אגדת שטח מודרנית – לנדרובר דיפנדר 130

הוא רכב יוקרה בן שמונה מקומות ביומיום ומיכל דלק שמספיק ל-900 ק"מ, אבל אל תחשבו שתצליחו לאתגר אותו עם תוואי שטח קשה – הוא פשוט יצלח אותו בקלות, לא מעט בזכות טכנולוגיה-עילית | לנדרובר דיפנדר 130, רכב השטח החדש שיש בו מחוות עיצוביות רבות לדורות הקודמים – יצאנו לדרך

לנדרובר דיפנדר 130 | צילומים: יחיאל גרין ויצרן

אי אפשר לסקור את הדיפנדר בלי מעט היסטוריה מוטורית. דיפנדר, הוא אגדת שטח שנולדה בבריטניה ויוצרה ברציפות כמעט 70 שנה (עם לא מעט שינויים במהלך הדרך). הדיפנדר היה רכב שטח אמיתי מבוסס ברזלים קשוחים (כן, גם בתוך תא הנוסעים), ולא ניסה להיראות נחמד ומודרני. ואז הגיע הדיפנדר החדש ב-2020. הקהל המושבע חיפש את הקשר ביניהם והתקשה למצוא…

במקום רכב ספרטני וקופצני הוא קיבל רכב יוקרתי, מעודן ונוח על הכביש. בשנה האחרונה הוא הוצג בגרסה ארוכה שנקראת 130, המאפשרת בשעות הפנאי להוביל 8 נוסעים מבלי לפגוע כמעט ביכולות השטח. למישהו בלנדרובר נפלה התובנה שקיים כאן קהל פוטנציאלי שנוסע ברכבי יוקרה וישמח לעשות זאת ברכב עם שמונה מקומות ישיבה. כך נולדה נסיעת המבחן הזו, ולנו נותר רק לבדוק איך זה עובד בשטח…

 

נשים את זה כבר עכשיו על השולחן. המחיר של הדיפנדר 130, עומד על 664,100 ₪. אין כאן השוואה עם רכבי פנאי מודרניים ככל שיהיו, כי מדובר במשהו שונה לגמרי. הדיפנדר הוא רכב עם יכולות שטח אחרות לגמרי.

העיצוב החיצוני מטעה ומצליח להסתיר מידות ענק ומרכב שטח בעטיפה חדשנית. יש כאן המון ירידה לפרטים. זה מתחיל בעיצוב, קוראים לזה הומאז'  מחווה). כך למשל, על מכסה המנוע ישנו פלסטיק דמוי מתכת שאמור להזכיר את הברזלים שעטפו כל פינה בדיפנדר הקודם. על הדלתות בתוך תא הנוסעים ישנם דמויי-ברגים שמזכירים את הברגים החשופים, וכל הדשבורד הוא בעצם תא פרקטי שאפשר להניח בו חפצים בחופשיות בלי לחשוש שהם יעופו בתא. ברכב מודרני, בחיים לא יעשו את זה, אבל בדיפנדר, בחסות ההומאז' – הכל אפשרי. זה כל כך פרקטי, שאם הייתי יכול, הייתי מעביר את הדשבורד לרכבי הפרטי… גם החלל בין שני המושבים הקדמיים זוכה לטיפול פרקטי, הוא פתוח גם מחלקו העליון ומאפשר גישה נוחה יותר.

עיצוב החלק האחורי מדויק, צמיג חילופי ענק על הדלת האחורית (הדי-כבדה, יש לומר) לא מעט בשביל לקבל את המראה הקשוח של רכב שטח. פנסי תאורה קטנים בצידי הרכב כדי להזכיר את הקשר שלו לאח הגדול, רינג' רובר, ויש את החלק העליון והגג שצבועים בשחור. בקיצור, הצגה

חלק על הכביש

הגיע הזמן לטפס אל הדיפנדר. הוא באמת גבוה ואחרי שנכיר את היכולות שלו נדע שהוא יכול להיות הרבה יותר גבוה. ולא, אין מדרגה נשלפת כמו ברכבי כאילו-שטח, מכיוון שהיא פוגעת מאד ביכולות בשטח…

תא הנוסעים יוקרתי ומאופק. מושבי עור חשמליים כמובן, שני חלונות בגג ושני מסכים. שמחתי לפגוש מערכת מיזוג שמופעלת במתגים פיזיים (בינתיים) עם חוגה חכמה שדורשת הסתגלות וגם תפעולי השטח נמצאים במתגים אמיתיים ולא מהמחשב.

יש המון שקעי USB, המסך המרכזי אמנם אינו דובר עברית, אבל קל מאד לתפעל אותו. הישיבה נוחה מאד והדבר היחיד שחסר זה אוורור למושבי העור הרותחים.

השורה השנייה מרווחת, והרצפה שטוחה. השורה השלישית משלימה עוד שלשה מושבים סבירים בגודלם, כך שהגענו לשמונה. תא המטען לא יחליף מיניוואן אמריקאי, אבל גדול מעט מהמתחרים.

יתרונו הראשון של הדיפנדר הוא בכביש. כל מי שנהג אי פעם ברכבי שטח, מכיר את התחושה המתנדנדת והמנותקת שמתקבלת בנסיעה בכביש, וזאת בשל שלדת הסולם שהיא יתרון בשטח אבל חיסרון בנסיעה בכביש. ההרגשה היא של רכיבה על סוס: אפשר לשלוט עליו, אבל צריך תמיד משנה זהירות. וכאן צריך לציין את הפער שמורגש בנסיעה בדיפנדר: הנסיעה בכביש מאד נעימה, ונכון, לא ניסחף, זה עדיין לא מאזדה שש, יש כאן מרכב גבוה שרוכן בסיבובים – ועם זאת, זה עדיין לא משהו שניתן למצוא בקלות ברכבי שטח. האם זה בזכות מתלי האוויר הממוחשבים או בגלל שזה פשוט יצרן יוקרה ייחודי? לא יודע, וזה רק קדימון למה שאחווה בשטח.

בתחנה הראשונה אני מתפנה לבדוק איזה מנוע ילווה אותנו בימים הקרובים. לשמחתי, לא מדובר ברכב חשמלי… יש כאן מנוע דיזל, שש צילינדר בנפח 2997 סמ"'ק שמנפק 250 כ"ס, המנוע שקט מאד בנהיגה רגילה, וכשמתחילים ללחוץ בהאצות, בעליות, מקבלים צליל נעים, אפילו מעט ספורטיבי.

האצה למאה קמ"ש תארך לכם 8.9 שניות. זה לא מהיר בעידן החשמליות אבל התחושה נמרצת. צריכת הדלק עמדה על 8-9 ק"מ לליטר. בזכות מיכל דלק ענקי אפשר לנסוע כמעט 900 ק"מ ללא תדלוק! יש לכם כזה ברכב חשמלי?

עולים לשטח

המנה העיקרית היא הכניסה לשטח. ובכן, יש פער ביכולות של הדיפנדר דור-קודם, לדיפנדר החדש. ועדיין מדובר ברכב עם יכולות נדירות, שמושגות הפעם באמצעות אלקטרוניקה, מתלי אוויר ממוחשבים ושפע אדיר של מערכות עזר.

אם בכל רכב שטח שנהגתי עד היום, הייתי זקוק לריכוז גבוה ולשים לב בזהירות לתוואי השטח, בדיפנדר זה עולם אחר, פשוט לתת לרכב לנסוע והוא עושה את הכל באדישות מופגנת.

בכניסה לשטח, ניתן להגביה את הרכב בלחיצת כפתור שמביאה את הרכב למרווח גחון נדיר של 290 מ"מ. בכלל, כל תפעולי השטח נמצאים במתגים פיזיים קלים לשליטה על הדשבורד. לפרנואידים כמוני, התקינו בדיפנדר שתי מצלמות מתחת לרכב, כך שניתן לצפות בכל רגע נתון בכל מה שקורה שם…

מרגע זה, מלבד במקומות שצריכים הילוך כוח, הרכב משייט בכל תוואי שטח – כולל מעברי מים – והכל מתנהל כאילו מעצמו, בזכות אלקטרוניקה-עילית וחיישנים אין ספור. וכל מילה שאני מנסה לכתוב כאן לא באמת מצליחה להעביר לכם את תחושת הביטחון שהרכב הזה משרה בנסיעה בשטח, גם למי שמעולם לא נהג בשטח. מה שכן, לא מומלץ להשתולל. פגיעה באחת מהמערכות והחיישנים, תהיה לא זולה ככל הנראה.

שורת סיכום: לנדרובר דיפנדר הוא אגדה מודרנית. יש לו יכולות שטח נדירות בזכות הטכנולוגיה, וזאת מבלי לוותר על נסיעה יומיומית ברכב יוקרה עם שמונה מקומות ישיבה.

 

2 תגובות ל: "אגדת שטח מודרנית – לנדרובר דיפנדר 130"

  1. תנוחת הישיבה של הנהג לא נוחה לנסיעות ארוכות.
    לנד רובר בנו רכב נוח מאוד בעבר אבל חזרו לסורם.
    הילוכים ידניים אין בהגה רק במוט ההילוכים.

  2. Wowww

כתיבת תגובה