אחרי אישור חוק הותמ”ל | אלה הרווחים שירשום הדיור החרדי

אתמול הוארך במליאת הכנסת חוק הותמ”ל ואושר בקריאה שניה ושלישית – לפי דרישותיהם של שקד ואלקין וכמעט ללא התכופפויות לתביעות שונות | מגמת ציפוף הערים הקיימות תימשך – הבנייה תוכפף לסמיכות לקווי המטרו | המרוויחות במגזר החרדי: קרית גת מערב שתקבל באופן מהיר יותר את האישורים לבניית אלפי יחידות הדיור ובני ברק שמבקשת להגדיל משמעותית את מאות יח”ד הבודדות שנותרו בצפון העיר לפי התכנית המקורית | ויש גם הפסדים: כך הוחרג הציבור החרדי ממיזמי הדיור להשכרה ארוכת טווח

עבודות תשתית בצפון בני ברק | צילום: תאגיד מי ברק

אמש בשעת ערב מאוחרת אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), המכונה חוק הותמ”ל.

הותמ”ל (ועדה למתחמים מועדפים לדיור) הוקמה בהוראת שעה ב-2014 במטרה להגדיל את היצע הקרקע המתוכננת לדיור ואת היקף יחידות הדיור המתוכננות, לצד עבודת הוועדות המחוזיות הפועלות מכוח חוק התכנון והבנייה. החוק הקודם הוארך ב-2017, ולאחר שבחודש יוני הסתיימו ארבע שנות פעילות הוועדה הנוספות, הוא נחקק השבוע מחדש – או נכון יותר: הוארך – עם תיקונים רבים.

250/200 סייד בר + קובייה

חוק הותמ”ל יזרז את תכנונן של כ-85,000 יחידות דיור ש’נתקעו’ בגלל פקיעת התוקף של החוק הקודם. לאחר אישור החוק פרסמו הח”כים הערביים הודעות ששון ושמחה, המברכות את כ-35,000 יחידות הדיור שהוקצו לחברה הערבית במסגרת החוק.

חשוב לזכור, שלפי החוק החדש, התכנון יתבצע מעתה לפי מתחמים מוטי תחבורה. כלומר, מתחמים במרכזי הערים, סמוך ונראה ל-108 תחנות מטרו שעתידות לפעול בשנים הקרובות (ויסתיימו ככל הנראה עד 2027). אלה עתידות להיות מוצבות דווקא במרכזי הערים השונות, והאישורים שתעניק הוועדה היא למתחמים שסביבן, ובמרחק שלא יעלה על 800 מטר מהתחנה. דהיינו: המגמה היא לצופף את הערים הקיימות, ובכל מקום של בנייה לאפשר פתרון תחבורתי מוכן לשימוש הציבור החדש שיבוא להתגורר במקום.

החוק החדש יאפשר לוועדה להעניק אישורי תכנון מהירים ל-18 מתחמים מועדפים בלבד בשנה הראשונה לוועדה, ו-20 מתחמים החל מהשנה השנייה ואילך. תכניות מועדפות לדיור יתבצעו רק בתוך ארבע שנים ותשעה חודשים מיום אישורן. ולא, יפקע תוקפן. במתחמי מטרו זמן הביצוע צריך להיות מהיר יותר, ובחלוף שלש שנים מאישור הוועדה לתחנה, יבצע היזם לפחות רבע מעבודות פיתוח התחנה.

הצעת החוק שאושרה נידונה קודם לכן בוועדת הפנים, ואת הדיונים הוביל יו”ר הוועדה, ח”כ סעיד אלחרומי שהוביל לפשרות אודות תכנונים על קרקעות חקלאיות. בוועדת הפנים נוספו ל-15 חברי הותמ”ל (11 נציגים ממשרדי הממשלה השונים וארבעה ראשי רשויות מקומיות) משקיפים מטעם המועצות האזוריות, משרד הרווחה וממלא מקום מטעם משרד הבריאות, וכן נקבע כי בין ארבעת החברים מהרשויות המקומיות יהיה ראש מועצה מרשות ערבית.

מוחרגים מ’דירה להשכיר’

בין היתר נקבע בחוק הותמ”ל עוד, כי “לפחות 15% מיחידות הדיור במתחם מועדף לדיור יימכרו או יוחכרו לציבור זכאים במחיר מופחת ממחיר השוק שלהן, ובלבד ששיעור יחידות הדיור בהישג יד יהיה 15% מיחידות הדיור במתחם המועדף לדיור; מחצית יחידות הדיור כאמור יהיו יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך, והמחצית השנייה – יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת”. הציבור החרדי הוחרג, משום מה, מהתכנית הזו לדיור להשכרה, בטענה כי אין ביקוש לשכירות במגזר החרדי. 

לדעתנו זו טעות, חוסר הבנה במצב הנוכחי של שוק הדיור החרדי והסתמכות על מידע ומחקרים בלתי מייצגים את הציבור. כיום, אין לציבור החרדי מהיכן לייבא הון עצמי לדירה לשם לקיחת משכנתא, ודיור להשכרה הוא הפתרון האידיאלי עבור זכאים ושאינם. כבר לפני מעל ארבעים שנה התבטא האדמו”ר מגור זצ”ל (ה’לב שמחה’) – אבי ההתיישבות החרדית הפריפריאלית – כי הפתרון למצוקת הדיור החרדית ולהתייקרות המחרידה בערים הוותיקות הוא באמצעות דיור להשכרה ע”י חברה ממשלתית (‘דירה להשכיר’ שיש לה מעט מאוד דירות בקנה למגזר החרדי). חבל שאיש לא ערך סקרים ובדיקות מעמיקות על רצונם של בני הציבור החרדי לאור התנפחות בועת הנדל”ן באופן מבהיל בעשור האחרון. גם אם השאיפה של כל זוג היא לרכוש דירה משל עצמו, רבים כבר מבינים כי הסיכוי לכך נמוך. לסגור בפני הציבור מראש את האפשרות הזו, בגלל שזו ה’נורמה’ הרווחת (והיא לא: רבים מתגוררים בשכירות עד למציאת פתרון, והדבר נמשך לעיתים שנים רבות וארוכות) זהו עוול בל יכופר.

עם אישור החוק אמרה שרת הפנים, איילת שקד, כי “אחרי למעלה משנה בה עבודת הותמ”ל הייתה משותקת, אני שמחה ונרגשת על אישור החוק שימשיך את פעילות הוועדה. אחרי דיונים ארוכים הצלחנו בשיח משותף בקואליציה להגיע להסכמות ולגבש מתווה שישמור על החקלאות והמרחב הכפרי. הותמ”ל מהווה כיום מרכיב משמעותי בפעילות הממשלתית להגדלת היצע הדיור. לחוק יש חשיבות עליונה ובעזרתו נייצר תחרות לוועדות המחוזיות ונייעל אותן. אני מודה ליו”ר הקואליציה, עידית סילמן ולשר השיכון, זאב אלקין שעזרו בהעברת החוק בכנסת”.

Inner article

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר: “יש תמימות דעים בקרב השרים האחראים על התכנון והבנייה כי לב הטיפול במשבר הדיור חייב להיות בהגדלת היצע הדירות והתשתיות. הליכי תכנון במתחמים גדולים נמשכו שנים ארוכות עד להקמת הותמ”ל והצלחתה לייצר תוכניות בהיקף חסר תקדים כבר הוכחה. שרת הפנים שקד ומנכ”לית מינהל התכנון, דלית זילבר, פועלות בכיוון הנכון ודורשות את המשך פעולת הותמ”ל כדי להוסיף אותה גם לכלים לקידום התחדשות עירונית מתחמית – עובדה שתסייע בשמירה על השטחים הפתוחים. הממשלה צריכה להמשיך לייצר כלים להאצת הבנייה בשחרור חסמים ושיווק חסר תקדים בהיקפו של קרקע לבנייה, כדי שלא ימשך האבסורד שבו התוכניות מאושרות והבנייה נתקעת בצנרת הבירוקרטית. אלה יחד ימנעו המשך זינוק מחירי הדיור שאנו חווים”.

מהחברה להגנת הטבע שבדקה ומצאה כי רק 9% מהתכניות המאושרות בותמ”ל אכן מתבצעות לבסוף, נמסר: “במקום לפעול לפתרון הבעיה האמיתית של תוכניות הבנייה, הכשלים המתמשכים בשיווק ובביצוע (עליהם אחראים משרד הבינוי והשיכון ורמ”י), השרים זאב אלקין ואיילת שקד מובילים ומקדמים ועדה שעוקפת את מסלולי התכנון הרגילים, דורסת את הציבור, יוצרת פגיעה קשה במערכת התכנון ובמערך האיזונים והבלמים של קבלת ההחלטות התכנוניות ומקדמת תכנון ירוד, ברמה נמוכה, הפוגע בטבע, בסביבה, בשטחים הפתוחים, בחקלאות ובאיכות ורווחת חייו של הציבור. הממשלה החדשה הבטיחה שינוי, לא תיארנו לעצמנו שהשינוי יהיה כל כך גרוע”.

בשורה לערים החרדיות

זה המקום לציין כי פרויקטים שממתינים זה זמן רב לאישור, כמו בקשות הרה-תכנון של עיריית בני ברק לחלק שטרם תוכנן במלואו בצפון העיר (כלומר, תוכנן למאות יח”ד בלבד באופן כללי) ותכנית הבינוי לשכונה (ולעיר) חרדית במערב קריית גת ובסביבתה, יוכלו לזכות בקידום, כיוון שחוק הותמ”ל מעודד בפירוש בניה ותכנון לחברה החרדית. קל יותר לקדם תכניות קיימות שתקועות מאשר לתכנן מחדש לגמרי ולתקוע את התכניות בסד זמנים שלעיתים הוא בלתי אפשרי (ארבע שנים ו-9 חודשים).

כרגע, תכניות הבינוי של השכונה החדשה במערב קריית גת הועבר (בתקופת כהונתו של השר ליצמן במשרד השיכון) למועצה הארצית של רמ”י שתפקידה לאשר תכניות לאומיות, אולם ללא ספק אישורי הותמ”ל ייתרו את המעבר המתיש דרך הוועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובניה.

גם בבני ברק, שם מתוכננות מאות יחידות דיור אחרונות בצפון העיר שטרם הוצאו לשיווק, ושינוי הייעוד שלהן (רה תכנון, להגדלת מספר היחידות) עשוי לקחת עשור ויותר – מצפים עתה לאישור הותמ”ל שעשוי לזרז את ההליכים באופן משמעותי.

האם הותמ”ל תעמוד בייעודה ותתכנן דירות נוספות למגזר החרדי, מעבר לתכניות בני ברק, קרית גת וכסיף התקועה במשרד השיכון? אין לדעת.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה