אל”ה תשלום רק 12 מיליון שקלים על אי עמידה ביעדים

בלי חיוב מס במקור • משפט האספנים של רשות המסים נגד אל”ה הוציא אותה בזול • רק 12 מיליון שקלים והוצאות משפט • כל הפרטים

בקבוקים למחזור | צילום: באדיבות המצלם

ביהמ”ש המחוזי בת”א דחה שני ערעורי מס שהגישה אל”ה, תאגיד איסוף מכלי משקה בע”מ נגד פקיד השומה ברשות המסים ת”א, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז ת”א (אזרחי). ביהמ”ש חייב את אל”ה בתשלום מס בסך של כ-12 מיליון ש”ח ובהוצאות משפט בסך 70,000 ש”ח.

כזכור, אל”ה, נוסדה בשנת 2001 על ידי ארבע יצרניות ויבואניות משקאות- החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע”מ, טמפו תעשיות בירה, יפאורה תבורי – 1 בע”מ ומעיינות עדן בע”מ. מטרתה הייתה הקמה והפעלה של מנגנון לשם ביצוע הוראות החוק לעניין החזר פיקדונות, איסוף מכלי משקה ומחזורם וביצוע פעולות אחרות שמטרתן קידום האיסוף והמחזור (חוק הפיקדון).

בשנת 2010, במסגרת תיקון לחוק הפיקדון, בוטל מעמדה הסטטוטורי של אל”ה ונקבעה למעשה אחריות ישירה של יבואנים ויצרנים לאסוף ולמחזר מכלי משקה. לתאגיד המחזור נקבעו יעדי איסוף בהם עליו לעמוד, כאשר אי עמידה ביעדים אלו מחייבת השתת עיצומים כספיים.

בפועל, איסוף מכלי המשקה עבור אל”ה נעשה על ידי מספר גורמים: קבוצת בתי עסק או רשתות השיווק, קבוצת הצרכנים ו”האספנים”. דמי הפיקדון הנגבים על ידי היצרנים והיבואנים מהקמעונאים מועברים במלואם למערערת ומשמשים לפעילותה. הקמעונאים מוכרים לצרכנים מוצרים ואגב כך גובים את דמי הפיקדון בעבור מכלי משקה מסומנים.

בשנים הרלוונטיות היווה החלק היחסי של מכלי המשקה שהועבר למערערת על ידי “האספנים” כחמישים אחוז מתוך כלל מכלי המשקה המוחזרים. אל”ה משלמת לאספנים את סכום דמי הפיקדון בעבור כל מכל שהם מחזירים לה ובנוסף היא משלמת לאספנים אשר מחזירים לה למעלה מ-60,000 מכלים בחודש “דמי עידוד” בהתאם למספר המכלים אותם הם מחזירים.

אלא שבניגוד לגורמי איסוף אחרים, האספנים לא רכשו את מכלי המשקה, אלא ליקטו אותם בדרכים שונות מצרכנים ובתי עסק שלא מימשו את זכותם להשבת מכלים ריקים בתמורה לדמי הפיקדון. יוצא כי האספנים לא שילמו דמי פיקדון עבור מכלי המשקה אשר נאספו על ידי חברי אותה קבוצה ונמסרו לאל”ה. בשנות המס שעליהן נסוב הערעור ניכתה אל”ה מס במקור מדמי העידוד ששילמה לאספנים אולם לא ניכתה מס במקור מדמי הפיקדון ששילמה להם. אל”ה ורשות המסים היו חלוקים אפוא בשאלה האם חלה חובת ניכוי מס במקור.

ביהמ”ש דחה את הערעורים, כאמור, תוך שקבע כי מוטלת על תאגיד אל”ה חובת ניכוי מס במקור מדמי הפיקדון המשולמים לאספנים. האספנים המחזירים או מוסרים למערערת מכלים מסומנים אינם בגדר צרכן כמשמעותם בחוק הפיקדון ועל פי דיני המס יש לראותם כמי שאוספים את המיכלים המסומנים “למטרת עסק”.

ביהמ”ש מוסיף כי מאחר שהאספנים אינם באים בגדר “צרכן” ובוודאי אינם בגדר “בית עסק” למכירת מכלי משקה, ממילא, אין להחיל על האספנים את הוראות חוק הפיקדון. בהתאם, לא הייתה המערערת חייבת להשיב לאספנים את סכום הפיקדון, וככל שעשתה זאת, מדובר בעסקה שבין אל”ה לבין האספנים לפיה מוכרים האספנים למערערת מכלים מסומנים בתמורה שהוסכמה בין כל אחד מהאספנים לבינה ו/או אוספים האספנים מיכלים מסומנים עבור המערערת תמורת דמי שירות כמוסכם בין כל אחד מהאספנים לבין אל”ה.

עם זאת, ביהמ”ש לא קיבל את עמדת רשות המסים כי יש להטיל על אל”ה קנס בגין אי ניכוי מס במקור.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה