סוגיה הלכתית מעניינת שעלתה על שולחנם של רבנים רבים בעקבות גל פיגועי האש, דנה בזוגות נשואים שכתובתם עלתה באש. הגר"מ שטרנבוך פסק כי אין לסמוך על העתק הכתובה המונח במשרדי הרבנות
לאה אפרתי 27.11.2016
שטר כתובה. אילוסטרציה. צילום: Ekaterina Lin | שאטרסטוקההשלכות של גל פיגועי ההצתות ממשיכות ללוות אותנו וכפי הנראה ילוו אותנו עוד ימים רבים. מתברר כי לפיגועים הללו שהממשלה מתקשה משום מה להכריז עליהם כפעולות טרור, ישנן גם השלכות הלכתיות.
בין השאר עלתה לדיון הלכתי שאלת הכתובות שנשרפו. מספר רבני ערים נשאלו על ידי תושבים רבים שביתם נשרף, איך עליהם לנהוג לאחר שהשריפה כילתה בין היתר גם את הכתובה שהייתה בביתם. האם עליהם לנהוג בהתאם להלכה הידועה ש"אסור לאדם לגור עם אשתו בלא כתובה אפילו שעה אחת", או שמא ישנם צדדים להקל ולדחות את כתיבת הכתובה למועד אחר. השאלה עוררה הדים נרחבים ופולמוס הלכתי מרתק.
היום (א) הפנו מספר רבנים את שאלותיהם להגאון רבי משה שטרנבוך, אשר השיב להלכה ולמעשה, כי מי שכתובתו נשרפה צריך לעשות לאלתר לכל הפחות מעשה קניין חדש בפני שני עדים על מה שהתחייב בכתובה. הגר"מ הדגיש כי ההעתק הקיים ברבנות אינו מועיל, וכי כל זמן שלא חודש מעשה הקניין, אין לו לאדם היתר הלכתי לגור עם אשתו בבית.
הגר"מ הסביר כי העתק הכתובה השמור בארכיוני הרבנות אינו מספיק שכן יש צורך בדרישה וחקירה בבית דין על מנת לוודא שהאישה סמכה את דעתה על העתק זה. נציין כי נשים שהפקידו את הכתובה לשמירה אצל הוריהן, נדרשו אף הן לשאלה כאשר בית הוריהן עלה באש.
הגר"מ הוסיף וסיפר כי מקובל בידיו שהגה"צ רבי זאב מינצברג זצ"ל הזהיר על כך בתקופה בה כבשו הירדנים את הרובע היהודי בירושלים שבין החומות. באותם ימים היו בירושלים פליטים רבים שהגיעו עם משפחותיהם לשכונת קטמון כשהם שבורים ורצוצים לאחר שאיבדו את כל רכושם, ולפני כניסת שבת שלח הגר"ז שליח שיעבור מבתי לבית ויזהיר את הפליטים כי אסורים הם בנשותיהן עד שיסדרו את הכתובה, שכן אסור לאדם לשהות עם אשתו שעה אחת בלי כתובה.
"זהו מוסר השכל", הוסיף הגר"מ שטרנבוך ואמר "כי גם בשעה קשה כזאת שהיא שעת צרה ליעקב, אין לשכוח שהכתובה תהא מוכנה בכל עת, כדי שלא יעברו על האיסור, ובפרט שלפעמים זהו הגורם למניעת שלום בית ביניהם, ועל ידי כתיבת הכתובה יתוקן שלום בית כידוע".
