המלחמה בפילים הלבנים: הארנונה מגיעה לנכסים הנטושים

חן לאופולד

אחרי חמישים שנה שבהן קיבלו בעלי נכסים נטושים את תמיכת המדינה ולא שילמו עליהם ארנונה, עתיד המצב להשתנות ב־1 בינואר 2016.

לפי פקודת העיריות שנכנסה לתוקף ב־1965, רשויות מקומיות אינן יכולות לגבות ארנונה על מבנים שאינם ראויים לשימוש נכנס לתוקף בתחילת 2013 קבע כי מ־2016, כלומר בעוד חודש וחצי, יוכלו הרשויות לגבות ארנונה על המבנים במשך 5 שנים, ולאחריהן יחודש הפטור. על פי הערכות שבוצעו ב־2013, בתל אביב קיימים מבנים נטושים המשתרעים על פני לפחות 600 אלף מ"ר, ובירושלים יש לפחות 400 אלף מ"ר כאלה. היקף הפטור בירושלים בלבד מוערך ב־33 מיליון שקל.

תמריץ להזנחה

אחת הבעיות המרכזיות בחוק היא שהפטור ניתן לפי מצב הנכס, ולכן בעלי נכסים רבים קיבלו למעשה תמריץ להזניח ואפילו להרע במזיד את מצבם של נכסים, כדי להימנע מתשלום ולהמשיך להחזיק בהם עד שתגיע הזדמנות טובה למכירתם.

בעיית המבנים ההרוסים והנטושים מאפיינת את רוב ערי הארץ. בחלק מהמקרים מדובר בפילים לבנים שמכערים את העיר במשך עשרות שנים, מסכנים את הציבור ויתרה על כך יכלו לשמש לטובת תעסוקה, מגורים או מלונאות. בין המפורסמים שבהם אפשר לציין את בניין הקזינו בחיפה (שרק עכשיו, אחרי הזנחה של עשרות שנים, מקודמת בו תוכנית להקמת מלון), מבנה הדולפינריום בתל אביב ועוד לא מעט מבני תעשייה המשתרעים לעתים על אלפי מ"ר. לצדם יש ברחבי הארץ גם לא מעט דירות שהוצאו מכלל שימוש, ובעליהן נמנעו מלשפץ או להרוס אותן.

אחת השאלות המרכזיות שעולות היא אם יעשה התיקון את העבודה וחוץ מהתמורה הכספית שתועבר לעירייה יצליח לגרום לבעלי נכסים נטושים להחזירם לשוק. הבעיה היא שהתיקון קובע כי החיוב ייעשה בתעריף המינימלי הקבוע בתקנות ההסדרים לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס. לדברי עו"ד ירון נדם, בלא מעט רשויות התעריפים הקבועים בצו הארנונה והתעריפים המינימליים בתקנות ההסדרים זהים, כך שאין משמעות להטבה, אך בערים שיש בהן הבדלים הם יכולים להיות עצומים ולפעול לטובתם של בעלי הנכסים. כך למשל, בארנונה למגורים קיים תעריף מינימום של 33 שקל למ"ר ותעריף מקסימום של כ־115 שקל למ"ר, בתעשייה מדובר ב־23 שקל למ"ר לעומת 159 שקל למ"ר, ובמשרדים מדובר ב־67 שקל למ"ר בתעריף המינימום, לעומת 370 שקל למ"ר בתעריף המקסימום.

מהנדס עיריית חיפה אריאל ווטרמן אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי למרות התעריף הנמוך בחלק מהמקרים מדובר בתיקון חשוב מעין כמוהו: "אני אומר את זה כמי שעוסק הרבה בהתחדשות עירונית. יש היום לא מעט בעלי נכסים עתירי ממון שלא מגיעים לטפל בנכסים שלהם וזה בעיקר מסר עבור אלה שלא אוהבים להוציא כספים. המשקולת הקטנה הזאת לפעמים תעשה את ההבדל עבור בעלי נכסים שחיכו שערך הנכס יעלה למשל".

ווטרמן מוסיף כי לא מדובר בכסף, ועיקר הציפייה בעירייה היא לטפל באותם מבנים שיצרו מפגעים במרכזי הערים. "נכס אחד הרוס או דירה נטושה בבניין יכולים להשפיע על הרחוב כולו או על כל הבניין, לכן התיקון הוא חשוב וחיכינו הרבה זמן כדי לראות אותו קורה", הוא אומר.

עם זאת קיים חשש שמאחר שתעריף הארנונה שיידרש נמוך יחסית, יעדיפו בעלי נכסים רבים לספוג אותה במשך חמש שנים בידיעה שלאחר מכן יחזור הפטור, או לחלופין פשוט יהרסו את הנכס וימשיכו להחזיק בקרקע ללא שימוש.

כבר יש יוזמה מחמירה

ח"כ רועי פולקמן ממפלגת כולנו הוא בין הסבורים שהתיקון הזמני לא ירתיע את בעלי הנכסים ולא ייצור את השינוי המתבקש. בימים אלה הוא מקדם חוק בנושא שמטרתו להחמיר עם בעלי הנכסים כך שלא ישארו בידם ברירות אלא להחזירם לשימוש. החוק מציע להתחיל את הגבייה מיד עם סיום הפטור ובתעריף ארנונה מלא, וכן שלא להגביל את הגבייה לחמש שנים כמו שקובע התיקון הנוכחי. "זה חוק שנולד בעידוד ירושלמי בגלל שהיקף הנכסים הנטושים שם גבוה מאוד. אני מבין שיש כמה סוגיות בנושא שנידרש להתייחס אליהן, כמו הפרדה בין בניין בתהליכי בנייה לבניין שהיה בשימוש וננטש, וכן ברור לנו שאין דין נכס נטוש בתל אביב כדין נכס נטוש בטבריה, אבל הכיוון ברור", אומר פולקמן.