אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ | כסיף, שפיר, הר יונה והעצה של האדמו"ר

"כסיף מתוכננת עם כל תיקוני הטעות של הערים הקודמות", טוענים בוועדת הדיור שעסקניה התכנסו לפאנל מרתק ביוזמת 'ביזנעס' • מה חשבו הירושלמים על משווק העיר ביתר בימים ההם ומי מגדולי ישראל אמר שמדובר ב"חלום בתוך חלום", מה המצב בחריש וכמה יח"ד ניתן להציל בה? • מה הפוטנציאל של הר יונה וכיצד ייראו מחירי שפיר בעוד עשור? • משבר הדיור החרדי והפתרונות האפשריים – יריעה שלישית ואחרונה בסדרה

חלק מהרבנים והעסקנים שהשתתפו בפאנל הדיור המיוחד | צילום: ביזנעס

לפני הכל, ובטרם נמשיך את סקירת פאנל הדיור שהפרק השני בו התפרסם במהלך השבוע – תשמעו סיפור. בשנת תש"מ, לפני 40 שנה בדיוק התקבלה החלטת ממשלה על הקמת יישוב יהודי נוסף בשומרון. להזכירכם, מדובר על 13 שנים לאחר מלחמת ששת הימים והימים הם ימי ממשלה ימנית ראשונה אחרי מהפך 77', כשהחרדים חברים בקואליציה.

יזם בשם ג'ו (יוסף) רוזנברג, עולה מדרום אפריקה וטייס מתנדב בחיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות, תכנן את היישוב והציג אותו לפני גורמים ממשלתיים. לאחר דיונים הוחלט כי היישוב, שתוכנן כפרבר עירוני של ירושלים, יוקם בידי היזם.

שנים של תכנון ודיבורים חולפות, ובל"ג בעומר תשמ"ה עולות על הקרקע קבוצה קטנה של משפחות דתיות לאומיות של בוגרי ישיבת מרכז הרב ומכון מאיר לחוזרים בתשובה. (על פי 'המכלול'. רוזנברג עצמו נפטר בפתאומיות בשנת תשמ"ז ולא זכה לראות את העיר בבניינה). המקום מקרטע ומשרד השיכון מתחיל לשקול אפשרות שהעיר תיועד לחרדים.

עמנואל כמו באמצע המדבר

האם החרדים רצו לשמוע על העיר? כדי לענות על התשובה צריך להבין את התקופה. היישוב החרדי מתרכז בבני ברק ובירושלים שהחלו מתפוצצות מאוכלוסייה, ובאין בנייה חדשה החלו לדרוש פתרונות ממשלתיים.

העיר עמנואל שהחלה כבשורה של ממש, התגלתה ככישלון מוחלט. משרד השיכון שכבר החל במו"מ עם חברת 'כוכב השומרון' על הקמת עיר נוספת, חזר בו בעקבות הקריסה ושוב אין פתרון ליישוב חרדי מחוץ לערים הגדולות. באותן שנים שלח האדמו"ר מגור דאז, ה'לב שמחה', את חסידיו להתגורר באשדוד, והדבר היה נראה כמו לגור באמצע המדבר.

בשנת תשמ"ז, בעקבות פעילות פוליטית, הוחלט כי את העיר שהגה רוזנברג יקים משרד השיכון ולא יזם פרטי והיא תיועד למגזר החרדי. מי שהתגייס לכך היה העסקן הר' חיים נחום פריימן ז"ל מאגודת 'משכנות ירושלים' שהחלה בסדרת פגישות עם משרד השיכון.

פריימן עצמו סייע רבות בנושא הדיור ואף עזר לשווק את רמות ד' למאות משפחות. הפגישות עם משרד השיכון על הצורך בפתרון חרדי הביאו להקמת עיר חרדית שתיקרא לימים ביתר, על אותן אדמות שאכלסו גרעין קטן של משפחות דתיות לאומיות.

"חלום בתוך חלום"

לצורך הקמת העיר, החל פריימן לאסוף תמיכה מרבנים ואדמו"רים כדי שאלה ישלחו את בני קהלם אל העיר החדשה. דרכו של פריימן לא הייתה סוגה בשושנים, בלשון המעטה. הטיחו בו שהוא הולך להפיל את החרדים בעוד הרפתקה כדוגמת עמנואל, וברחוב הירושלמי צצה אמרה ולפיה מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל התבטא באוזני מקורב, כי נראה לו שר' חיים-נחום חולם חלום בתוך חלום.

הוא הקים משרד בלב שכונת גאולה והחל בהליך רישום מוקדם לעיר, אולם בכל הרחובות נתלו מודעות נגדו. הייתכן, להוציא אנשים מתוך הערים החרדיות? ההתנגדות הייתה כה חזקה עד כדי שבבתי הכנסת אליהם נכנס פריימן לא רצו לצרפו למניין. אנשים ברחוב צעקו עליו שהוא גזלן ומזיק והוא מקלקל לחרדים ברעיונות שלו, אולם הוא לא ויתר.

המחיר ליחידת דיור עמד על 45 אלף דולר בנוסף למענק על חלק מהסכום. כהון עצמי ראשוני נדרשו רק 5,000 דולר בלבד. גדולי ישראל הבינו שיש כאן פתרון. האדמו"ר מזוויעהל והגרש"ז אויערבך זצ"ל ברכו מאד את היוזמה החדשה. האדמו"ר מערלוי זצ"ל אף בא בעצמו לראות את השטח והצביע על החולות "כאן יקום בית כנסת, כאן כולל, כאן בית ספר וכאן תלמוד תורה". כששאלוהו מלוויו, האם אינו מגזים, אמר להם בביטחון: "אם יהודי רוצה כל כך", אמר כשהוא מחווה על ר' חיים נחום פריימן ז"ל, "זה יקרה. אני אתפלל ולה' התשועה".

בהמשך, הבינוי יצא לדרך, והוקמה ועדת היגוי שכללה נציגים מחצרות ערלוי, באיאן, סלונים וקרלין, וכן נציגים מקהל עדת ירושלים (ישיבת המתמידים). האכלוס החל ובשנת תש"נ קיבל המקום מעמד מוניציפלי והעיר החלה לפרוח. "המצב כיום דומה מאוד", אומר לנו ר' יצחק פריימן מוועדת הדיור, בנו של מקים העיר ביתר עילית, שמספר לנו את הסיפור כולו. "כשבאנו לפני תקופה למשרד השיכון וראינו שההצעות העומדות על הפרק הם כסיף, שפיר והר יונה, חשתי שההיסטוריה חוזרת".

ההתנגדויות שעולות מהציבור (וגם מנציגיו) כלפי העיר כסיף המיועדת למגזר החרדי מזכירות בדיוק את הקמת העיר ביתר. גם אז, כמו היום, צריך הרבה מסירות ונחישות של עסקני דיור מסורים (שעובדים שלא ע"מ לקבל פרס!) עם עוצמות מיוחדות, כדי לעמוד מול הנחשולים שמסכלים כל יוזמה חדשה של משרד השיכון בקידום ערים חדשות. יום יבוא, וכאשר יגורו בכסיף ושפיר עשרות אלפי חרדים, והדור הצעיר לא יבין כיצד התנגדו להן.

כסיף: התכנון הטוב ביותר

כשהעיר כסיף עולה לדיון, מתברר שהנוכחים ברובם ירדו לשטח וביקרו במקום. "רואים מסביב רק חול. אין עץ אחד. אפילו בשפיר יש יותר ירוק. איך יגורו שם? כי האדם עץ השדה", מתפייט אחד מחברי ועדת הדיור. אבל הרב מרדכי רוטנברג לא מתפעם. "כל התכניות של העיר מוכנות. מחירי הדירות בכל האזור הסביבתי נמוכים, מה שנותן לנו מחיר התחלתי זול יחסית. זאת עיר ענקית המתוכננת ל-18 אלף יחידות דיור ויותר שממתינות רק לחרדים שיבואו למקום".

הרב גרשון ברלין בפאנל הדיור | צילום: ביזנעס

הרב גרשון ברלין מנוף הגליל מוסיף הערה חשובה: "מי שמעיין בתכניות של כסיף נדהם לראות עבודת תכנון נפלאה. פשוט לקחו את כל טעויות התכנון מהערים החרדיות הוותיקות, ותיקנו אותם בתכנון מעולה. החל מתחבורה ותעסוקה ואפילו מוסדות ציבור המאושרים לבנייה מיידית על ידי משרד החינוך". כלל חברי  הוועדה מהנהנים, ומשבחים את הקשב שהפגינה לצרכי האוכלוסיה החרדית אחת ממובילות התכנון של העיר בפועל, אדריכלית ומתכננת הערים שולמית גרטל.

אם הכל מוכן, מדוע העיר לא מתקדמת לבנייה?

חברי ועדת הדיור אומרים, כל אחד בשפתו כי נציגי הציבור של המגזר החרדי (חברי הכנסת. ד"ש) לא נלהבים מהמקום משום מה (המרחק, החשש מאי תעסוקה, בעיות תחבורה ועוד), ולא מקדמים את העיר שיכולה להוות פתרון מצוין למצוקת הדיור החרדי. זאת, למרות, שבעבר, כשיואב גלנט החזיק בתיק השיכון הוא הצהיר כי יבנה, ואם החרדים לא ירצו – יש לו למי לתת את העיר. אך מסתבר שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.

הם מספרים כי לאחרונה נערך מפגש במשרד השיכון בנושא כסיף, בו השתתף גם הרב אברהם וובר מבכירי 'דגל התורה' ומי שמכונה 'איש המספרים' של המפלגה. על ההחלטה לקדם את העיר אמר וובר כי בעבר היה מקובל שלא לוקחים פרויקטים רחוקים יותר משעה מירושלים. (העיר כסיף במרחק שעה ו-15 דקות מב"ב וירושלים) כיום, לדעתו, צריך ללחוץ הן על שפיר והן על כסיף. וגם שתיהן לא יספיקו לציבור בתוך שנים ספורות.

הח"כ היחיד שהסכים לסיור בכסיף היה חכ"ל מנחם אליעזר מוזס, שלפני שנה כשכיהן כח"כ שינה את דעתו לאחר מכן. טרם הביקור הוא זעק מעל כל במה כי "מציעים לנו את העיר כסיף בפזורה הבדואית, רוצים שאנו נשמש שם כחיץ וכמחסום לציבור הבדואי". אולם לאחר הסיור שקיים באזור ביחד עם משה לייבוביץ' ממייסדי העיר ביתר עילית ומי שמשמש כיום כיועץ לאגף החרדי במשרד השיכון, שינה מוזס את טעמו ואמר בהתלהבות: "לא ראיתי שם בדואים. מ'כסיף' יכולה לצאת הבשורה להתיישבות החרדית".

מתוך הדיון עולה כי לאחר הקמת הממשלה הבאה ובפרט אם תהיה שם נציגות חרדית חזקה ניתן יהיה לקדם את העיר. לגבי המחירים בכסיף מציין הרב אורי כי "בהקמת ביתר הייתה שיטה של מחיר אחיד למ"ר באופן אחיד – לצרכן הסופי. בהתאם, יש להביא לכך שבכל עיר חדשה יהיה מנגנון מיוחד שיפקח על המחיר שהסבסוד יישמר לאורך זמן באופן יחסי".

הרב פריימן: "מתכננת העיר כסיף במשרד השיכון הגב' שולמית גרטל אמרה לנו: 'בשלב ראשון ניתן את הקרקע בחינם, אך כשיהיה ביקוש אין ספק שהקרקע תצבור עלויות'. הפתרון למחיר צריך להיות גם מצד משרד השיכון שיתחייב לא להעלות את המחיר אלא באופן סביר. להתחיל, לדוגמה, ב-500 אלף ש"ח לחמשת אלפים יח"ד, ולהעלות את המחיר בהדרגה מבוקרת רק אחרי 5 שנים לחמש מאות וחמישים אלף, ולאחר מכן לשש מאות אלף וכן הלאה".

ומה עם כוחות השוק החופשי?

הרב רוטנברג עונה כדרכו בשקט, אך בהחלטיות. "אם המטרה היא להביא אותנו למקומות חדשים, אנחנו יכולים לבוא בדרישות ובתנאים. ואחד מהם הוא לעצור את המחירים. ולפני שנמכרת הדירה הראשונה, זה בדיוק הזמן".

ומה באשר לעמנואל?

נראה כי מנגנון שימור המחיר של הוועדה תקף בכל רחבי הארץ. הרב פריימן מספר כי שאל את את אחד ממשווקי הדירות בעמנואל אם החברה הבונה יכולה להתחייב למחיר של 700 אלף שקל + מדדים ל-1,200 דירות בעמנואל בלי לייקר את המחיר אחרי 300 יח"ד. התשובה שקיבל הייתה עמומה ביותר. לדעתו, "גם בכסיף וגם בשפיר צריך לבצע את המנגנון שיצרה קהילת גור בערד למניעת עליית המחירים". חלק מהנוכחים תוהים אם המנגנונים הללו ישימים כשאין מדובר בקהילה סגורה ובמספר דירות קטן יחסית.

הרב צבי רבינסקי בפאנל הדיור | צילום: ביזנעס

בהמשך הפאנל מתברר שלא הכל תמימי דעים לגבי כסיף. הרב צבי רבינסקי, מנהל איגוד התתי"ם מבית שמש חושב כי מעבר לעובדה שחברי הכנסת לא מולהבים מהמקום, ישנה נקודה חשובה: "הקמת עיר חדשה תארך לפחות 4-5 שנים. גם אם ישווקו את כסיף היום, האנשים בינתיים ישלמו משכנתה ושכירות בו זמנית, ולא כולם יכולים לעמוד בנטל הזה". לכן, לדעתו, כסיף אינה פתרון למי שרוצה לרכוש דירה בזול. "לשם כך יש מגוון ערים שעדיין ניתן להתגורר שם ולחיות בסביבה קהילתית", ובעצם, כפי שאמר בחלקו הראשון של פאנל הדיור.

ומה לגבי ההצעה בשפיר?

הרב רוטנברג: "בשפיר ישנן 40 אלף יח"ד שסומנו על ידי המשרד לתכנון. 30 אלף ללא תכנון כלל, ועוד 10 אלף בתב"ע של מגדלים בני 8-12 קומות, שאינם מתאימים למגזר החרדי. שינוי תב"ע זו מלחמה לא קלה שגם תארך זמן לא קצר. בנוסף יש את כריית החרסית במקום שתיערך עם הכנת התשתיות על פי מידע שקבלנו מעובדי משרד השיכון מדובר על לא פחות מ-10 שנים.

"גם המחירים אינם זולים. הם נגזרים מערך הדירות בעיר קרית גת הסמוכה ובני דרייפוס (מנכ"ל משרד השיכון. ד"ש) התבטא כי המחיר צפוי להיות שם כ-900,000 שקל". והרב רוטנברג מדגיש כי המחיר הזה הוא נכון להיום, "ומה יהיה המחיר בעוד 10 שנים?"

שאלתו של הרב רוטנברג מהדהדת בחלל האולם, וברור לכולם שנדרש מנגנון חזק מטעם חברי הכנסת החרדים בדרישה להקמת מנהלת מיוחדת למקום. לדעת הנוכחים, אפשר על ידי תכנון מהיר ונמרץ לשווק את הדירות ב'מחיר למשתכן' וכדו' באופן שיוזיל את הדירות. 

הארץ לפניכם

ואם כסיף, שפיר וגם הר יונה (המקום סומן לתכנון נוסף, של 15,000 יח"ד) ייבנו, בהרבה רחמי שמים, עוד חמש ועשר שנים. מה אם כך הפתרון? האם הפתרון היחיד הוא דירות יד שנייה בפריפריה, או שיש עדיין מקום בו ניתן לרכוש דירות חדשות במחיר שפוי?

לכו תכבשו את חריש | הדמיה: viewpoint

הרב רוטנברג: "העיר חריש שנפלה מידי המגזר החרדי יכולה להיות פתרון טוב. בחריש יש כיום 5,000 דירות בנויות או בתהליך בנייה וברובן ניתן להתגורר במחיר שפוי יחסית".

נציג נוסף מוועדת הדיור מבקש להמחיש מה יקרה אם הציבור החרדי לא יתעורר, וחושף כי יוצאי רוסיה ועולים נכרים אחרים, פתחו בחריש חנויות לממכר דבר אחר ומסעדת טריפות. "אפילו כנסייה הוקמה על ידם באופן רשמי, צאו ובדקו, היא מופיעה במפות גוגל", אומר האיש בכאב.

"ולמרות זאת יש בעיר עוד כ-6000 יחידות דיור, עם תכניות מוכנות, זה קיים, זה כאן, זה לא בעוד 10 או 12 שנה, מדוע לא לבוא ולכבוש את המקום? אז מה אם נפלנו שם במכרזים הראשונים? יש בחריש אלפי דירות שיכולות להתאכלס במשפחות חרדיות".

מה סביבת המחירים בחריש?

"חלקים גדולים מחריש משווקים במחיר למשתכן. הדירות הגדולות מעט יקרות, אך דירת ארבעה חדרים בת 100 מטרים נמכרת בכ-960 אלף שקל. זה הפתרון האמתי והזמין ביותר. קיים מענק מדינה ע"ס 60 אלף שקל, ואין צורך בהון עצמי רב", אומרים לנו בפאנל הדיור. לדעת החברים בוועדת הדיור, "כמו שקהילת תולדות אהרן התארגנו וקנו בחריש 120 דירות בתוך השכונות, למרות שאלו דירות שלא מיועדות בדיוק למגזר החרדי, קהילות נוספות צריכות להתארגן ולהתחיל לרכוש דירות בחריש לפני שהמחירים יעלו".

גם טבריה יכולה להוות פתרון | צילום: משה שי, פלאש 90

הרב רוטנברג: "פתרון נוסף שמופיע בחוברת שהוצאנו, טמון בעיר טבריה – שכבר נחשבת לסיפור הצלחה במידה מסוימת. בטבריה קיימות דירות חדשות ודירות יד שנייה וברור לכל שהפתרון הוא גם, גם וגם. לקחת את כל מה שאפשר: דירות ישנות, דירות באמצע בנייה ודירות על הנייר או במהלך תכנון. הכל. לקחת ולהתאכלס. לא להמתין לאיזה פתרון עלום שלא נראה באופק".

כראייה הוא מציג את ההתארגנות בעפולה בה מתגוררים ליטאים וחסידי ויז'ניץ. "החסידים התארגנו, ניגשו למכרז של מאות דירות במחיר 580 אלף שקלים (והשבוע התברר שגם זכו בו. ד"ש). בעוד חודש יש מכרז נוסף, שבהתארגנות מוקדמת נוכל להביא בשורה לעוד 250 משפחות, אני שואל את הציבור למה נפספס הזדמנויות שכאלה?"

עצה מן הזקנים

איך לדעתכם ניתן להביא את הפתרונות שלכם לידיעת הציבור כולו?

כולם מהנהנים בראשם, אולי זה האתגר הכי גדול שלהם כיום, הכרה ציבורית. כניסה למודעות. אחד הנציגים מבקש את רשות הדיבור: "יתכן שצריך להקים משרד אחד בדומה למשרד השידוכים של 'הגפן'. יש מספיק תורמים מעבר לים שישמחו לממן דבר שכזה. על המשרד הזה יוטל להביא את הפתרונות ולהציג אותם בפני הציבור, בפני הקהילות; לקשר בין קבלנים לקהילות ולעשות כל שניתן להוציא את האנשים ממחסנים אפלים ועבשים".

כולם מסכימים עם ההצעה ובשקט שנוצר אנחנו מבקשים לשאול שאלה אחרונה. החוברת שהוצאתם מצוינת, אתם שולטים בנתונים, מה עם הגיבוי מגדולי ישראל כמו שהצליח להשיג אז ר' חיים נחום פריימן ז"ל בהקמת העיר ביתר?

הרב רוטנברג: "לפני כחודש, היינו חברי ועדת הדיור – אצל כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א שנתן את ברכתו לנושא של כסיף. האדמו"ר אף נתן לנו עצות והדרכות – שלא נפרטן כאן, כיצד לשמר את המחיר. בנוסף היינו אצל כ"ק האדמו"ר מסדיגורא שליט"א שהתעניין בנושא ועודד אותנו.

"בהמשך אף ביקרנו אצל האדמו"רים מערלוי וקרלין שליט"א, ומשלחת מיוחדת נכנסה למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא שליט"א ועוד. כולם ברכו ועודדו אותנו לצאת לדרך".

לקבלת חוברת המידע על אפשרויות דיור בר השגה פנו אל דוא"ל: [email protected]

ליעוץ והכוונה: 02-6307463

4 תגובות ל: "אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ | כסיף, שפיר, הר יונה והעצה של האדמו"ר"

  1. יש קהילה ספרדית מצליחה בעפולה עילית וגבעת המורה

  2. נאמר בכתבה שכביכול יש ח"ו חנויות המוכרות טריפה
    חבל שמי שאמר זאת לא בדק לפני כן לראות שחנויות אלו לא קימות כלל
    אלא נרשמו במפות גוגל ע"י חילונים שרואים יוםיום חרדים שקונים בעיר דרך מחיר למשתכן
    או דרך הפרויקטים של תולדות אהרון והכלל חסידי וכן בפרויקט הליטאי של הרב אורי זלזניק
    ורואים מול עינהם את חריש מתחרדת אט אט

  3. לצערי הפתרון שכן מונחת כיום על הסף לא זוכה לפירסום הראוי לה
    אני מדבר על שכונת הר יונה שבנוף הגליל יש כהיום כשלש מאות משפחות שגרות כבר שם ועוד כמה מאות דירות בבניה והמחירים זולים יותר מכל מקום אחר בארץ 700 800 לדירה שלשה או ארבעה חדרים דירות חדשות לא מתחרדים לא דירות בנות חמישים שנה
    נוף נפלא אויר פסגות ראש העיר אוהד שקורא מעל כל במה לחרדים שיבואו לגור בשכונה
    למקום תכנון של עוד אלפי יח"ד לחרדים
    יש עוד הרבה מה להרחיב על המקום ואכמ"ל
    אך חבל שהיא לא מקבלת את הפירסום הראוי

  4. אין בחריש שום חנות לממכר טרפות וק"ו לא כנסיה ח"ו
    כאמור, כל אחד יכול לרשום במפות גוגל מה שהוא רוצה
    זה נרשם ע"י חילונים בשטח של הפרויקט של תולדות אהרון בגלל הפחד מהם
    חריש, זה פתרון מידי בסדר גודל של מאות דירות פנויות לציבור החרדי!!!
    במרכז הארץ ובמחיר שפוי!!!

כתיבת תגובה