אין מידע: המשטרה ומשרדי החינוך והתקשורת נמנעים ממענה

ניידות משטרה | צילום: דוברות המשטרה

אם פעם שאלתם את עצמכם האם חופש המידע קיים בישראל, הנה התשובה: רק ב- 50% מהבקשות שהוגשו לממשלה המידע נמסר באופן מלא. בכל שאר הבקשות נמסר מידע חלקי או שהבקשות נדחו או טרם נענו. במקרים רבים הרשויות פשוט לא עונות לפנייה אליהן לשם בקשת מידע, 90% מהתלונות ליחידה לחופש המידע עוסקות בהתעלמות הרשויות מהבקשה.

הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: משרד החינוך (61%), משרד התקשורת (60%) ומשטרת ישראל (59.5%). משרד החינוך עומד גם בין שלוש הרשויות שנגדן הוגשו הכי הרבה תלונות ליחידה לחופש המידע, לצד משרד הבריאות, ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

היחידה הממשלתית לחופש המידע מפרסמת את דו"ח הפעילות לשנת 2019. מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע בממשלה, עולה כי במהלך שנת 2019 חל זינוק של 20% בבקשות לחופש מידע לעומת שנת 2018. בשנה החולפת הוגשו לממשלה 12,549בקשות, לעומת 10,376 ב-2018 ו-9,045 בקשות בלבד בשנת 2017.

הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,713), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,276), משטרת ישראל (1,118) ומשרד הבריאות (894). בנוסף, בשנה שחלפה הוגשו לבית המשפט 526 עתירות חופש מידע, עליה של כ- 75% משנת 2018, 64% מתוכן הוגשו נגד השלטון המקומי.

הרשויות מושכות את הזמן

ואם מעניין אתכם מי מבקש את המידע נספר, כי כ-40% ממגישי הבקשות הם אזרחים רגילים, כ-20% עורכי דין, 5.5% מהמגישים הם סטודנטים ו-3.5% עמותות. יתרת 31% האחוזים חוסים תחת הגדרת 'אחר'.

כאשר מוגשת בקשה לחופש מידע לאחת מ-2,000 רשויות ציבורית ברחבי המדינה, על פי החוק הן מחויבות למסור את המידע תוך 30 יום, למעט במקרים של פגיעה בפרטיות או אם קיים מניע חוקי אחר שאינו משפר למסור את המידע. על פי החוק, אם מתקיימות נסיבות המצדיקות את הארכת המועד למתן מענה ניתן לדחות זאת עד לזמן מקסימלי של 120 יום.

מעיון בדוח עולה כי ישנן רשויות שהשתמשו חופשי בזמן המקסימלי, אך לא ידוע האם התקיימו הנסיבות המצדיקות. הרשויות שחרגו מהזמן הקבוע בחוק בשיעורים הגבוהים ביותר הן צה"ל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמנהל האזרחי באיו"ש.

כרבע מהבקשות שהוגשו לממשלה נדחו בשל פגיעה בפרטיות (25.3%) וחמישית מהבקשות בשל כך שלא ניתן היה לאתר את המידע ברשות (20%). לעומת זאת, ישנן רשויות שהנגישו את המידע לציבור באופן יזום, בהן: משרד המשפטים, משרד התחבורה ומשרד התקשורת.

בית המשפט מגן על הממשלה

כאשר מגיש הבקשה נתקל בבעיה במסירת המידע המבוקש הוא מוזמן להגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים. בשנת 2019 הוגשו ליחידה 161 תלונות, ירידה של כ- 53% לעומת שנת 2018. 17 מהתלונות שהוגשו כנגד משרד הבריאות נמצאו מוצדקות, 13 תלונות כנגד משרד החינוך ו-9 כנגד משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בשלב הבא ניתן להגיש עתירה לבתי המשפט כנגד הרשות המפרה את חוק חופש המידע. הרשויות שהוגשו נגדן כמות העתירות הרבה ביותר לבתי המשפט: משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, צה"ל ומשרד הביטחון. בשנת 2019 הוגשו 526 עתירות בבתי משפט בעניין חופש המידע ו-158 פסקי דין ניתנו.