רשות מקרקעי ישראל הפעילה מנגנון הצמדה חד-כיווני

רשות מקרקעי ישראל. אילוסטרציה: פלאש 90

מה המשמעות של הצמדה למדד ומה קורה כאשר המדדים שליליים? כל אחד יודע שהמשמעות של הצמדה למדד שנועדה להגן על ערך הכסף כאשר האינפלציה מזנקת, פועלת גם לצד השני. דהיינו, כאשר ערך הכסף עולה, ההצמדה מפחיתה את הסכום שצמוד אליה.

אבל מתברר ברשות מקרקעי ישראל לא חשבו כך והפעילו מנגנון הצמדה "חד-כיווני". כזה שפועל רק במקרה של אינפלציה עולה. תביעה ייצוגית שהגיעה לאחרונה לסיומה באמצעות הסדר פשרה שקיבל

את אישורו של בית המשפט המחוזי בלוד, מספרת את סיפורה של ההצמדה הלא סימטרית הזו.

את התביעה הגיש אדם בשם אביתר כהן בטענה כי הרשות גובה הצמדה במקרה של תשלומים ששולמו באיחור רק כאשר האינפלציה עולה. אולם במקרים בהם האינפלציה הייתה שלילית, מנגנון ההצמדה לא פעל ולא הפחית את הסכום שנקבע לתשלום. התביעה התייחסה לקבוצת של אלפי אנשים שביצעו מול הרשות עסקאות בפטור ממכרז וחידוש חכירה בשנים האחרונות בהן האינפלציה בישראל הייתה שלילית.

בתביעה טען כהן באמצעות עורכי הדין דורון דרעי וניצן גדות כי הרשות מפרה את חובתה לנהוג בתום לב כלפי לקוחותיה. כאשר אלה משלמים באיחור את התשלומים להם התחייבו, היא גובה מהם הפרשי הצמדה רק על עליית האינפלציה, ולא מפחיתה את סכום הבסיס עליו התחייבו כאשר זו יורדת.

כאמור, התביעה התייחסה לקבוצה שמונה אלפי אנשים שביצעו עסקאות מול המנהל (הרשות) בשבע השנים האחרונות. באחרונה הגיעו הצדדים לפשרה הכוללת פיצוי לאותם אנשים. הרשות תשלם להם כשבעה מיליון שקל ולמעשה תחזיר להם את כל הכספים ששילמו ביתר בעקבות הפעלת מנגנון ההצמדה לכיוון אחד בלבד. נותר רק לקוות כי מעתה והלאה תפעל הרשות בהתאם לרוח הפשרה ותימנע מהפעלת מנגנון הצמדה חד-כיווני.