אי-השוויוניות בפרסום הממשלתית || "עוול שעובר משנה לשנה"

במסגרת דיון בנושא, מתחו חברי ועדת הכספים ביקורת נוקבת על כך שהפרסום הממשלתי בקרב המגזר החרדי, הערבי והאתיופי קטן משמעותית מחלקם באוכלוסייה | מנכ"לית לפ"מ: "וועדה בין-משרדית תדון בחלוקת משאבי הפרסום של הממשלה בקרב המגזרים השונים, כתבי מינוי יצאו כבר השבוע" | עוד טענה כי עוגת הפרסום מחולקת בידי משרדי הממשלה ולפ"מ הינה גוף מבצע בלבד | הח"כים דרשו: נציג מכל מגזר בלפ"מ

לוח מודעות בבני ברק | צילום אילוסטרציה: פלאש 90

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון מהיר בנושא: 'הוצאות הפרסום של לשכת הפרסום הממשלתית לפי קבוצות אוכלוסיה נעשית באופן לא שוויוני: תמונת מצב מדאיגה העולה מנתוני דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא'. הדיון התקיים על פי הצעתם של חברי הכנסת יונתן משריקי, משה רוט, אחמד טיבי, יצחק קרויזר, רון כץ, אימאן ח'טיב יאסין וצגה מלקו.

בבקשה לדיון המהיר, הציגו חברי הכנסת נתונים מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, וציינו כי הוצאות הפרסום של לפ"מ אינן שיווניות.כך למשל,  בשנת 2022 עמדו אחוזי ההוצאות של הלשכה הממשלתית לפרסום על 4.5% לחברה החרדית [שחלקה באוכלוסיה 13%], לחברה הערבית 6% [בעוד חלקה באוכלוסיה עומד על 21%], ולציבור הדובר רוסית 1.6%, ולציבור דוברי האמהרית 0.2%.

ח"כ יונתן משריקי ציין בפתח הדיון כי "אנחנו מוצאים שיש פערים גדולים מאוד בחלוקת התקציב לפי מגזרים. ישנם פערים גדולים בין אחוזי הפרסום לחלקם באוכלוסייה של החרדים, הערבים, דוברי האמהרית ואחרים. אנחנו מבקשים שקיפות בנושא הוצאות הפרסום, היינו מצפים שהלפ"מ כגוף ממשלתי ינהג אחרת, נבקש להבין כיצד עובד השיקול דעת לגבי חלוקת המשאבים לעניין כלי התקשורת ובאופן יחסי לאוכלוסיות השונות. למה לא קם גוף שמיוצג ע"י כל אותן קבוצות אוכלוסייה, שיבחן מה נכון לפרסם ואיך, יש מגזר שקורא עיתונים ולא צופה בטלוויזיה וכל מגזר והעדפותיו".

ח"כ צגה מלקו אמר עוד, כי "בקרב האוכלוסייה שלנו יש חלק שלא יודע קרוא וכתוב, שהכלי היחיד שיש להם זה רדיו, רדיו ב'כאן רקע' מפרסם בכמה שפות, בהן אמהרית, כל המידע עובר לקהילה דרך הרדיו. לכן יש מקום לחשיפה גדולה הרבה יותר באפיק הזה, אנחנו 1.7 אחוז, לפי הנתון ב-2022, 0.09 אחוז פרסום ברדיו לאוכלוסייה שלנו, לא יתכן שתהייה התייחסות כ"כ לא אפקטיבית, ביחס לאוכלוסייה שלנו, זו החשיפה של האוכלוסייה המוחלשת לשירותים שמגיעים לה".

ח"כ אחמד טיבי ציין כי "יש טרוניה מהמגזר הערבי על חלוקה לא צודקת ולא הוגנת על פרסומים המיועדים לאוכלוסייה הערבית, התקציב בסביבות 5-6 אחוז, ויש טענה שהתקציב הוא בגלל שיש היום עלייה של הדיגיטל בכל מקום בעולם, גם בחברה הערבית. בכל אופן זה לא מתבטא בחלוקה הפרופורציונאלית, לעיתונים, לדיגיטל בחברה הערבית, לתחנות הרדיו בחברה, הטלוויזיה בחברה. חלק מהם מקבל גרושים".

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין אמר כי "זה עוד אחד מהפנים לאפליה כלפי הערבים, וגם כלפי החרדים והאתיופים. אנחנו מעל 20% באוכלוסיה ואנחנו מקבלים רק 6% מהתקציב המיועד לפרסום. לצערי 70 אחוז מהפרסומים הם כתובים, גם עניין של נגישות, איפה מפרסמים, באיזה שפות, מה הגודל של הפרסומים שם, ואכן הצורך לפרסם ולהנגיש גם מבחינת שפה ומדיה, ולדאוג שיגיע גם ברדיו ומשדרים בשפה העברית והאזורים השונים. לאור זאת אני רואה חשיבות רבה להצעה. יש לי בקשה לקבל את הקריטריונים והשיקולים לפרסומים".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "זו לא פעם ראשונה שאנחנו מגיעים לדיון הזה, אבקש לשמוע מה נעשה בין דיון לדיון. אם מעירים פעם אחר פעם, בעיני זה כבר הפך למדיניות אם אין תיקון. יש לי הרגשה שהמילה "שקופים" כ"כ ריאלית בנושא הזה, כי אנחנו כ"כ שקופים כשמתכננים. ארצה לדעת בכמה השתפרנו וכמה נעשה כדי להשתפר".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בנושא, והאמירה שהגורמים המקצועיים הם המחליטים, כבר לא עושה עלינו כ"כ רושם. יש כאלה שאצלם הפרסום גובל בפיקוח נפש, אני לא מדבר על הקורונה. יש כאלה שלא רואים טלוויזיה, קוראים רק עיתונות חרדית, שומעים לפעמים רדיו, והעיתון זה מקור המידע היחיד שלהם. זה חוזר על עצמו כל הזמן, ואני לא יודע מה חושבים בלפ"מ על המספרים האלה? לא נשתוק על הדבר הזה"..

כולם רוצים פריים-טיים כללי

מוריה שלום, מנכ"ל לפ"מ: "מספר חודשים היינו בשיח עם מנכ"ל רה"מ, הוא הרים את הכפפה לאור הבקשה שלנו וייסד וועדה בין-משרדית שתדון בחלוקת משאבי הפרסום של הממשלה, בקרב המגזרים השונים, כתבי מינוי יצאו כבר השבוע. יהיו נציגים לחברה הערבית ולחברה החרדית. בוועדה יהיו נציגי משרדים שונים, נשמע את כל הצדדים, השאיפה של לפ"מ שתהיה או חקיקה או החלטת ממשלה, כי לפ"מ הוא בסוף גוף מבצע. אני מתארת לעצמי שעד דצמבר נסיים את ההליך. כל דובר במשרד מחליט אם להקצות משאבים או לא לקמפיינים עבור המגזרים. בתוכנית החומש מוגדר ש-10% הולך למגזר הערבי, מי אוכף את זה?! אנחנו הגוף המבצע. אני שנה בתפקיד, אתם יודעים כמה 'לא מעוניין' שמעתי?!".

ח"כ גפני: "אנחנו שומעים מהמשרדים הפוך, שהם אומרים זה לא אנחנו, זה הלפ"מ".

המנכ"לית מוריה שלום השיבה: "כל משרד מקבל את האופציה לפרסם אצל המגזרים, לומר לך שכל משרד יעשה את זה ולא יעדיף את הפריים טיים הכללי?".

שרון, סמנכ"לית חברת "בקרה" המבקרת את לפ"מ, ציינה כי אין קורלציה בין גודל המגזרים לאחוזי הפרסום, אך ציינה מנגד כי במגזר הערבי צופים יותר בערוצים הכלליים מאשר בערוצים היעודים למגזר בטלוויזיה, וכי המגזר החרדי מאזין לצד תחנות הרדיו החרדיות, גם לתחנות כלליות, וכי לצד פרסום מגזרי, יש לזכור כי המגזרים הללו נחשפים גם לאמצעי המדיה הכללים, וכן ברשת האינטרנט.

חברי הכנסת דחו זאת, וציינו כי רבים מהמגזרים אלה כלל אינם צופים בערוצים אלה, ולא ניתן לסמוך על כך במידע שאמור להיחשף לכלל האוכלוסייה, וכי ישנם חלקים באוכלוסייה הערבית שאינם דוברי השפה העברית כלל.

ח"כ משריקי: "המגזר החרדי צורך הרבה מאוד פרסום קיר (שלטי חוצות המודבקים על לוחות מודעות. ח"ב), אני לא רואה איך זה בא לידי ביטוי. קחו אנשים שמבינים תקשורת חרדית".

מנכ"לית לפ"מ: "אנחנו מדברים על הרבה שינויים של לפ"מ, אחד מהן שיהיו שני נציגים שייצגו את המגזרים בתוך לפ"מ, אנחנו משתמשים בהרבה אנשי מקצוע חרדים פרילנסרים, אנחנו נרחיב את זה בהנחה שתהיה דרישה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש מאוד, למגזר החרדי יש את הצרכים שלו, גם לערבי, גם לרוסי ולאתיופי. כנראה שהתקבלו החלטות שגויות בעבר, זה עובר משנה לשנה ונעשה עוול לציבורים שלמים שאפילו לא יודעים את הזכויות שלהם. נבקש ישיבה עם מנכ"ל משרד רה"מ, נבקש שהנציג מהמגזר החרדי יהיה חרדי, וככה כל נציג מכל מגזר יהיה בן המגזר. נקיים ישיבת המשך בקרוב".

כתיבת תגובה