכבוד לנהגי המוניות, יש בהחלט מקום להכניס ארצה שירותים של תחבורה שיתופית.

כך למשל, הרכבת בישראל משנעת עשרות מילוני נוסעים בשנה. אבל תחנותיה ממוקמות בשולי הערים. תחבורה ציבורית מפותחת בישראל היא בגדר חלום רחוק. נסיעה במונית מתחנת רכבת למרכז העיר עשויה להגיע לעשרות שקלים. תחבורה שיתופית תוריד את המחירים בצורה משמעותית. זו בדיוק הרפורמה שמוטל על חברי הכנסת לבצע.

צילומים: יונתן סינדל,

2 תגובות ל: "קרטל או לא, הגיע הזמן לרפורמה אמיתית בענף המוניות"

  1. הגיע הזמן לUBBER, ושנהגי המוניות יצטרפו לנהגי הפרדות, למוכרי הקרח, לכובסות, ולרופאי האלילים.

  2. המדינה צריכה לחשוב קדימה להתחיל לשלם שכר וישבו בבית שוק העבודה הצמצם יש עודף פועלים צריך פנסיה בגיל50

כתיבת תגובה