מחוו"ד משפטית שהגיש היועמ"ש לממשלה לבית המשפט המחוזי עולה כי למרות שנעשה עוול במניעת כניסת מלווה לבדיקה רפואית פסיכיאטרית בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, מאחר והוועדה הינה סמכות שיפוטית אין עליה אחריות נזיקית • חוות הדעת ניתנה במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית על ידי נפגעת שלא אפשרו לה כניסת מלווה לבדיקה הרפואית
דוד שלומוביץ 07.01.2020חוות דעת חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עשויה להיות אבן דרך משמעותית, בעבודת החברות לסיוע במיצוי הזכויות הרפואיות. בחוות הדעת סבור היועמ"ש, כי אדם המופיע בפני הוועדה הרפואית לעררים בתחום נפגעי עבודה, זכאי שבדיקתו תיעשה בנוכחות מלווה, גם כאשר מדובר בבדיקה פסיכיאטרית. עם זאת, במקרים חריגים ויוצאי דופן, יכולה הוועדה להוציא את המלווה, למשל כאשר המלווה מפריע למהלכה התקין של הבדיקה.
עמדתו של היועמ"ש נמסרה לביהמ"ש המחוזי מרכז, הדן בבקשה לתובענה ייצוגית, שהוגשה נגד המוסד לביטוח לאומי בעניין זה, לאחר שהיועמ"ש החליט לעשות שימוש בסמכותו הייחודית ולהתייצב להליך בשם האינטרס הציבורי.
ההליך עוסק בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהגישה אישה שחוותה אירוע בעבודה, שבעקבותיו החלה לסבול מפגיעה נפשית. היא הגישה לביטוח הלאומי תביעה לקביעת דרגת נכות וזומנה לשתי ועדות רפואיות, כאשר לוועדה השנייה, היא התייצבה בלוויית עורך דינה. אולם לטענתה, הוועדה דרשה מעורך הדין, לצאת מחדר הבדיקה בעת שנבדקה, זאת בניגוד לדין. בנוסף נמנעה הוועדה מלתעד זאת בפרוטוקול הדיון.
טענה נוספת שהעלתה האישה, עוסקת בשילוט המוצב בסניפי הביטוח הלאומי, כאשר בחלק מהסניפים נכתב בשילוט: "כל נבדק רשאי לבקש נוכחות של אדם נוסף בשעת הבדיקה הגופנית בוועדה, למעט בדיקה פסיכיאטרית".
במסגרת ההליך טען הביטוח הלאומי להגנתו, כי הוא אינו הנתבע הנכון בתביעה (בין היתר מחמת היעדר יריבות משפטית), הואיל והוועדות הרפואיות הן גופים סטטוטוריים מעין-שיפוטיים, חיצוניים למוסד ובלתי תלויים בו.
לגוף העניין נטען בביטוח הלאומי, כי למבוטח העומד לפני ועדה רפואית, יש זכות טיעון לפניה, וכן זכות להיות מיוצג ומלווה בעת בדיקה רפואית. עם זאת, לוועדה הזכות להגביל את נוכחותו של המלווה, אם היא סבורה כי נוכחותו מפריעה לביצוע הבדיקה, ועליה לתעד זאת בפרוטוקול. באשר לשילוט האמור טען, כי מקורם של השלטים בטעות נקודתית והם נוגדים את מדיניות המוסד, ואינם מייצגים את עמדתו.
היועמ"ש – שהחל מתערב רבות בתביעות ציבוריות בנושאים שונים, באמצעות חוות דעת – התייצב, כאמור, להליך ובאמצעות עו"ד הדר מורג מפרקליטות מחוז מרכז, הגיש לביהמ"ש את עמדתו. לדבריו, הוא עושה זאת, לנוכח חשיבות הסוגיה בדבר נוכחות מלווה, הקשורה מאוד גם לזכות הנגישות ולחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו על פיו.
לעמדת היועמ"ש, ככלל, יש לאפשר את הזכות לנגישות באמצעות הסתייעות במלווה. שכן לאור פרשנות תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי והוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (התאמת נגישות לשירות), ברירת המחדל היא מתן אפשרות לנוכחות מלווים במהלך הבדיקה הרפואית, לרבות בדיקה פסיכיאטרית.
אמנם, תקנה 9 קובעת, כי הנפגע ייבדק ביחידות והוועדה רשאית להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, אולם, פסיקת בתי הדין לעבודה מעלה כי מטרת תקנה 9 היא להבטיח את צנעת הפרט וכבודו של הנבדק בפני הוועדות הרפואיות, והכוונה היא למנוע נוכחות 'זרים' ולא נוכחותו של מי שהנבדק מעוניין בנוכחותו במהלך בדיקתו, כגון מלווה או בא כוח, כחלק מזכות הייצוג.
כלומר, ברור לכל שנוצר כאן איזה שהוא עיוות, היות והתקנה אינה באה לגרוע מזכויות היסוד של המבוטח. עם זאת, נאמר בעמדה, אין הדבר מונע, במקרים חריגים המצדיקים זאת, את הגבלת נוכחות המלווה. כך למשל, מקום שבו מצאה הוועדה הרפואית, כי המלווה מפריע לביצוע התקין של הבדיקה. מכל מקום, במקרה כזה על הוועדה לתעד ולנמק את החלטתה זו בפרוטוקול הדיון, דבר שלא נעשה במקרה של מגישת התביעה.
היועמ"ש בחוות הדעת דן גם בשאלת היריבות המשפטית בתביעה. עמדת היועמ"ש היא שהחלטותיה של הוועדה הרפואית לעררים, אשר ניתנו במסגרת מילוי תפקידה השיפוטי, חסינות מאחריות בנזיקין, מכוח סעיף 8 לפקודת הנזיקין, לכן לא ניתן להגיש נגדה או נגד חבריה תביעה נזיקית.
היועמ"ש הוסיף, כי אין כל יריבות בין התובעת לבין הביטוח הלאומי או כל גוף אחר בכל הקשור לטענותיה בדבר החלטת הוועדה.
לעמדתו של היועמ"ש, הדרך לתקוף החלטה של הוועדה הרפואית לעררים, היא באמצעות הגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית, כאשר בית הדין מוסמך לדון במסגרת הערעור גם בהחלטה השוללת ליווי או ייצוג מבוטח בשעת בדיקה.
בנוגע לטענת השלטים שנטען כי הוצבו בסניפי הביטוח הלאומי, היועמ"ש סבור כי שלטים הקובעים איסור גורף על כניסת מלווים לוועדות הרפואיות, נוגדות את הוראות הדין הקבועות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות והתקנות שהותקנו לפיו.
עניין הצבת השלטים אינו חוסה תחת החסינות השיפוטית, שכן מדובר בפעולות המיוחסות למוסד שנעשו במישור המינהלי כנותן שירות, ומכל מקום אינה חלק מהחלטה שיפוטית או מביצוע תפקיד שיפוטי כזה או אחר של מי מחברי הוועדה.
בהקשר השילוט יצוין, כי המוסד לביטוח לאומי ערך בירור עובדתי בעניין שהעלה, כי שלטים כאמור הוצבו ב-2 מתוך 23 סניפי המוסד בהם מתקיימות הוועדות, וכי "מדובר בטענות נקודתית בלבד, אשר אינה מייצגת את עמדת המוסד".