"אם 'שברון' משקיעה בישראל, יש כאן סוד"

אסדת הקידוח תמר | צילום: אלברטוס צילומי אוויר, נובל אנרג'י, פלאש 90

הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט בראשות ח"כ אבי דיכטר שמעה אתמול סקירה של חברות חיפושי גז ונפט בארץ על היקפי ההפקה, הצפי לפיתוח מאגרים חדשים ותחזית הכנסות המדינה הצפויה מהמאגרים.

יו"ר הוועדה ח"כ דיכטר (הליכוד) אמר פתיחת הדיון כי לנוכח היחסים המתהדקים בין מדינת ישראל לאיחוד האמירות, הוא פנה למשרד החוץ בבקשה להפגיש את חברי הוועדה עם קרנות העושר שפועלות בדובאי ואבו-דאבי, מתוך מטרה לשתף פעולה וללמוד מהפעילות הכלכלית שלהם.

מנכ"ל חברת דלק קידוחים מר יוסי אבו אמר בדיון, המדינה מעניקה קרקעות לאנרגיות מתחדשות ולא מקבלת מסים מיוחדים, בדומה למיסוי משאבי טבע שהמדינה גובה על גז ונפט. חברות האנרגיות המתחדשות משלמות רק מס חברות ולא היטל-מס ששינסקי. המיסוי על גז, מכניס למדינה בממוצע בין 50-60% מההכנסות, לעומת הכנסות המדינה מאנרגיות מתחדשות, שמגיעים מקסימום ל- 23%. וחברות שממוקמות באזורי עדיפויות, יכולות לשם מס נמוך עד כדי 5% בלבד.

התחזית העדכנית שלנו, בתשתית הנוכחית ועפ"י ההסכמים הקיימים ממאגרי תמר וליוויתן, ההיטל צפוי להגיע לכ- 167 מיליארד ₪ לאורך השנים. ס"ה, הכנסות המדינה ממיסים והיטלים עתיד להגיע לכ- 274 מיליארד ₪. לדבריו, התחזית הקודמות היו גבוהות יותר, כיון שמחירי הדלקים בעולם היו גבוהים יותר. צפי ההפקה מתמר, הוא עד שנת 2050 ואילו ממאגר תנין, עד 2064.

על כל BCM של פחם שמיובא ארצה, מדינת ישראל מפסידה כ-200 מיליון ₪ ממיסוי.  המדינה מקבלת מיסים, היטלים ובלו מגז טבעי, כ- 268 מיליון ₪ לעומת 81 מיליון ₪  מפחם. כל זה מעבר לזיהום האוויר.

לדבריו, כניסת חברת שברון לארץ, שהיא שחקן עולמי ענק, תביא למדינת ישראל יכולות שלא היו קיימות עד היום. "אני בטוח שכניסת החברה תאיץ את הפיתוח וההשקעות בישראל", אמר אבו.

לשאלת ח"כ אליהו חסיד (יהדות התורה) על מדינות הייצוא, השיב יוסי אבו ואמר כי מאגר תמר מייצא גז מינואר השנה באמצעות צינור מאשקלון לאל-עריש במצריים, בכמות של 11 BCM. ואילו מאגר לוויתן מייצא שליש לצריכה ישראלית, שליש למצרים ושליש לירדן. 80% מההפקה של תמר, נמכר בארץ והשאר לירדן ומצריים.

מנכל חברת תמר פטרוליום, רו"ח ליעמי ויסמן אמר עד היום, מאגר תמר חסך לציבור כ-60 מיליארד ₪ בהוזלת מחירי הדלקים, מעבר לתועלות סביבתיות. כושר המאגר היום עומד על הפקת כ- 1  BCM בשנה. במאגר יש עוד בין 223 ל- 300 DCM שניתנים להפקה, תלוי בהסתברויות השונות. גודלו הפיזי של המאגר הוא בערך בגודל שבין גדרה לחדרה. עד היום המאגר תרם להכנסות למדינה כ-1.5 מיליארד דולר. ככל שנפיק יותר, המדינה תקבל יותר מיסים.

החלטת שר האנרגיה להפסקת השימוש בפחם בשנת 2025 תורמת להוספת צריכה של כ-45 BCM גז ובצידה הכנסה גדולה לקופת המדינה.

מנכ"ל אלון חיפושי גז מר צחי גרוסוסר קרא למקבלי ההחלטות להכיר בכך שהתעשייה הזו משרתת אותה בהכנסות וברמת בטחון אנרגטי. הגדלת השימוש באנרגיות אחרות כמו אנרגיות מתחדשות, יבואו על חשבון הגז. חברת שברון, הינה שחקן בעל יכולות כלכליות גדולות וקשרים שיקדמו שת"פ והגדלת הייצוא בצורה משמעותית ביחס לשחקנים הנוכחיים בזירה הישראלית. זה הישג גדול של המדינה והשותפים המקומיים.

מנכ"ל חברת אנרג'יאן ישראל מר שאול צמח אמר, "אנחנו מחזיקים היום תשעה רישיונות חיפוש גז ונפט. כל חיפוש עולה כ-50 מיליון דולר. אנחנו נדרשים לקבל החלטה אם להשקיע בארץ. יש צורך בוודאות".

ח"כ מתן כהנא (ימינה) שאל, אם ההפקה כ"כ טובה מבחינה סביבתית ומכניסה כלכלית, מה המניעה להרחיב את ההפקה הייצוא ומכירת גז למדינות נוספות?

יו"ר הוועדה ח"כ דיכטר סיכם את הדיון ואמר, כי "יש נעלם גדול בדמות חברת שברון. אני שואל את עצמי, מה הם יודעים שאנחנו לא יודעים. כשחברה בסדר גודל עצום כזה נכנסת להשקיע בארץ, ברור שיש כאן סוד. אני מקווה שבהמשך נדע יותר. אנחנו צורכים כ- 10 BCM בשנה, בזמן שיש לנו מאגרים של כ-1,000 BCM. זה דורש מאתנו חשיבה מחודשת על כמות ההפקה והייצוא  של הגז. כאשר תהיה יכולת לשמר חשמל מאנרגיית השמש מהיום ללילה, זה ישנה את התמונה האנרגטית".