אותה משרה, פחות שכר: עובדים חרדים מרוויחים 48.7% פחות

המדינה לא יודעת לומר כמה חרדים מועסקים בשורותיה והערכות הנציבות זועקות לשמים • ממוצע השכר בקרב כלל האוכלוסייה גבוה משמעותית משל החרדים • מספר הנשים החרדיות העובדות חצה את היעד לשנת 2020, הגברים טרם השיגו את היעד

חרדים עובדים. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

דיון שהתקיים היום בוועדת הכספים של הכנסת, במהלכו הוצגו נתוני מחקר שערך הממ”מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) על שיעור אוכלוסיית החרדים, המספקים הצצה מרתקת לשיעור ולשוק התעסוקה החרדי. אך באותה מידה, גם מקוממת.

‘ביזנעס’ מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בדיון שעסק בנתונים המצביעים על כך שלראשונה ירד היקף העסקת גברים חרדים במשק אל מתחת ל-50%, לא ידעו בנציבות שירות המדינה ובמשרד העבודה לציין מהו היקף ההעסקה בשירות המדינה. “שמעתי על סקרים המצביעים על 1.3%, האחוז הנמוך ביותר מבין כלל המגזרים, אך נדע רק בסוף 2019”, אמר נציג הנציבות בוועדה. במשרד הכלכלה טענו, כי “אין כסף עבור האוכלוסייה החרדית, לכן אין לנו יכולת לפתוח תוכניות ייעודיות”.

ועדת הכספים קיימה היום (ג’) דיון לעניין הצעתם של חברי הכנסת משה גפני, אחמד טיבי ומיקי לוי לעניין ‘תעסוקת חרדים ועידוד המצטרפים למעגל העובדים’. בבסיס ההצעה עמדו נתוני הלמ”ס המצביעים על כך שפחות ממחצית מהגברים החרדים מועסקים במשק, הנתון הנמוך ביותר מאז תחילת 2015, בין היתר, כתוצאה מביטול תמריצים להעסקתם. מצב המעמיד את הגברים החרדים רחוק מהיעד שהציבה המדינה, וכן נוכח השכר הנמוך בו מעוסקים העובדים ממגזר זה, גברים ונשים, הנמוך משמעותית מהממוצע בקרב המגזר הכללי, מצב המקשה עליהם לשפר את מצבם הכלכלי.

“האוכלוסייה הזו מכפילה את עצמה כל 16 שנה, אבל חייבים לשלבה בשוק העבודה בהתאם”, אמר חבר הכנסת מיקי לוי בדיון. “יש להתאים עצמנו לצרכים שלה, להקצות משאבים ולא לקחת משאבים שהמדינה תקצבה לעניין הזה”, הוסיף.

במהלך הדיון תהה לוי “מה האוצר עושה למען זאת, היכן התקנים והיכן התוכנית לאפליה מתקנת? הנשים החרדיות ביצעו צעדים ענקיים, הן בתחום ההשכלה והן בהשתלבות בעבודה, זה לא מספיק, אם הממשלה לא תעשה צעדים נשלם מחיר כבד”, אמר.

שנתיים חלפו מאז נחקק החוק שהמריבה על הקרדיט לחקיקתו הביאה לצירופו לסל ה’קבלות’ של שורה ארוכה מהחכי”ם והשרים, אך מתברר שעם כל הכבוד לחקיקה – אין בין יעדי החוק למציאות בשטח כל קשר מקרי. “יש חוק שנחקק לפני כשנתיים, חוק ייצוג הולם לחרדים בשירות הציבורי, שקובע שצריך העדפה מתקנת לחרדים ולערבים, האם אנחנו עומדים בדרישות החוק?”, תהה יו”ר הוועדה, חבר הכנסת משה גפני. “אני מתפלא על משרד המשפטים שגם לא הגיע, הוא היה צריך לזעוק על כך שלא מקיימים את החוק”, הוסיף.

נציג נציבות שירות המדינה, שנכח בדיון, טרם הספיק להגיב לשאלת יו”ר הוועדה והיועצת המשפטית של הוועדה, שגית אפיק, הוסיפה להקשות. “יש גם חוק וגם החלטות ממשלה שונות שקובעות המלצות להעדפת האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה, החוק עוסק בשירות המדינה וקובע העדפה מתקנת בשירות המדינה. שוחחנו עם נציבות שירות המדינה, נאמר לנו שבעיקר יש מכרזי עתודה למגזר החרדי, שזו פרשנות מסוימת לחוק, אך לעניין העדפה מתקנת של ממש, הכוונה היא העדפה של אדם ממגזר מסוים על אדם אחר, שעה שלשניהם אותם נתונים. זה אמור להתבצע בשלב ועדת הבוחנים אך לנציבות אין דרך לפקח על כך, ולבדוק איך זה מתבצע במשרדים והדיווח שהם מקבלים הוא בעיקר ליחס למכרזים שמיועדים מראש לאוכלוסייה החרדית. יש גם תוכנית הנוגעת לשילוב צוהרים חרדים בשירות המדינה. אך לעניין העדפה המתקנת עצמה ויישומה במשרדים, לא קיבלנו תשובה חד משמעית. בבדיקה מדגמית לעניין שעשינו מול משרד המשפטים, קיבלנו תשובה שלא”.

Inner article

אפליה מגזרית

רחל לב, מנהלת תוכנית הכשרה לחרדיות בתחום האנימציה, סיפרה במהלך הדיון כי קיבלה פנייה בתחילת 2017 מסטודיו גדול שהוא צריך קבוצה של נשים לצורך עבודות לתאגיד וול דיסני ושהוא מעדיף נשים חרדיות במידה ותהיינה באותן רמה. “בחרנו 30 נשים מהתחום, התחלנו את ההכשרה הכי יקרה בארץ בעזרת משרד הכלכלה, אחרי שנתיים שהבנות עזבו עבודה, וכן לא ראו כמעט את המשפחה והילדים כדי להגיע למשרה הנכספת”, אמרה. “כל הזמן מנכ”ל החברה הגיעה להכשרות, והביע התפעלות, בתום התקופה 17 נשים התקבלו לעבודה, בפועל התחילו לעבוד 7 נשים ובהפתעה הם קיבלו דרישה לעבור הכשרה נוספת בחינם של 5 חודשים – 5 ימים בשבוע, עד 6 כל יום, בניגוד לסיכומים”.

ואם חשבתם שזה הכל, כנראה שטעיתם. לדברי לב, “הם סיימו את התקופה ולבסוף נכנסו בפועל 4 נשים, אחת אם חד הורית ששלחו אותה לביתה. במקביל הייתה קבוצה של סטודנטים מהמגזר הכללי. ה-4 נשים התקבלו ללא הסכם עבודה. התירוצים היו שזה עסק, שזה דינמי. הנשים האלה הסכימו לעשות הכל, ובסוף הן בבית, יצאנו בבושת פנים לאחר תוכנית מאוד מאוד יקרה”. בתגובה, השיב חבר הכנסת מיקי לוי, החבר בוועדה, כי יבדוק את הנושא. “למגזר הכללי זה לא היה קורה”, הוסיף.

במהלך הדיון, תהה חבר הכנסת אורי מקלב, הכיצד אין למגזר החרדי דו”ח מסודר שהנציבות עומדת מול משרדי הממשלה בבדיקה איך וכמה הם שילבו, בעוד לקבוצות האחרות באוכלסייה יש דו”ח ומעקב קבוע. “לעובדים החרדים יש את היכולות וההשכלה הנדרשת. גם לעניין מוסר העבודה, השם שלהם יצא כרציניים ביותר, אך יש חסם, אולי זה בגלל דימוי מסוים”, אמר מקלב.

“רק בסוף שנת 2019 נוכל להגיע למספר מסודר כמה חרדים יש בשירות המדינה אבל אמרו לי שהגיעו לפי סקרים ל-1.3% בשירות המדינה. זה אכן המגזר עם המספר הנמוך ביותר”, השיב נחמיה שטיינברגר מנציבות שירות המדינה לנוכחים בדיון.

בתגובה, אמר היו”ר גפני כי הוא “מתנדב לבוא לנציבות ולפנות למשרדים. אני עושה את זה בחצי יום, אתה מדבר על סוף 2019? הכנסת חוקקה חוק, אני מבקש לדעת את הדבר הפשוט ביותר, כמה היה לפני שנה, כמה יש השנה. למה רק בעוד שנה יהיו לכם נתונים? החוק התקבל ועבר גלגולים, מי מדווח לכם? ממי ביקשתם דיווח? מאיזה משרד ביקשתם את הנתון של העדפה מתקנת? גם בכנסת המצב לא ראוי, היה מכרז להתקבל לעבודה, ועובדת לא התקבלה לעבודה כי היה צריך לתת העדפה מתקנת לדרוזי שהתקבל ומה על החרדים? אם הייתם מטפלים זה היה משליך על כולם”.

בעוד הנציבות נתקלה בשורה של תמיהות והאשמות שהופנו לעברה, במשרד העבודה והרווחה הגיעו לדיון די-מוכנים. “בהחלטת הממשלה היה גם פרק לשילוב סטודנטים, החלק הזה יוצא לדרך בימים אלה, לרבות כנס ייעודי בינואר בנושא”, אמרה בדיון שירה ברלינר, אחראית שילוב חרדים בתעסוקה במשרד העבודה והרווחה. “לעניין הפניות למשרדים, אני גם פחות יודעת, אבל בהמשך החודש תתבצע ישיבה של וועדת היגוי עם נציב שירות המדינה לעניין שילוב חרדים בשירות המדינה ואני מציע שנשלב את זה. לצד כך יש תוכנית חומש לשילוב חרדים”, אמרה.

בהמשך, ביקש חבר הכנסת יעקב אשר לבדוק האם לא נעשות פעולות המונעות את תעסוקת החרדים, ואמר כי “יש משרות שלאו דווקא יועדו לחרדים אבל הן יכולות להתאים גם לחרדים. צריך לבדוק אם במכרזים האלה לא מכניסים כל מיני תנאים בלתי אפשריים, כמו שנות ניסיון מרובות שחסרות בעולם החרדי. האם יש כל מיני תנאים שלא צריך לשים, ומהווים חסם בפועל?”.

מתקצבים “על פי התקדמות התוכנית”

הקורא שאינו חרדי, אולי לא יבין הכיצד זכו נציגי האוצר והנציבות למתקפה שכזאת בדיון בוועדה. אך העדר הטיפול בעניין מזה תקופה ארוכה, הביאה לאווירה המתוחה שזעקה לשמים במהלך הדיון. זו גם הסיבה לכך שכלל חברי הכנסת החברים בוועדה, כולל זה מ’יש עתיד’ התערבו בנושא. שכן מזמן לא מדובר ב”משבר חרדי”. מה גם, שכל חרדי עובד שווה למדינה לא מעט כסף.

“נציג האוצר, אני רוצה לשאול – נתנו כסף לכמה משרדים לעניין העסקת חרדים, הסברתם לנו שזה כסף שמיועד לכך, מה איתו? האם הוא נוצל?”, תהה גפני, תוך שהוא ממש לא מצפה לתגובה מעין זו שזכה לשמוע מטל שחם מאגף התקציבים במשרד האוצר. לדבריה, התקציב לא שוחרר כולו בשל התקדמות איטית של התוכנית. “הוקצו ב-2015 100 תקנים ייעודים לסטודנטים חרדים, 50 כבר ב-2017, בימים אלה הסתיימה העבודה של הנציבות לאיזה משרדים יקבלו את 50 הסטודנטים הנוספים, חלק כבר קלטו, אחרים יקלטו בתחילת 2019. התוכנית מתוקצבת עפ”י ההתקדמות שלה”, אמרה.

בתגובה, ביקש גפני מהאוצר להכין לוועדה סיכום כמה כסף מיועד לשילוב חרדים בשנת 2018 במשרדים ובכל המקומות וכמה נוצל בפועל, ואם לא נוצל לאן הוא הלך. “לצד הסטודנטים תקצבנו פה לא פעם תקציבי שילוב”, אמר.

החרדים מרוויחים פחות

בשנת 2010 הציבה הממשלה יעדי תעסוקה על מנת לעודד את הצמיחה במשק, הגדלת התוצר לנפש תוך צמצום פערי התעסוקה בין כלל קבוצות האוכלוסייה בישראל, הצבת היעדים סווגה לכמה סוגי אוכלוסיות לרבות אוכלוסיית “החרדים”. בהתאם להחלטת ממשלה מס’ 1994 מה-15 ביולי 2010 הוחלט על הצבת יעדי תעסוקה עבור כלל האוכלוסייה כמפורט להלן: העלאת שיעור התעסוקה לגבי אוכלוסייה בגיל שבין 25 לבין 64 ל-76.5% בשנת 2020 ובלבד שבשנת 2013 שיעור התעסוקה לא יפחת משיעור של 73%; העלאת שיעור התעסוקה לגבי אוכלוסייה בגיל שבין 20 לבין 24 ל-56% בשנת 2020. בנוסף ליעדי תעסוקה עבור כלל האוכלוסייה, נקבעו יעדי תעסוקה עבור אוכלוסיות ספציפיות, ובכלל זה האוכלוסייה החרדית.

יעד שיעור התעסוקה לגברים ולנשים מאוכלוסייה החרדית הוא 63%, יעד שיעור התעסוקה לגברים ממגזר המיעוטים נע בין 65% ל-78%, יעד שיעור התעסוקה של נשים ממגזר המיעוטים נע בין 41% ל-42% ועבור יתר הקבוצות יעד שיעור התעסוקה נקבע יעד בין57% ל-83%. בנוסף, לגבי אנשים עם מוגבלות בשל מחלה, נכות או מום במגזר היהודי – נקבע יעד אי-ההשתתפות בכוח העבודה – בשיעור של 5%, ולגבי אנשים עם מוגבלות בשל מחלה, נכות או מום במגזר המיעוטים – נקבע יעד אי-ההשתתפות בכוח העבודה בשיעור של 7.2%.

על פי נתוני הממ”מ, שיעור התעסוקה באוכלוסייה כולה בגילאי 64-25 עלה בעשור האחרון מכ-70.7% בשנת 2009 לכ-78.2% ברבעון השלישי של שנת 2018, עליה של כ-7.5 נקודות אחוז. שיעור התעסוקה באוכלוסייה החרדית לפי הגדרת המועצה עלה מכ-49.3% בשנת 2009 לכ-61.3% ברבעון השלישי של שנת 2018, עלייה של 12 נקודות אחוז.

עם זאת, בפילוח מגדרי, הנתונים ממש לא מאירים. על פי נתוני הממ”מ, שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיית הגברים בגילאי 64-25 עלה מכ-76.5% בשנת 2009 לכ-82.3% ברבעון השלישי של שנת 2018, עליה של כ-5.8 נקודות אחוז. שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים לפי הגדרת המועצה עלה מכ-40.2% בשנת 2009 לכ-47.8% ברבעון השלישי של שנת 2018, עלייה של 7.6 נקודות אחוז.

לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב אוכלוסיית הנשים בגילאי 64-25 עלה מכ-65.1% בשנת 2009 לכ-74.2% ברבעון השלישי של שנת 2018, עליה של כ-9.1 נקודות אחוז. שיעור התעסוקה בקרב הנשים החרדיות עלה גם הוא, בכפוף להגדרות שונות. כך שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות לפי הגדרת המועצה לכלכלה עלה מכ-59.1% בשנת 2009 לכ-75.5% ברבעון השלישי של שנת 2018, עלייה של 16.4 נקודות אחוז.

האוכלוסייה החרדית מאופיינת ברמת שכר נמוכה מהממוצע של כלל האוכלוסייה בישראל. מנתוני הממ”מ עולה, כי בשנת 2016 השכר הממוצע בסך האוכלוסיה בגילאי 64-25 עמד על 11,068 ש”ח בחודש, גבוה בשיעור של 48.7% בהשוואה לשכר הממוצע באוכלוסייה החרדית, שעמד על 7,443 ש”ח.

השכר הממוצע בקרב סך אוכלוסיית הגברים בגילאי 64-25 עמד על 13,339 ש”ח בחודש, גבוה בשיעור של 60.1% בהשוואה לשכר הממוצע של הגברים החרדים, שעמד 8,334 ש”ח. השכר הממוצע בסך אוכלוסיית הנשים בגילאי 64-25 עמד על 8,668 ש”ח, גבוה בשיעור של 29.3% בהשוואה לשכר הממוצע של הנשים החרדיות שעמד על 6,706 ש”ח.

בנוסף, השכר של סך האוכלוסייה עלה בשנים 2014 ועד 2016 ב-4% לעומת עליה של 13% באוכלוסייה החרדית. השכר של הגברים החרדים והנשים החרדיות עלה בשנים 2016-2014 בשיעורים של 10% ו-14% בהתאמה.

“אחד הפתרונות הוא שילוב החרדים במגזר הטכנולוגיה, אני עושה זאת. מצד שני יש את הבעיה של המשכורות במגזר החרדי, הן הפרטי והן הציבורי, הן אינן מספיקות”, אמר במהלך הדיון בוועדת הכספים צבי מרום, יו”ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. “אני מעסיק כמעט 58% נשים, חרדים, דרוזים וערבים, ברמות המשכורות שאני מעסיק – מעל 70% אחוז מהמועסקים שלי מאוכלוסיות אלה מרוויחים מעל 30 אלף ₪ בחודש. אני מחלק את דרגות השכר ל-3: – בין 5 ל-10 אלף ₪, בין 10 ל-30 אלף והשלישית – 30 אלף ומעלה”.

לדברי מרום, “רוב העובדים בקבוצות המוחלשות, והעובדים החרדים בתוכם, הם בקבוצת המרוויחים הראשונה ובחלק התחתון של הקבוצה השנייה. הפתרון הוא מתן הכשרה נכונה. כשהכשירו נשים לבודקות תוכנה אמרתי שמכשירים שואבות מים, זה יתחלף ואז הם בכלל לא ישתכרו, הגורמים לא מבינים את השינוי המהיר בענף התעסוקה”.

במהלך הדיון, אמרה אפרת דבש ממשרד הכלכלה כי המשרד נותן סיוע למעסיקים שמעסיקים אוכלוסיות חרדיות. “נלחמתי באופן אישי כדי להכליל כמה שיותר חרדים במסלולים שלנו. התקציב מקוצץ משנה לשנה. אין לנו כסף לאוכלוסייה החרדית, מה שנשאר בסוף זה מה שילך אליהם. אם יהיה כסף צבוע נוכל לבנות מסלול ייחודי. יש לנו התחייבויות קודם כל לאוכלוסיות אחרות”, אמרה.

בסיכום הדיון, אמר גפני כי “יש רק אמירות כלפי חוץ לגבי שילוב חרדים, אך בפועל הדברים לא קורים. זו מציאות שניתן להתמודד איתה אך לא מתמודדים. אני מבקש לזמן את נציב שירות המדינה, שר האוצר, שר הרווחה, שר הכלכלה, יו”ר הכנסת, נשיא התאחדות התעשיינים, את כולם ברמה הלאומית כדי לקיים על זה דיון. שיבואו ויגידו את האמת, שלא ידברו על שילוב ובסוף רואים דבר אחר”.

גפני הפנה אצבע מאשימה כלפי הנציבות, “נציבות שירות המדינה אתם אלה שצריכים לעמול על החוק, לא קיבלנו מכם שום תשובה, וחמור לא פחות שמשרד המשפטים לא הגיע. אני רוצה תגובה של המשרד לגבי החוק שהתקבל בכנסת ולא מיושם. מהאוצר אני מבקש כאמור נתונים – כמה כסף עבר וכמה נוצל בשנים האחרונות לשילוב חרדים, ואם לא נוצל לאן הלך”.

רגע, מה הופך אותך לחרדי?

המחקר, כמו גם הדיון בוועדת הכספים של הכנסת, מספקים כאמור תמונת מצב על שוק העבודה החרדי, בתקווה שמסקנותיה גם יועילו לשכיר החרדי הממוצע. אך עדיין נשאלת השאלה, מה כוללת ההגדרה “חרדי”, בכל הנוגע למחקר, לדיון בוועדה ולחקיקה בנושא.

על פי הכלכלן מאיר אזנקוט, שכתב את המחקר עבור הממ”מ, במהלך השנים התגבשו כמה הגדרות מקובלות, המתבססות על עקרונות שונים, וכל הגדרה עשויה להוביל להערכה שונה באשר לגודל האוכלוסייה החרדית. נוסף על כך, כל הגדרה עשויה להשפיע באופן מסוים על האומדנים ביחס לגודל האוכלוסייה החרדית או לאפיון תכונותיה.

בהתאם, כפי שנראה בהמשך, קיים שוני, ניכר לעיתים, בין האומדנים המבוססים על ההגדרות השונות ועל כן בחר אזנקוט בארבע שיטות עיקריות להגדרת האוכלוסייה החרדית, המשמשות לאמידת גודלה ותכונותיה בהתאם להגדרות הלמ”ס: דפוסי הצבעה – זיהוי האוכלוסייה על פי תפרוסת גיאוגרפית המבוססת על דפוסי הצבעה למפלגות חרדיות; בית ספר אחרון – במסגרת הסקרים של הלמ”ס נשאלים הנסקרים “מהו בית הספר האחרון שבו למד/לומד”, ואחת מהאפשרויות לתשובה היא “ישיבה גדולה”. משק בית יוגדר כחרדי אם לפחות אחד מבני משק הבית למד בישיבה גדולה. הגדרה זו משמשת את המועצה הלאומית לכלכלה; הגדרה עצמית – שאלה ישירה המוצגת בפני הנדגם ובו הוא מתבקש להעיד על רמת הדתיות שלו, כאשר אחת האפשרויות היא “חרדי”; פיקוח מוסד הלימוד – אומדן גודל האוכלוסייה שלומדת או למדה במוסדות בפיקוח חרדי או עצמאי, לפי נתוני משרד החינוך על הלומדים במוסדות חינוך.

במחקר השתמשו גם בשיטת האומדן של המועצה הלאומית לכלכלה, שהגדירה את השייכות לאוכלוסייה החרדית אם לפחות אחד מבין שני המקרים הבאים מתקיים: עבור הפרט או בעבור מי מבני הבית שלו, דווח כי סוג בית ספר האחרון היה “ישיבה/מדרשה גדולה” (בדומה לשיטה השנייה בלמ”ס); הפרט מתגורר באחד מיישובי “הגרעין החרדיים”. שהם: רכסים, כפר חב”ד, ביתר עילית, כוכב יעקב, מודיעין עילית, קריית יערים, עמנואל, אספר, מתתיהו ומשואה.

עוד נלקח בחשבון במסגרת המחקר, שיטת האומדן של המוסד לביטוח לאומי, שמגדיר את החרדים כתושבים שלפי מערכת הגביה של ביטוח הבריאות היו מבוטחים בתקופה כלשהי במעמד של תלמידי ישיבה (עבור גברים) או סמינר חרדי (עבור נשים) ושירתו שרות צבאי מקוצר שנמשך שנה לכל היותר, ולאחר מכן המוסד לביטוח לאומי מקשר אל המבוטח את קרובי משפחתו (הורים, בנים, בנות ובני הזוג).

“יש לקחת בחשבון את ההבדלים בין ההגדרות השונות של האוכלוסייה החרדית בהצגת נתונים על האוכלוסייה החרדית, ובפרט בניסיון להשוות בין נתונים ממקורות שונים”, נכתב במחקר.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה