אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ | ואלה הפתרונות למצוקת הדיור החרדי

“אין שום משרד ממשלתי שבאמת אכפת לו ממצב הדיור החרדי”, טוענת ועדת הדיור שעסקניה התכנסו לפאנל מרתק ביוזמת ‘ביזנעס’ • הם יושבים שעות עם קברניטי משרד השיכון ואגפים ממשלתיים שאולי יוכלו לקדם פתרון, חוצים את הארץ ונועדים עם ראשי ערים מעורבות, מסיירים בשטחים הבוציים שעליהם מתוכננות שכונות עתידיות ומנסים להתאים את תכניותיהן לציבור החרדי • הכתף הקרה מראשי הערים, אוזלת היד הממשלתית והפתרונות האדירים שאסור שיחמקו תחת היד • וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים: משבר הדיור החרדי והפתרונות האפשריים – יריעה ראשונה בסדרה

חלק מהרבנים והעסקנים שהשתתפו בפאנל הדיור המיוחד | צילום: ביזנעס

“אנשים חושבים שההיסטוריה תחזור על עצמה ופתאום יקומו מספר ערים בבת אחת, כמו שאירע בעבר. זאת תפיסה לא נכונה; הנחה שגויה. חשוב שהציבור יפנים את המסר הזה. אם פעם בנו בתקופה סמוכה יחסית את ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ושכונות בבית שמש, היום זה אפילו לא במודעות של משרדי התכנון, והלוואי שנקבל פעם בכמה שנים עיר חדשה”.

את הדברים העוצמתיים בחריפותם אומר ל’ביזנעס’ הג”ר מרדכי רוטנברג, ראש כולל ‘תורת אבירים’ מביתר עילית, יו”ר ‘ועדת הדיור’ שמנסה בכל הכוח להתניע פתרונות לדיור בר השגה לחרדים ברחבי הארץ. בפאנל הדיור שיזם ‘ביזנעס’ ובו נועדו כתבי האתר ועורכיו עם חברי הוועדה באולמי ‘היכלי לאמט’ שע”י בית המדרש סאדיגורא, בירושלים, הוא מוביל את הדיון הער ביד רמה.

250/200 סייד בר + קובייה
הג”ר מרדכי רוטנברג | צילום: ביזנעס

“הנתונים היום מראים שההיסטוריה לא הולכת לחזור למה שהיה פעם. אין שום תכנון מותאם במשרד השיכון לשנים הקרובות למגזר החרדי”, מצהיר הרב רוטנברג. “אין שום משרד ממשלתי שבאמת אכפת לו מהמצב של הדיור החרדי. כמעט כל הדירות החדשות באזורים החרדיים נמכרות במחירים יקרים מאד ורובם ככולם מיואשים מהמצב שנקלענו אליו”, הוא חורץ ברורות.

וכך, ביום סגרירי ותחת גשם זלעפות סוער כינס ‘ביזנעס’ בסופ”ש שעבר את עסקני ועדת הדיור תחת קורת גג אחת, לפאנל מרתק בנושא משבר הדיור החרדי והפתרונות המוצעים. הקלישאה הידועה ‘השמים בוכים איתנו’ כמעט צפה אסוציאטיבית. למעלה משעתיים – עם גשם סוחף ש’דפק’ על החלונות – ישבנו יחד. ועד כמה שידענו, ולמרות שהכנו, סיקרנו ואנו חווים אותה על בשרנו, התוודענו עוד יותר אל עומק מצוקת המשפחות הנאנקות עם משבר הדיור החרדי.

הרב רוטנברג, שנפגש מדי יום עם מאות אברכים בביתר ורואה את מצוקת הדיור של הדור מול העיניים, החליט לעשות מעשה ולקחת את דברי המשנה, “בִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ” למקומם המעשי.

לשמחתו, משנכנס לעָבי הקורה, גילה הרב רוטנברג, כי אינו לבד במערכה. “לאט לאט התחברנו – עסקני דיור מכלל הקהילות, אשר מנדבים שעות רבות במשך השנה – לקבוצה אחת. התחלנו במסע פגישות מול משרד השיכון ומול ראשי רשויות כדי להביא פתרונות לדיור בר השגה. ב”ה, זכינו למפות את האפשרויות הקיימות שהגענו אליהן בחריש עמוק ברחבי הארץ, ואף הפקנו חוברת ‘עזרה לדיור’ המקיפה מידע והכוונה למקומות של דיור בר השגה”.

בוועדת הדיור חברים לצדו הרב אריה אורי מקהילת רחמסטריווקא, מתווך בביתר עילית ויועץ משכנתאות; הרב יצחק פריימן, בנו של העסקן ר’ חיים פריימן ז”ל שהקים ובנה את ביתר עילית לפני יותר משלושים שנה; הרב צבי רבינסקי מנהל איגוד התתי”ם מבית שמש; הרב גרשון ברלין מנוף הגליל ועסקני דיור נוספים, איש בשמו הטוב יבורך, חלק מהם אף הצטרפו בהמשך לדיון.

בלי מגדלים פורחים באוויר

הרב רוטנברג: “נכנסתי לתחום הדיור, משום שאני מקבל פניות רבות מהאברכים בכולל שאין להם דרך מוצא בפתרון לדיור בר השגה. בכל בוקר, כשאני רואה את השכן שלי עם שני ילדים בדירת 30 מטר, נקרע לי הלב. כשאני שואל אותו ‘מה הלאה’? הוא אומר לי שאין לו ברירה. הוא משלם כיום 2,100 שקל לשכירות. על דירה גדולה יותר כבר לוקחים 3,000 שקל ויותר, ההפרש הזה, הוא עבורו לחם וחלב”.

והרב רוטנברג נרעש. “המצב בביתר כיום נורא ואיום. אפילו יחידת דיור להשכרה כמעט ואין בנמצא. המשכירים מציעים את דירותיהם לשוכרים בשיטת מכרז, לכל המרבה במחיר!”.

הרב אריה אורי | צילום: ביזנעס

הרב אורי: “במשרד השיכון מתרברבים בפתרונות יקרים, של דירות ארבעה חדרים בבית שמש, אלעד וביתר במיליון ומאתיים אלף שקלים. הם גם מנופפים ב’מחיר למשתכן’ בבני ברק ובירושלים במחירים שמשקפים הנחה ממחיר השוק המקומי, אך עדיין, מי יכול בציבור החרדי לשלם אפילו מיליון שקל על דירת שלושה חדרים?! לדעתי, אין באמת פתרון מעשי. מצד אחד הפתרונות שמציעים במשרד השיכון הם ביוקר – ולא יוזלו (משום שהם מתומחרים מעיקרא לפי ערך הדירות הסביבתי. ד”ש) ולכן צריך לקפוץ ולקחת, ומצד שני, לא לוותר ולקחת גם את ההצעות הזולות יותר המוצעות או שיוצעו לציבור”.

הרב רבינסקי: “אנשים יושבים בבית ומתלוננים, הם חושבים שיום אחד יהיה איזה פתרון כולל. צריך להבין שאין פתרון כולל, עכשווי לכל הפחות, רק בעיבוי הקהילות בערים הקיימות. כשאברך בא אלי ורוצה לקנות דירה אני שואל אותו: ‘עזוב הבטחות של ירושות ושל שווער וכל מיני מגדלים פורחים באוויר. כמה יש לך ביד?’ והתשובות שאני מקבל הן, מאה וחמישים, מאה ושבעים אלף שקל, מקסימום מאתיים אלף שקל. זה לא מספיק לקניית דירות חדשות של מיליון פלוס בפתרונות של משרד השיכון. במחיר הזה, ניתן לרכוש רק דירות שכבר בנויות בערי הפריפריה בארץ, במחיר שנע סביב ה-500-700 אלף שקל”.

מנסים להציל

המצוקה היא כאן ועכשיו ואנחנו מנסים להבין בכמה דירות מדובר, כמה דירות חסרות כיום למגזר החרדי? הרב רוטנברג מסביר כי בציבור החרדי יש כ-10,000 חתונות בשנה. “זהו נתון שגם משרד השיכון יודע אותו. אנחנו צריכים תכנון ל-200 אלף דירות לשני העשורים הקרובים, וזה לא כולל את כל אותן המשפחות שגרים במרתפים ומחסנים או דירות מאוד קטנות ולא מתאימות למגורים של משפחות.

“בשלב זה, אנחנו עושים כל מה שביכולתנו מול משרדי הממשלה, נפגשים עם כל מי שאפשר להיפגש. אנחנו עובדים יחד עם הר’ משה ליבוביץ (מייסד העיר ביתר ויועץ חברתי במשרד השיכון), שעוזר לנו מאוד וקושר בשבילנו את הקשרים, במקומות הנכונים”.

אם במשרד השיכון לא מתוכנן דה-פקטו שום פתרון לשנים הקרובות למגזר החרדי, מה הטעם להיפגש?

הרב רוטנברג: “אנו מנסים להציל, קצת, מה שאפשר. קצת לקדם את העיר כסיף, לתכנן נכון את הר יונה, להילחם שבשפיר הדירות יישארו במחיר זול. כפי שאמרתי, היום המגזר החרדי לא נמצא במודעות של משרדי התכנון.

“יתרה מזאת, מנכ”ל משרד השיכון  מר בני דרייפוס מתבטא כל הזמן, שרוח עבודת משרד השיכון היא לא לבנות ערים חדשות לחרדיים, כי ‘זה הופך אותנו אותנו לקנאים’!. שאלנו אותו בתגובה, אם בבית שמש, עיר מעורבת יש פחות קנאים…”.

870/135 ליינר ארטקל

הר יונה, שפיר, כסיף – אלה מקומות בתכנון, מה עושים תכל’ס, בינתיים?

הרב רוטנברג: “לאחר שישבנו עם ועדות דיור של דגל התורה, של החסידויות השונות ושל בני היישוב הישן, הגענו למסקנה, שהנכון כרגע הוא: להביא לציבור מידע על התפתחות צביון החרדי בערים המעורבות.

“לעת עתה, יש לנו רשימה התחלתית של עשרה מקומות לדיור שיש בהם גרעין טוב וחזק מהציבור החרדי ואפשר לעבות את המקומות האלו. כל אחד שיפנה אלינו יקבל בחוברת מסודרת את כל המידע והוא יוכל ללכת לגור בצורה מסודרת. מעבר לכך אנחנו מרכזים מידע על דירות של קבלנים”.

הצעה טבריינית

החוברת המוצגת בפנינו צבעונית ומהודרת, אך התוכן מוגש בכתיבה עממית ופשוטה והנתונים מוצגים שחור על גבי לבן. כאן מאה דירות, שם מאתיים, עוד כמה מאות דירות בעיר נוספת. נכון, לא מדובר כאן על עשרות אלפי דירות אבל הקריאה ברורה: אל תמתינו לאיזה פתרון עלום אלא פשוט קומו, החליטו וצאו לדרך.

הרב יצחק פריימן | צילום: ביזנעס

הרב רוטנברג מבקש להוסיף משהו. נראה כי הוא מתלבט, לבסוף אנו זוכים חשיפה: “בטבריה פנה אלי קבלן בשקט שזכה ב-80 דירות ומוכן למכור לקבוצה דירות 5 חדרים ב-860 אלף שקל. זה מחיר מדהים. לעומת המחירים בהר יונה למשל – שכונה עם טווח נסיעה דומה יחסית – זה מחיר פנטסטי”.

נראה ששאר המשתתפים בפאנל מכירים את ההצעה בטבריה, והעיר עולה לדיון בין המשתתפים.

מבט נוסף בחוברת מגלה, כי בכל עיר יש פירוט על כל נושאי מבני הדת, הרבנים, מחירי הדירות, פריסת התחבורה ומצב התעסוקה.

העיר כסיף עולה על השולחן, ועל פי הדיון המתחמם, נראה שמדובר באחד מהפתרונות שעוד ידובר עליו רבות כאן בפאנל ובמגזר החרדי. מעבר לכך יש את העיר עמנואל המתחדשת והמתרחבת, את העיר חריש על שלל בעיותיה והשטחים הרבים שממתינים בה לבנייה, את העיר טבריה שראש העיר שלה הודח סוף סוף אבל פנה לבג”צ (לא קיבל צו הקפאה, אך גם לא נזרק מהמדרגות, לתשו”ל) ויש גם סיפור חם על התהליך הציבורי הקשה שעבר מקים העיר ביתר.

המשך – ביריעות הבאות בעזרת השם.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

11 תגובות ל: "אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ | ואלה הפתרונות למצוקת הדיור החרדי"

  1. חכמים בעיני עצמם.
    הפתרון היחיד הוא להפסיק את הקמצנות באישור הקרקעות.

  2. כל מי שמבין קצת
    חריש ורק חריש

  3. נתיבות ואופקים הם ערים עם תשתית תורנית מבורכת ומוצלחת ומתאימה לכל נפש
    רק קחו בחשבון את האזעקות והטילים כי היו בשנתיים האחרונות כמה נפילות בתוך נתיבות.

  4. מה שיוצא מכל הכתבה זה שהפתרון היחיד בטווח המידי זה הפריפריה!

  5. איפוה אפשר להשיג את החוברת

  6. יש בצפון חצר וצפת וכו’ במחירים שאפשר לעמוד בהם בדרום יש את באר שבע דימונה ערד וכו’ שאפשר לעמוד בזה
    תכלס כל הכתבה אינטרס טהור למביני עניין, שאפשר להבין בין השורות .

  7. ומה עם בית שאן המחירים שם בין 450-500 אש”ח עם מאות דירות פנויות וכמוה יש עוד הרבה בארץ

  8. יעקב היקר, כל הכתבה אינטרס טהור?
    מה אתה אומר.
    אתה באמת יודע לקרוא בין השורות.
    הולכים אנשים ומקדישים מזמנם כדי למצוא פתרונות, וכולם יודעים מי מינה אותם (לפחות בדגל התורה ובחלק מהחצרות) והם גם מביאים פתרונות (ראה את חסידי קרלין שקנו 150 בהר יונה בלי אף מילה בתקשורת)
    אבל אתה, מה איכפת לך להגיב וללכלך.
    עורכים, אני קורא לכם למחוק / לערוך את התגובה האינטרסנטית והמזוויעה של יעקב – שלא מעריך מה שנותנים לו חינם אין כסף.
    למי יש אינטרס. אדרבה, תחשוף.

  9. יעקב שהגיב לעיל צריך לבדוק אם יש לו אינטרס בעצמו
    כי הוועדה מציגים פתרונות, ואתה יעקב עוד לא קראת בכלל את כל הכתבות בנושא כי תראה לבד פה באתר שהם עוד לא פרסמו אותם וכבר אתה קורא אינטרסים למה שיש “בין השורות”.
    לא מראים לאינטרסנט חצי עבודה

  10. לידיעת הציבור היקר בכל שנה מתוכננים בישראל מתחמים רבים המתאימים למגזר החרדי, לדוגמא, לוד, מתחם “לוד הרובע המערבי” 11,000 יחי’, “יבנה -מזרח שורק” 12,500 יחי’, , אופקים + נתיבות 19,930 יחי’ קריית גת מערב (שפיר) 10,000 יחי’, קריית אתא צפון, 11,000 יחי’ עכו מתחם “שערי עכו” 8,100 יחי’ וכן תכניות ענק בערים רבות כשבחלק מהערים מדובר בהכפלה ושילוש של היישוב, כשס”ה מתוכננים בישראל מעל 100,000 יחי”ד בשנה.
    הטענה הפוליטית כי החרדים מוזמנים לגור בתכניות המגורים הכלליות, אינה נכונה מבחינה תכנונית, מאחר שתכניות אלו מובנות למגזר כללי בלבד (לדוגמא היקף שטחי הציבור והשטחים הפתוחים בתכניות הנ”ל מוקצים על פי מפתח של 3.5 נפשות בלבד, למשק בית) ובכך שוללים את האפשרות – גם אם נרצה- למגורים של אוכלוסייה חרדית.
    מעבר למסמוס הטענה הידועה, הרי שתכנון מגורים על פי מפתח המשוכפל בפורמט המייצג קבוצה מסוימת מהאוכלוסייה בלבד, אף במקרה בו הדבר מוצדק מבחינה אובייקטיבית, הרי שהדבר מחייב אישור מנהלי לכך, שהרי משאבי הקרקעות הינם רכוש ציבורי השייך לכלל האוכלוסייה, ועל כן חובת ההוכחה כי הדבר מוצדק מבחינה תכנונית חלה על כתפי הוועדות, ואילו וועדות התכנון לא מתייחסות לכך, ובעצם עוברות על כללי המנהל התקין.
    אני קורא לכל מי שמעוניין לקדם פתרון למצוקת הדיור להגיש התנגדויות לתכניות כלליות אלו על בסיס העדר שוויוניות בתכנון.
    אני משוכנע שכל מי שיבדוק את הנושא ימצא את הדברים כנכונים.

  11. איך אפשר להשיג את החוברת?

כתיבת תגובה