"אין לעירייה סמכות משפטית לעצור בנייה בשל סכנה פוטנציאלית מעצם היותם של העובדים בני מיעוטים"

"אין לעירייה סמכות או אפשרות חוקית או משפטית להפסיק את אותה הבניה המבוצעת כדין מכח היתרי בניה ובאמצעות פועלים אשר מחזיקים באישורים הנדרשים", אלו הם סיכומם של דברים מתוך חוות דעת משפטית שכתב עו"ד מיקי גסטווירט היועץ המשפטי של העירייה, בעקבות הפיגוע שאירע לפני שבועיים ברמב"ש ג'.
 
בעקבות הפיגוע הגיעו פניות רבות אל ראש העיר משה אבוטבול מצד תושבים המבקשים שהעירייה תפעל להפסקת הבניה באתרי הבניה ברמב"ש ג' ובמקומות נוספים עד יעבור זעם. ראש העיר ביקש אפוא מהיועץ המשפטי שיבדוק את הסוגיה ויבחון אותה מבחינה משפטית.
 
בחוות הדעת המנומקת, שהתפרסמה ב"חדש בית שמש", מציין היועץ המשפטי כי השאלות העומדות בבסיס חוות דעת זו הינם: "האם לנוכח המצב הביטחוני השורר במדינה ובעיר, ובמיוחד לאחר הפיגוע שארע היום ברמת הנביאים, מותר לעירייה לעצור את פעולות הבנייה המבוצעות על ידי קבלנים או תושבים ברחבי העיר בכלל, ובשכנות רמת הנביאים בפרט, וזאת לנוכח העובדה כי פועלי הבניין הינם בני מיעוטים?. האם מותר לעירייה לחייב קבלני בנייה הבונים פרויקטים לממן שומרים מטעמם באתר הבנייה ו/או בסיורים ברחבי השכונה? והאם מותר לעירייה לעצור בנייה המבוצעת מעל מוסדות ציבור?".
היועץ המשפטי הולך ומפרט "ראשית יודגש כי אין המדובר בבנייה המבוצעת באמצעות עובדים שהינם בגדר שוהים בלתי חוקיים, שכן לגביהם אין ספק כי מותר לעירייה לעצור את כל פעולות הבנייה. השאלה שעל הפרק הינה במקרה – והוא המקרה בפועל – בו העבודה מבוצעת על ידי עובדים בני מיעוטים אשר הינם תושבי מדינת ישראל או תושבי הרש"פ אשר מחזקים בהיתר עבודה לעבוד בתחומי מדינת ישראל".
 
"אקדים את המאוחר ואציין כי לצערי, וככלל, אין לעירייה יכולת חוקית או משפטית לעצור בנייה כאמור. הבנייה כאמור מבוצעת מכוח היתרי בנייה אשר הנפיקה הועדה המקומית לתכנון ולבנייה. היתרים אלו אינם כוללים תנאי ולפיו בסמכותה של העירייה לעצור את העבודות רק בשל תחושות הציבור או אפילו בשל סכנה פוטנציאלית כלשהי מעצם היותם של העובדים בני מיעוטים".
 
"המדובר בפגיעה בזכויות קנייניות של הקבלנים וכן פגיעה בחופש העיסוק של אותם עובדים המחזיקים באישורי עבודה. חוק יסוד כבוד האדם וחרותו קובע כין אין לפגוע בזכויות יסוד אלו ללא הסמכה מפורשות בחוק (וגם אז בצורה מוגבלת). זאת ועוד, המדובר יהיה בפגיעה גורפת ובלתי מידתית אשר תפגע באלפים רבים של אנשים וזאת ללא הצדקה עניינית לאותה פגיעה".
 
"לשם השוואה לא ניתן לאסור על תושבי מדינת ישראל לנהוג ברכב ולמרות שהסכנה והנזק הממשיים (אפילו לא פוטנציאלית!) כפועל יוצא מאותה נהיגה – ודאית (אם כי רנדומאלית בסופו של בדבר ברמת הפרט) ועולה בוודאי על מידת הסכנה והנזק של הפיגועים."
 
היועץ המשפטי ממשיך וכותב "במקרה דנן אין קשר סיבתי ישיר בין ההעסקה לבין נזק או פגיעה כלשהי לציבור. אילו היה קשר כאמור, ניתן היה לעשות שימוש בהוראות שונות של בהיתר הבנייה ו/או בחוק התכנון והבנייה ובתקנותיו ו/או בחוקי עזר המאפשרים לרשות לנקוט בפעולות למניעת מפגע או נזק כתוצאה מהליך הבנייה או שימוש בנכס".
 
"משכך אין גם אפשרות מכאן ולהבא לכלול הוראות כאלה בהיתרי בנייה עתידים. הגבלות בהיתרי בנייה ניתן להוסיף מכח סעיפי הסמכה בחוק התכנון והבנייה ומטעמים הנוגעים לבנייה עצמה או לתוצריה. כאמור אין קשר סיבתי בין עצם העסקתם של בני מיעוטים – לבין אותם פיגועים נוראים עימם אנו מתמודדים לאחרונה".
 
"כך גם המצב לגבי אפשרות חיובם של הקבלנים במימון שמירה. המדובר בפגיעה קניינית לשם השגת מטרה אשר אין הם אחראים לה באופן ישיר כך שהיא אינה אפשרית. מאידך אין מניעה לנוכח המצב והרגישות לנסות להגיע עמם להסכמה בדבר מימון אותה שמירה נוספת שכן בסופו של דבר גם הם יהנו ממנה (לכל הפחות לשם הגברת הביטחון של עובדיהם שאינם בני מיעוטים וכן רוכשי דירות אשר ייתכן ומבקרים מעת לעת בפרויקט הבניה בכדי לבחון את התקדמות הבנייה)".
 

תמונה: גילי יערי פלאש90