שר האוצר. זו הקדנציה האחרונה, תהנה כל עוד אתה יכול

כחלון שגרף קולות ימין ממשיך להחניף לשמאל. הפעם האחרונה הייתה השבוע כאשר חתם על צו שהפחית את דמי הפיקדון שהמדינה יכולה לגבות ממשכורתם של המסתננים כדי לעודדם לעזוב את הארץ. לשרים גלנט וכהן מומלץ לחפש בית פוליטי חדש

צילומים: יונתן סינדל, הדס פרוש, רוני שוצר, תומר ניוברג | פלאש 90

 

מיהו פליט? ההגדרה החוקית לפליט היא: אדם שנמלט ממדינתו וממקום מגוריו בשל סכנה שריחפה עליו או שגורש. אדם כזה, מן הסתם, בהגיעו למדינה זרה, יעבור במעבר גבול מסודר ויותיר שם את פרטיו. במידה ואין מעבר גבול הניתן למעבר, יתייצב מיידית בפני שלטונות המדינה אליה נכנס ויבקש הגנה ואישור שהייה מכוח היותו פליט.

מסיבה זו, כמעט רובם המוחלט של האפריקאים שהגיעו ארצה לא ייחשבו כפליטים כי אם כמסתננים במקרה הטוב וכעברייני גבול במקרה הפחות טוב. שכן כולם הגיעו דרך מצרים שלה הסכם שלום עם ישראל ומעבר גבול מסודר אליו יכלו לפנות לו היה הצדק עם טענתם שהמצרים אינם מקבלים אותם.

גם הטענה הזו כשלעצמה שומטת את הקרקע תחת טענת הפליטות. שכן, גם אם המדינה הראשונה בה נתקלו אותם אפריקאים בדרכם כ"פליטים", אינה מוכנה להכיר בהם כפליטים, הרי שהם אינם כאלה. אם היו כאלה, היה על מדינת המעבר להחזיקם אצלה בהתאם לאמנת הפליטים של האו"ם.

כל הדיון הזה בא כהקדמה לצעד הטיפשי של שר האוצר, חה"כ משה כחלון מכולנו, שבחר לחתום השבוע על צו שמפחית את דמי הפיקדון שמסתננים ומעסיקיהם אמורים להפקיד ממשכורתם בקופת המדינה על מנת להבטיח כי יעזבו את ישראל במידה ותדחה בקשתם לאשרת שהייה כפליטים. או במידה ויישארו בישראל לאחר המועד שנקבע ליציאתם ממנה כאשר אין הצדקה להעניק להם הגנה כפליטים.

החוק הזה שאושר בתחילת השנה, היה אמור להיות מיושם בחודש הקודם. מטרת החוק ברורה: הרתעת מהגרי העבודה המבקשים להיבנות על חורבות המדינה היהודית. אותם מאות אלפים שכבר התנחלו ברחובות דרום תל-אביב, אילת וערים נוספות בארץ, והפכו אותן למסוכנות עבור תושביהן.

לכתחילה ביקשו יוזמי החוק לכפות על המסתננים להפריש לפיקדון 40% משכר עבודתם בקופת המדינה. זה לא עבר. ארגוני השמאל ששמו להם למטרה להחריב את מדינת היהודים ולהפוך אותה ל"מדינת כל אזרחיה", מנעו זאת. בסופו של דבר הוסכם על "פשרה" לפיה ינוכו משכרם של המסתננים רק 20%. אבל… שר האוצר שמנסה פעם אחר פעם למצוא חן בעיני השמאל ולהקת תומכיהם בתקשורת, חתם, כאמור, על צו המפחית את הפיקדון ל-16.5% בלבד.

בקיצור, השר ש"גנב" קולות מהימין כמו שעושות מפלגות מרכז רבות במשך שנים, עיקר את החוק מתוכן. לא לחינם בחרו מעסיקים של מסתננים לחבור לארגוני השמאל בעתירה לבג"ץ נגד החוק. שכן לו הייתה המדינה דורשת 40% לא היו יכולים המעסיקים לטעון כי החוק יאלץ אותם לייקר את שירותיהם בשל הצורך להעלות את שכרם של המסתננים. איש לא היה מעלה בדעתו להעסיק אותם במצב כזה והם היו שמחים לקבל את העידוד הממשלתי לצאת מהארץ.

אבל כחלון לא יודע חשבון למרות היותו שר אוצר. הוא לא יודע שהבוחרים יבואו עמו חשבון ביום הבוחר. הוא לא יודע שההחלטה שלו תעלה לקופת המדינה מיליארדים! כל מסתנן כזה, גם אם אינו עבריין (פרט לעבירת חציית הגבול), עולה כסף לקופת המדינה ולרשות המקומית בה התנחל. בדרך כלל מקימים המסתננים משפחות וילדיהם זכאים לחינוך על חשבון הקופה הציבורית.

הגידול הטבעי שלהם גבוה מאשר במדינת המוצא כמו גם תוחלת החיים. מישהו משלם על כל התענוג הזה. לא רק תושבי דרום תל-אביב, אילת, ערד ועוד, המשלמים בירידה חדה בתחושת הביטחון האישי, אלא גם שאר אזרחי המדינה שנדרשים לממן מכספם את השירותים הסוציאליים שמקבלים המסתננים, את עיבוי כוחות הביטחון בשכונות המאוימות על ידי המסתננים ואת העובדה שאין די כסף בקופה הציבורית על מנת להעניק להם – אזרחי המדינה ומשלמי מיסיה – את השירותים להם הם נדרשים.

כחלון ניצל את חלון ההזדמנויות שלו וזה הזמן לקרוא לשר הכלכלה ולשר השיכון לחפש לעצמם בית פוליטי אחר. הסיכוי שכולנו תצלח את אחוז החסימה הולך ויורד ככל שזמנה של הממשלה הזו מתקצר. גם אם הבחירות יתקיימו במועדן, כולנו כנראה תישאר עוד כתם על המפה הפוליטית של ישראל ותלך בדרכן של מפלגות "מרכז" רבות שהתאדו בתוך מערכת בחירות אחת או שתיים, לאחר שניסו למצוא חן בעיניי התקשורת, הבג"ץ ושאר החונטות שמנסות להחליף את העם פעם אחר פעם.

כתיבת תגובה