"איפה אתם רוצים שנגור? על חוף הים באוהלים?"

הוא ביכה בדבריו את הנפילה הגדולה של החרדים במכרזי העיר בעת הקמתה: "חריש היא טרגדיה חרדית שצריכה להיצרב בראש של כולנו בצורה חזקה מאוד וצריכים ללמוד ממנה לקחים – גם בציבור החרדי, וגם בציבור החילוני". לדבריו הפתרון לציבור החרדי "מוכרח לקחת בחשבון את המיקום, כמות יחידות הדירות והמחיר – שיהיה פחות ממיליון שקל". רייסנר גם מכוון את התנועה לעבר היעד, "בית שמש לצורך העניין עונה על כל אלה".

כשהוזכרה בפאנל העיר בית שמש, לא יכול היה משה מונטג להתעלם מהעיר הקרובה לליבו. מונטג השקיע רבות בבנייה החרדית וגם הכללית בעיר, אולם לדעתו יש עדיין מה לעשות בשטח. "מצוקת הדיור במדינה ובמגזר החרדי בפרט לא יכולה להימשך, צריך פתרונות מידיים. אי אפשר לחכות קודם כל לפתרונות תעסוקה ולכלכלת העיר ורק אז לדאוג לדיור". לדבריו, הגרוע ביותר, זה "לתת לאנשים לגור בינתיים במחסנים בקומות מינוס ארבע ומינוס חמש".

דודי לוי, מבנק ירושלים, דיבר בפאנל על מצוקת הדיור מנקודת ראותו הפיננסית, "המרדף אחרי הון עצמי התחלתי ומציאת דירה בזול, הם חלק מתרבות המגזר החרדי", אמר לוי והוסיף, כי כאשר מדובר בחרדים, "מדובר באוכלוסייה צעירה בהרבה מהמגזר החילוני, משום שבה נהוג להתחתן בגיל 18 או 20, וכבר אז לרכוש דירה".

הפתרון לדבריו טמון בעזרה מההורים ואל לה למערכת הבנקאית להתעלם מכך. "לשם כך צריכים עזרה של ההורים – ואנחנו בבנק צריכים לדעת לאפשר את זה – על כן יצרנו מנגנון פיננסי שמאפשר לזוג הצעיר להגיע להון העצמי דרך ההורים".

משה מונטג שישב בפאנל, החליף לרגע את כובעו ממקדם בנייה בעיר בית שמש למנכ"ל הגמ"ח המרכזי וענה לדברי לוי: "אחד החסמים הגדולים היום, עבור חרדים שרוצים לקנות דירה, זה שהבנק מסתכל על אותם הגמ"חים כהלוואה – ולא כהון עצמי, וזה שגוי". לדבריו, "הגמ"חים הם העוגן של הכלכלה של המגזר החרדי ובלעדיהם המגזר הזה פשוט לא יכול להתקיים (התכוון להיתכנות כלכלית, כמובן. ד"ש)".