איזו דרך ישרה יבור לו הרוצה להיכנס לעולם ההיי טק?

בוטקאמפ VS אקדמיה • בפני המעוניינים להשתלב בתעשיית היי-טק ניצבים שני מסלולים מרכזיים – הכשרה אקדמית מקצועית הכוללת תואר, או הכשרת בוטקאמפ ייעודית המתמקדת בפרקטיקה • האם יש הבדלים ברמת הידע? בגובה השכר? בתקרת הזכוכית המקצועית? ובאפשרות להשתלב בפרנסה בכבוד? • וגם: אלו סוגי בוטקאמפים קיימים ואיך לבחור לאיזה מהם אנו מתאימים להיכנס • יריעה 1/2

סטודנטים חרדים | צילום אילוסטרציה: אברהם חסידה

ראש החוג למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, נהג לפתוח את שנת הלימודים הראשונה בהרצאה "מעודדת" ביותר. "אתם רוצים לדעת מה זה מתמטיקה?" נהג לשאול את מאה הצעירים המבריקים חדורי המוטיבציה, השותים בצמא כל מילה, ולהשיב מיד: "לפי המתמטיקה בפתיחת שנה ב' רק 50% מכם ישבו כאן"…

נשירה באקדמיה אינה עניין נדיר. על פי מחקרים שונים, מעל ל-60% מהחרדים הפונים להשלמת בגרויות או לימודי מכינה קדם אקדמית, נושרים כבר במהלך המכינה, או לא מתחילים את שנת הלימודים האקדמית הראשונה. במהלך הלימודים האקדמיים עצמם, הנשירה פחותה יותר, אולם היא עדיין גבוהה בפער גדול מאחוזי הנשירה באוכלוסייה הכללית.

האוניברסיטה העברית, ירושלים | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

האקדמיה, היא למעשה מוסד מחקר המנסה להקיף את כל תחומי החיים, הרוח, החברה, הטבע ואף מה שמעל הטבע. חלק קטן מאוד מהפקולטות האקדמיות, מוציא את בוגריו לעולם המעשה שאינו מחקרי. דווקא בתחומי ההיי טק, העשייה, גם היא מחקרית. המתבססת על התיאוריה המתמטית שמלמדים באוניברסיטה.

ככלל, ניתן לחלק את האקדמיה בגסות, לשתי מגמות עיקריות: ריאלית – הכוללת את המדעים המדויקים, מתמטיקה, הנדסה, מדעי הרפואה וכדומה; הומנית – הכוללת את כל מדעי החברה והרוח, ואת כל המקצועות ההומניים כפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וכדומה. תואר אקדמי מורכב מכמה עשרות קורסים המתפרסים על פני ששה עד עשרה סמסטרים, כאשר כל קורס נותן לסטודנט תחום ידע שונה שיוכל להוביל אותו אל השלם – תואר בסיסי במדע אותו למד. מנגד, קיימת האפשרות של הכשרה מקצועית, המדלגת על כל אלו ומתרכזת בלימוד מעשי גרידא.

מאחר וכאמור, האקדמיה הינה מוסד חוקר, עיקר עיסוקה הוא בפילוסופיה של עולם המעשה. כך, נמצא שבחוג לארכיאולוגיה, ילמדו עשרות קורסים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים, שמטרתם להבין מדוע מחפשים ממצא ארכאולוגי כזה או אחר, בפקולטה למשפטים, תמצאו בקלות את קורס 'משפט עברי', למרות השלכותיו המועטות על הפסיקה האזרחית בימינו וכדומה.

"פסבדו מדע"

אם נתמקד במגמות הריאליות, רוב הלימודים במגמות אלו, מתמקדים יותר ב'למה' ופחות ב'מה'. כלומר, במקום להתמקד, לדוגמה, בשפות קוד תכנות, ילמדו בחוג למדעי המחשב, מתמטיקה, אלגברה ואלגוריתמיקה ברמה גבוהה המבהירים ללומדים, מדוע כך נכתבו שפות התכנות. אמנם כשליש מלימודי התואר, כן נותנים כלים מעשיים, אולם גם הם נועדו יותר ליישום פרקטי של הפילוסופיה או התיאוריה, על מנת להוכיח את ביצועה הנכון.

למרות כל זאת, חסידי האקדמיה האמתית או המקורית, יעדיפו להוציא את לימודי ההנדסה ודומיה למוסדות חיצוניים או משלימים. לשיטתם, האקדמיה לא נועדה להכשיר למאום, מלבד מחקר. מהם שיתבטאו בחריפות על מדעי המחשב ואף יכנו זאת "פסבדו מדע".

לומדים מחשבים | צילום: ארכיון ביזנעס

למרות זאת, ה"פסבדו" הזה כובש נתח נכבד מאוד מהכלכלה העולמית. התעשיות עתירות הידע משוועות למוחות מבריקים המסוגלים ליישם את לימודיהם ליצירת עוד ועוד טכנולוגיות מתקדמות. מרכזי מחקר ופיתוח נפתחים בכל העולם מהודו, סין וקוריאה שבמזרח עובר דרך אירופה ואפילו עם מעט גלישה למרכזים שונים באפריקה ועד ארה"ב של אמריקה עם עמק הסיליקון המפורסם שלה.

המרוץ התחרותי להמצאת ה'טלפון' או ה'נורה' הבאה, שואב לתוכו כמעט בטירוף, את כל התעשייה, כשהטכנולוגיות מוטמעות בכל מוצר. גם מוצרי צריכה בסיסיים 'מיושנים', נדרשים לטכנולוגיות, אם בטכנולוגיות ייצור ושינוע, אם במסדי נתונים ומידע וכלה במערכות סליקה מאובטחות וכדומה.

אפילו הבינה המלאכותית, שנתפסת עדיין כמדע בדיוני, כבר מתיימרת להיכנס למקרר שלנו ולהזמין מה'סופר' המקוון את גבינת 5 האחוזים הלבנה שעומדת להסתיים, תוך הודעה ליצרן כמה ומתי עליו לייצר עוד.

שרידי 'מושב זקנים'

בלב ליבה של התעשייה ניצבת מדינת ישראל. בעשרים השנים האחרונות, היא הולכת וכובשת לה שטחים נרחבים יותר, הן בתעשיית ההיי טק המיינסטרימית, כאשר חברות ענק בין לאומיות, מקימות כאן מרכזי פיתוח וייצור, והן בחברות הזנק – סטארטאפים, הנפתחות כאן כפטריות אחרי הגשם. עד כדי שמדינת ישראל, נמצאת במקום הראשון בעולם, בכמות הסטארטאפים לנפש.

טענות עקשניות והגיוניות אומרות, שלא באמת הישראלים יצרו כאן את ה'סטרטאפ ניישן' – אומת ההזנק, כי אם דווקא העלייה מברית המועצות, שם השקיעו עמוקות בחינוך למדעים, אולם חסמו לחלוטין כל יצירתיות, ומשהגיעו העולים ארצה והתמודדו עם קשיים כלכליים, נאלצו לנצל את כישוריהם וידיעותיהם להמצאות, שבהמשך הפרו גם את המקומיים, עד למצב הקיים כיום, בו שאיפה להיות הייטקיסט, רווחת יותר מהשאיפה להיות רופא.

החברות נותנות אמון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כניסת חברות בינלאומיות כגוגל, אינטל, ועכשיו אמזון, טסלה וכדומה לשוק כה מצומצם במדינה כה זעירה, מוכיחה את ההצלחה הכבירה של התעשייה המקומית והאמון הרב שהשוק רוחש אליה.

כל זה יצר מעמד חברתי חדש. חברה ייחודית עם שפה משלה, עם מנהגים משלה, עם אטמוספירת עבודה שונה ועם ממוצע הכנסות שאינו מפסיק לטפס. סקירות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציבות את ממוצעי השכר בהיי טק, גבוה בהרבה משכרם של רופאים, משפטנים וכדומה.

בעבר הרחוק יותר, בתחילת חדירת המחשבים עובר לקום המדינה, לא נדרשו העובדים בתחום לכל הכשרה. הם למדו את העבודה תוך כדי תנועה, כשם שיצירת המחשב ועולם התכנה פותחו במקביל לשימוש בהם בצעדי ענק. אבל אז, שפת הקוד הייתה הרבה פחות מורכבת.

עד היום יש בחברות היי טק צוותי עבודה המכונים 'מושב הזקנים', בהם יושבים זקנים בפועל. אנשים שעבדו על מערכות מחשוב מיושנות והם היחידים היודעים לכתוב ולפתח אותם, כאשר יש להן השפעות על מערכות הקיימות בבסיס מערכות חדשות, שאם יבטלו את הבסיס, ייאלצו לפתח מחדש את כל המערכת. אנשים מבוגרים אלו, שכאמור מעולם לא למדו באקדמיה, מחזיקים בתפקידים כל עוד ניתן לעשות זאת, כאשר מעסיקיהם חוששים מהרגע שיחליטו לעזוב ויותירום ללא פתרון.

במקביל החברות כמובן כבר מפתחות ומנסות להעביר כל מערכת אפשרית למערכות חדשניות שלא תזדקקנה לשפות הבסיס.

הבוטקאמפים

כתת מחשבים | צילום: אברהם חסידה

בדומה למפתחים בתחילת עידן המחשב והתוכנה, קמים עכשיו גורמים מהפכניים משהו, המבקשים להכשיר בוגרים באופן המיושן, המכשיר לנושא אחד או לסדרת מיומנויות, אולם אינו מעניק את הפילוסופיה והתאוריה שמאחוריהם.

ה'בוטקאמפ' – מחנה אימון פונקציונלי, הוא יצור אמריקאי מתפתח, שהחל במגוון נושאים שונים, דוגמת מחנה אימון לתזונה נכונה, לאימוני כושר ולחימה, לרכישת מקצועות ובהמשך ללימוד היי טק. מדובר בתקופת אימונים אינטנסיביים הנעשים בלמידה עצמאית וקבוצתית מודרכת. ה'טירונים' נכנסים למחנה למספר חודשים, חמשה ימים בשבוע למשך תשע שעות ביום, ומקיפים את הנושא אותו עליהם ללמוד, בשעות למידה ובעיקר שעות יישום רבות.

בהמשך, זלגו הבוטקאמפים לאירופה ובשנים האחרונות, קמו גם בישראל כמה וכמה חברות כאלו. כיום יש בארץ מעל 20 בוטקאמפים, המכשירים בעיקר לעולם ההיי טק.

ישנה טענה כי חברות ההיי טק הגדולות בארה"ב, כבר מייצרות בעצמן מחנות שכאלו וקולטות את בוגריהן, אולם מתחקיר שנעשה עם עובדי התעשייה, כאן בארץ הדרך עוד רחוקה מאוד.

שוחחנו עם בוגרי אקדמיה ועם בוגרי בוטקאמפים והדברים מדברים בעד עצמם.

אלי ל. למד בבוטקאמפ ייעודי של חברה המעניקה את ההכשרה ללא כל עלות, תמורת התחייבות לתעסוקה אצלה במשך 3 שנים לאחר סיום ההכשרה, בשכר מוגבל. אלי המשיך בחברה אף שנה נוספת לאחר גמר שלוש השנים, או אז החליט שמיצה עצמו ומעוניין להתקדם. הוא טוען בתוקף שאף חברה אליה שלח קורות חיים, אפילו איננה חוזרת אליו… פשוט התעלמות מוחלטת. זאת למרות ניסיון של ארבע שנים ועל אף שהוא מצרף לקורות החיים שלו, כמה פיתוחים מדהימים ויצירתיים ביותר שפיתח בחברה שהכשירה אותו.

לדבריו, בתעשייה ובעיקר בסטארטאפים שאינם מסוגלים לשלם למהנדס ולרוב זקוקים למפתח בפונקציה מסוימת, אפשר להסתדר גם בלי תואר – אבל לרוב, מאוד קשה להצליח להשתלב רק עם הכשרה מבוטקאמפ, "זה פשוט לא מספיק".

לימודי חרדים | צילום: אברהם חסידה

אלי טוען כי בוטקאמפ מיועד וטוב בעיקר למישהו עם רקע. למשל, מישהו שלמד חצי תואר, או שנה של פיתוח ולמידה עצמאית. הם משתלבים בתעשייה בדרג ג', אחרי כמה שנים יוכלו להשתדרג לדרג ב'. לדרג א' הם כנראה לעולם לא יגיעו… לעומתם, מי שאין לו שום רקע, בדרך כלל הולך לחברות המגייסות בעצמן את הבוגרים לתפקידם הראשון…

לעומתו, מנחם א. שנאלץ לעזוב את הכולל בגיל מבוגר יחסית, בדק את האפשרויות לפרנסה, שלא האירו לו פנים, עד שמצא מסלול הכשרה מעין בוטקאמפ, התקבל לעבודה של חצי יום בפיתוח ומרוויח כבר היום, פי 5 ממה שהביא הביתה טרם הלימודים. כלומר, הבוטקאמפ אולי לא יביא אותו לקדמת עולם ההיי טק, אולם יוכל בהחלט להוציא אותו ממעגל העוני. הוא לא ייאלץ לסדר ארגזים בסופר או לנקות חדרי מדרגות.

חשוב להבין שיש הבדל מהותי בין סוגי הבוטקאמפים השונים. בשנה שעברה ערכה הרשות לחדשנות מכרז בו זכו 7 חברות לקיים הכשרות בוטקאמפ לאוכלוסיות שונות ברחבי הארץ, מתוך מטרה לספק את הביקושים האדירים למפתחי תכנה, שהאקדמיה אינה מספקת לחברות די צרכן. הרשות מסבסדת חלק מהלימודים ונותנת מענק השמה לחברות שיצליחו להכניס בוגרי הכשרתן לעולם ההיי טק.

מבדיקת החברות הזוכות, מסלול הלימודים ותנאי הקבלה, מסתבר שלרובן נדרשת השכלה מוקדמת רחבה מאוד, כאשר יש אף אחת מהן שנדרש תואר שני במדעים, על מנת להיכנס למסלול ההכשרה. בכולן ובאופן כללי, בעולם ההיי טק, נדרשת אנגלית ברמה גבוהה, מה שמהווה חסם משמעותי נוסף למגזר החרדי. חלקן הגדול, מציע השמה בחברה עצמה, כאשר הן מגיעות להסכמים עם חברות אחרות, על פרויקטים של פיתוח במיקור חוץ. מסלול הלימודים בכל החברות הזוכות, נמשך בין 12-20 שבועות, בהם לומדים אך ורק כתיבת קוד ופיתוח תכנה.

הדרך הנכונה ללימודי הייטק | צילום אילוסטרציה: 123rf

זאת יש לדעת, כי מחסור המשאב האנושי בתעשיית ההיי טק, אינו לכותבי קוד רגילים – כאלו ישנם למכביר, ייתכן שאף איכותיים יותר מבארץ ובמחיר הרבה יותר זול, בהודו, בקוריאה ובאוקראינה – כי אם המחסור הוא לאלגוריתמיקאים, המסוגלים לטפל בסיבוכיות, חישוביות, הסתברות וסטטיסטיקה, לטובת מחקר ופיתוח מתקדמים. ההבדל המרכזי בין התפקידים, מתמקד ביעילות הקוד, ביצירתיות שלו וביכולת הטמעתו בתוך מערכות רחבות יותר.

על כן, מהנדס המסוגל לשאת אחריות על הנושאים האלו, ייחשב כ'איש היי טק', לעומת כותב התכנה, שאין בינו לבין קלדן, אלא ה'שפה' הנוספת שהוא מכיר. יכולת ההשתכרות נמוכה משמעותית, מספר המשרות המיועדות לו מצומצם ותקרת הזכוכית שלו קרובה מאוד לנקודת ההתחלה.

במגזר החרדי

דווקא עבור המגזר החרדי, יש חברות המבינות את המצב ונותנות מענה רחב יותר. מאחר וכאמור, הסיכוי של אדם ללא רקע להשתלב בתעסוקה נמוך מאוד, יש חברות המכשירות את משתתפי הבוטקאמפ שלהן במשך שנה וחצי, באותה אינטנסיביות של הבוטקאמפים הכלליים. בחישוב שעות הלימוד, מדובר בתקופה שוות ערך או אף גבוהה מלימודי שליש תואר בהנדסה.

לאורך כל השנה הראשונה, מלמדים את המשתתפים מתמטיקה, אלגוריתמים ואנגלית. חשוב להבין שרוב תעבורת המסרים בתוך חברות ההיי טק הינה באנגלית. חלק משמעותי מהעבודה מבוססת על אנגלית, ובעיקר, רוב החומר הכתוב ללימוד עצמי, הנדרש מאוד בעולם ההיי טק – הוא באנגלית. זו אם כן הסיבה שחרדים רבים מתקשים מאוד בהשתלבות טבעית בתעשייה. רוב הבוגרים החרדים המועסקים ששוחחנו עמם, הגיעו לבוטקאמפ עם רקע מוקדם באנגלית מהבית, או מלמידה אינטנסיבית מוקדמת, או לחילופין בוגרי אקדמיה שהוכשרו גם באנגלית.

ובחזרה למסלולים הייעודיים לחרדים, מסלולים אלו נבנו באופן, המנסה לקחת אדם, ללא כל רקע מוקדם, ולתת לו את הפילוסופיה והתאוריה הניצבת בבסיס העשייה, כפי שפירטנו על הנעשה באקדמיה. חלק מהמסלולים האלו כבר הצליחו להשים מבוגריהם בחברות היי טק – לא מהשורה הראשונה, כמובן, אבל שוות – כאשר המטרה היא להוכיח לתעשייה את הצלחתם להכשיר את המשתתפים לרמה המבוקשת והנדרשת ושאינם סתם 'קלדנים' כאמור.

חשוב לדעת, שהמסלולים עדיין בתקופת ניסוי וטעיה, וארוכה הדרך עד להפיכת הבוגרים ל'אנשי היי טק', אולם כבר עתה משתכרים מסיימי המסלולים בהצלחה, מאות או אלפי אחוזים יותר משכרם קודם לכן.

בחלק מה'בוטקאמפים' לחרדים, הדורשים התחייבות לעבודה דרך החברה המכשירה, מבטיחים שכר של 10 אלפים שקלים לשנת העבודה הראשונה, 11 אלף על השנה השנייה ו-12 אלף ₪ לשנה השלישית והאחרונה להתחייבות. לגבי ההמשך, זה תלוי בכל המשתנים שנסקרו לעיל ובהתמדת והצלחת העובד להשתלב בתעשייה וכושר המשא ומתן שלו עם המעסיק הפוטנציאלי.

מה כדאי לדעת?

לפני שמחפשים את הבוטקאמפ הקרוב והזמין, מומלץ לבדוק כמה דברים חשובים.

ראשית, האם אתם מתאימים לעולם התוכנה וההיי טק. מומלץ לחפש ברשת, ישנם קורסים חינמיים (כן כן. באנגלית!) המאפשרים הצצה נכבדה לעולם שפות הקוד. נסו לשבת על הדרכה כזו ולאחריה ליישם במשך שש שעות ברצף את שלמדתם. רק אם אתם עומדים בכך, המשיכו לשלב הבא. שנית, הרחיבו הבנתכם בקורסים כאלו נוספים ותראו אם אתם מגלים עניין וחדוות יצירה בתחום.

מבחן מתמטיקה | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בהמשך, החשוב מכל, יש לקרוא על מתמטיקה, אלגוריתמיקה, סיבוכיות, חישוביות וכדומה ולגלות מה רמת העניין וההבנה שלכם בעניין. מי שאינו שש לפתרון חידה מתמטית של שתי רכבות היוצאות אחת לקראת השניה, זו מחיפה וזו מבאר שבע ומתנגשות בשלב מסוים, לא ימצא עצמו נהנה לפתור שאלות הרבה יותר מורכבות והרבה פחות מעניינות.

הכסף לא מחפה על היעדר סיפוק ואי תחושת מיצוי. יכול אדם להשתכר הרבה מכפי לימודו ולחוש ריקנות ולעזוב את העבודה שהשקיע בה תקופת הכשרה אינטנסיבית, תוך חוויית כישלון שתמנע ממנו את הפרויקט הבא שכן נכון לו אולי. לכן, יש לבחון היטב את התכונות האישיות והפדגוגיות טרם קפיצה למים העמוקים.

נכון להיערך היטב כלכלית לתקופת הלימודים או הבוטקאמפ, לבחון לעומק את ההוצאות הצפויות ומקורות ההכנסה ולוודא שלא תלמדו קוד 'דרך החור של הגרוש'. הוא צר מכדי להכיל את רוחב היריעה. רבים המוכשרים והמתאימים להיכנס לעולם זה, שנשרו ממנו עקב מצוקה כלכלית זמנית.

לעתים, נכון לחשב את תוצאת הלימודים האלו כנכס, ו'לקחת עליו משכנתא'. כלומר, לקחת מראש הלוואה שתכסה את הוצאות היום יום לאורך חודשי, או שנות (במקרה של אקדמיה) הלימודים, תוך חישוב ההכנסה העתידית הצפויה לשלם אותה בריבית ובריבית דריבית בזמן קצר מאוד.

חשוב לברר היטב לאיזה מהבוטקאמפים או הלימודים האקדמיים אתם מתאימים, להתייעץ עם גופי הכוון וייעוץ לימודים ותעסוקה, ולהיות בטוחים בבחירתכם ממנה לא תזועו ולא תנועו ויהי מה.

עוד נושא שחייבים לדעת, שאיננו יודעים דבר. כאשר נכנסים לעולם חדש, חייבים להגיע בצניעות ובהבנה שכל מה שקראנו או למדנו על התחום, אינו מעניק לנו את הידע הנדרש. אדם ללא ענווה, קשה ללמד אותו…

לסיכום: טובים הבוטקאמפים להכשרת עובדים בעלי רקע אך חסרי הכנסה ולהביאם אל עולם כתיבת הקוד והתכנה ולרף השתכרות ממוצע במשק, אך טובה הרבה יותר ההכשרה האקדמית להכשרת נעדרי הכשרה, במטרה להביאם לעולם ההיי טק ולרף השתכרות של 300-400 אחוזים מממוצע ההשתכרות במשק. כמו כן, נדרשת חשיבה ובוטקאמפים שיעניקו את הידע התאורטי והפילוסופי של העשייה, על מנת שחברות שאינן דורשות תואר בשביל סמל הסטטוס, אלא בשביל הידע עצמו, תוכלנה לשלב בוגרים לא אקדמיים של בוטקאמפים כאלו.

 

הכתבה נכתבה ופורסמה לראשונה בגיליון הראשון של מגזין BizTech היו"ל על ידי Bizmax

כתיבת תגובה