"תקוע בפקקים – עם התושבים, תשתיות עתיקות זקוקות להחלפה"

בראיון חג מיוחד ל'ביזנעס', ראש עיריית ירושלים משה ליאון עונה לישראל פלר על כל השאלות: "ירושלים שאחרי השלמת המהפך התחבורתי תהיה עיר שכל אחד מכם ירצה לגור בה" | האם הבירוקרטיה העירונית תסתיים אי פעם, ומה ימשוך את חברות ההייטק לעיר – יחד עם אוכלוסיות שיבלמו את ההגירה השלילית ממנה | על אתגר הסמינרים: "אני עצמי לא גדלתי בגליציה, ואי אפשר לטעון עלי שאני גזען חס ושלום, רבנים חשובים מודים באוזניי שיש כאן בעיה גדולה" | והאם יתמודד בבחירות הבאות על ראשות העיר?

אני לא מגליציה. משה ליאון | צילום: ארנון בוסאני

אם פקקי התנועה בכל הארץ יכולים להוציא מהדעת את הנהג הישראלי העצבני בלאו הכי, הירושלמים, כמו תמיד, מקבלים תשעה מתוך עשרה קבין של ההתמודדות. זו העיר שבה מתקיימים הכי הרבה ביקורים ממלכתיים, ההפגנות חוסמות בה את הצירים על בסיס דו שבועי, ואם היה צריך להוסיף לכך מלח ופלפל במנה גדושה, הגיעו עבודות התשתית הבלתי נגמרות בכל רחבי העיר והפכו את הפקקים למכבידים הרבה יותר מתמיד.

את התוצאה חשים אלפים מתושבי עיר הבירה על בשרם, בעיקר באזור הכניסה לעיר, ובאזור העסקים בגבעת שאול.

"האמת", אומר לנו ראש העיר משה ליאון, "כשאני בפקקים, ואני מבלה בהם לא מעט, בדיוק כמו התושבים וזה בהחלט לא נעים – גם לי מתחשק לסנן איזו קללה על ראשו של ראש העיר שגרם לפקקים המעצבנים האלה. לפעמים אני גם עושה את זה בפועל… אבל אין מנוס. העבודות הללו להחלפת התשתיות מטפלות בבעיות של תשתיות שלא הוחלפו כבר עשרות שנים. הכבישים חייבים הרחבה, והתחבורה הציבורית המתקדמת צריכה תשתית כדי לפעול".

והוא מעודד. "בקרוב יסתיימו עבודות במקטעים רבים, וכמו במקומות אחרים שהעבודה הסתיימה, התושבים מרוצים מאוד, מאיכות החיים שעלתה. ובהחלט אנחנו מתכוונים לזרז את העבודות כדי שבחודשים הקרובים נסיים את חלק הארי שלהן".

הוא מזכיר כי כביש 16 החדש מדלל את הפקקים בכניסה לעיר כבר מזה מספר חודשים, ובפתיחת הקו הירוק של הרכבת הקלה, בשנה הבאה, קו שיהיה הארוך ביותר בעיר, התחבורה הציבורית בעיר תשתפר ותונגש לעוד ועוד קהלים ואזורי מגורים.

אתה יכול לומר שיש כבר הקלה בפקקים בכניסה לעיר בזכות הכביש החדש?

"הפיזור של הנוסעים לשתי כניסות במקום לאחת משפיעה, חד משמעית. גם לנכנסים לעיר וגם ליוצאים, וזה עוד לפני סיום הארכת קווי הרכבת הקלה. כשיהיה קו עד לבית החולים הדסה עין כרם, והקו הירוק שיוציאו את ירושלים משמעותית מהפקקים".

פקקים בירושלים | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

ואין פתרון מידי?

"אנחנו דנים כל הזמן בזירוז העבודות, הנושא עולה כל הזמן על סדר היום. אבל יש דברים שלוקחים זמן. בהמשך, תהיה הקלה ואנשים יברכו את העבודות ואת הרחבת הכבישים".

מה אתה בעצם אומר לתושב ירושלים שסובל?

"אני אומר לו שגם כשהוא משפץ את הבית הוא מתמודד עם קושי, אבל התוצאה שווה את הקושי הזמני. תשתיות העיר זקוקות לשיפוץ, אבל ירושלים שאחרי המהפך התחבורתי תהיה במקום אחר לגמרי. היום לאדם שגר בבר אילן לוקח יותר מחצי שעה להגיע לאחד מאולמי השמחה בגבעת שאול. בקרוב זה יקח 10 דקות ברכבת מהירה ובטיחותית ובחווית נסיעה מדהימה.

"וזה לא רק זה. הרכבת תחבר בין קצוות העיר ותאפשר לרבים לוותר על הרכב הפרטי. כמו בכל הערים המתקדמות בעולם תהיה לנו תחבורה ציבורית נוחה ויעילה, שתשפר את הכלכלה, את איכות החיים, תסלק את זיהום האוויר ותפנה לנו הרבה מאוד שטחים ירוקים".

המנהרה החדשה בפתח כביש 16 לירושלים | צילום: רונן חורש, לע"מ

בשדה החינוך

ירושלים מחזיקה ככל הנראה בשיא של ילדים וילדות חרדיים שמתחנכים במוסדותיה. יש התקדמות בבינוי מוסדות חינוך, בתקצוב?

"מאז שנכנסתי לתפקידי, אני שותף יחד עם חברי הנהלת העיר למהפכה בקנה מידה היסטורי בכל הקשור לחינוך החרדי בירושלים.  בתי ספר שהמתינו שנים למבנים ונאלצו לחנך דורות בקרוואנים מתפרקים – נכנסו למבנים חדשים.

"מוסדות חינוך שהמתינו להקצאות – נכנסו להליך מזורז, שיפצנו והרחבנו מבנים ישנים, ציידנו במיליוני שקלים עשרות מוסדות חינוך והובלנו השקעה נרחבת בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בעיר.

"אבל מעבר לבינוי, זכיתי לקדם מיזמים חינוכיים שאין כמוהם באף עיר בישראל:

"אם זה מיזם "האוצר שבחצר" לקידום ילדי הגיל הרך, מיזם "צעדים להצלחה" בגילאי הביניים ותכנית "חבלים" שפועלת ב-58 סמינרים בירושלים. ובנוסף יש לנו מגוון פרויקטים של סיוע בתוככי המוסדות, כמו פרויקט 'שלהבת' של הוראה מתקנת ופרויקטים נוספים.

"בנוסף, יש לנו מערך נרחב מאוד של סיוע לנוער בסיכון, שמובילים אותו רבנים ואנשי מקצועי שמטפלים בנוער נושר ובמניעת נשירה – והכל בתקצוב שוטף של העירייה. כל זאת בנוסף לפעילות חוגים לאורך כל השנה לילדים במימון העירייה, כולל מימון חוגי שחייה לבנות, ואני יכול לבשר שבקרוב בע"ה יהיו גם חוגים במימון העירייה גם לבנים…

"לצד כל זה ירושלים היא העיר המובילה בכל הקשור לסיוע למוסדות הפטור והמוכש"ר בעיר והיא מנצחת כל עיר אחרת בארץ".

יש סאגה בלתי נגמרת של בנות סמינר שלא מתקבלות וטענות לגזענות נגדן, איך אתה רואה את הנושא הזה.

"מדובר בנושא כואב מאוד. פונים אליי אבות ואימהות ובוכים לי בטלפון, אבל צריך לזכור שאני לא יכול לכפות על אף מוסד לקבל בנות. אני עושה מאמץ גדול מאוד, לסייע במה שאני יכול. אני עצמי לא גדלתי בגליציה, ואי אפשר לטעון עלי שאני גזען חס ושלום. אבל אני גם לא מתעלם מהמציאות ואני מודע לרגישות הגדולה שיש בנושא הזה.

"אני יכול לגלות לך שכשאני מדבר עם רבנים חשובים מאוד הם מודים שיש כאן בעיה שורשית שהם עצמם לא מצליחים לפתור. אז אם הם לא מצליחים, אז אני אומר כאן עם כל הצניעות, גם אני בינתיים לא הצלחתי, אבל אני בהחלט ממשיך לנסות.

"יש בעיה גדולה של כיתות לימוד, ואני מטפל בה. רק בשנתיים האחרונות נפתחו יותר מחמשה סמינרים חדשים בירושלים, ואני מתכוון להמשיך ולפתוח עוד. המטרה שלנו היא לא לחזק את הסמינרים הקיימים, אלא להקים חדשים כדי שכל בת סמינר יהיה לה מקום ראוי ללמוד בו, מקום שהיא מרגישה בו רצויה ואהובה, ומתאים לרמתה הרוחנית והלימודית".

גם הרבנים מודים. ליאון | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

אנחנו רואים שיש מרתון בירושלים, שיש אינספור אירועי תרבות ומופעים, מה בנוגע לאירועי תרבות למגזר החרדי?

"מה שקורה בתרבות התורנית הוא מהפכה של ממש.

"אנחנו מובילים לאורך כל השנה מופעים ואירועים לציבור החרדי. אם זה מופעי נשים לאורך השנה – דבר שלא היה מעולם בהיקפים כאלו, ובשנים האחרונות זכה לפריחה לא רגילה. אנחנו מציעים לאשה חרדית ליהנות ממופע בעלות של 20 שקלים, כאשר מופע דומה נמכר בכמאה שקלים.

"יש לנו כמובן את "עולים לירושלים" מתחם אטרקציות מותאם לציבור החרדי שאין באף עיר בישראל, כאשר גם כאן בסכום של 20 שקלים אנחנו מציעים אטרקציות בשווי של מאות שקלים.

"וזה עוד לפני שדיברנו על מעמדי הסיום, המבחנים הפומביים, חלוקת הפרסים, וכל יתר התמיכה בתרבות תורנית שאני שמח לתת, בלב פתוח ובנפש חפצה, לבני התורה, לנשים היקרות, לבני ובנות הנוער הנפלאים שלנו".

אצבע על הדופק

עושה רושם שקולך כמעט ולא נשמע בשעה שהיו פיגועים ואירועים ביטחוניים בעיר בשנה האחרונה. היו מקרים שזכורים כמו הפיצוץ בתחנת הכניסה לעיר, או הפיגוע של ילדי משפחת פלאי ועוד הרוגים הי"ד. זה מכוון?

"ממש לא. מאיפה הנתונים הללו? אני מעורב בביטחון העיר, ועכשיו, בערב חג הפסח קיימנו ישיבות רבות בנושא, כדי להבטיח את ביטחון התושבים והמבקרים בעיר. אנחנו עומדים בקשר הדוק עם כוחות הביטחון ומשטרת ישראל, הם מופקדים על הביצוע בפועל, אך כראש העיר, מעולם לא הסרתי אחריות והנושא על שולחני כל הזמן".

הנושא על שולחני. ליאון | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

נעבור לנושאי הבינוי וההתחדשות בעיר. מה הם, לדעתך, אתגרי הבינוי הגדולים שבירת ישראל נמצאת בה בתקופה זו?

"ראשית, ביחס לעשורים האחרונים, ירושלים נמצאת בימים אלו בתנופת התחדשות ובניה חסרת תקדים. אם בעשרים השנים האחרונות עמד ממוצע הבנייה על 2,000-3,000 יחידות דיור בשנה, הרי שבשלוש השנים האחרונות הצלחנו לשלש את המספר, ואנו עומדים כבר על כ-6,000 יחידות דיור בשנה".

ואלפי התושבים החדשים או משפרי הדיור הללו יזדקקו למקומות תעסוקה. עושה רושם שירושלים מתמקדת בהבאת המשרדי ממשלה לבירה. מה לגבי מנוע הצמיחה האדיר של ענף ההייטק?

"ברור שללא מקומות תעסוקה העיר לא תהיה מבוססת כלכלית. כדי שבירת ישראל תהיה חזקה יותר, אנו מקדמים בינוי של למעלה ממיליון וחצי מטרים במקביל, המיועדים לשטחי תעסוקה בעיר. ברור שמשרדי הממשלה חשובים כעיר בירה וכמוקד תעסוקתי, אך זו ממש לא המטרה העיקרית. ההייטק נמצא בראש מעיינינו גם מפני שיש לנו מספיק כוח אדם איכותי לענף, לצד ביקוש מצד תושבי העיר למשרות בתחום ההייטק – הן באוכלוסייה הכללית ובעיקר מצד גברים ונשים מהמגזר החרדי שמצטרפים להייטק במספרים הולכים וגוברים.

"בד בבד, החוק לעידוד השקעות הון מיטיב באופן משמעותי עם חברות ההייטק שבאות לעיר, וזה חלק מהקטליזטור שמאפשר את הגעתן של החברות לעיר".

רובע הכניסה לירושלים | הדמיה: עדן – החברה לפיתוח כלכלי בירושלים

ליאון שוטח לפנינו את התכניות המלמדות על הקמת מגדלי משרדים חדשים ברובע הכניסה לעיר, תכניות שזוכות לקידום מואץ. רובע הכניסה החדשה לירושלים שיהיה בין הגדולים בארץ עתיד לכלול 1.2 מיליון מ"ר לתעסוקה בכ-20 מגדלים בני עד 40 קומות. אלה ישמשו גם כמבני ציבור, מסחר ומלונאות.

ליאון מדגיש, כי ידוע לו על חברות גדולות מאוד שמתעניינות בהגעה לבירה. חלקן מעוניינות להגיע כבר עתה, ומחכות שייבנו מגדלי משרדים תואמים לצרכים שלהם. בגבעת רם כבר סיימנו בנייה של מגדלים רבים שחלקם הגדול כבר מושכרים, וכך יהיה גם כן ברובע הכניסה החדשה.

"זה לא רק בכניסה לעיר ובגבעת רם, גם בהר חוצבים ניתן להצביע על בנייה מאסיבית ומואצת של כמה וכמה מרכזי תעסוקה. הצפי הכולל הוא של יותר ממיליון וחצי מ"ר של תעסוקה שיתווספו לעיר ואנו מקדמים אותם כאמור במקביל".

ועדיין, אפילו משרדי הממשלה עוד לא הגיעו לעיר…

"יש החלטת ממשלה בעניין, ומשרד האוצר בשיתוף פעולה איתנו מקיים ישיבות בנושא. מלבד זאת, יש מגדלים שכבר בבנייה, כמו מגדל משרד הפנים ברחוב יפו, או משרד המשפטים שהולך ונבנה מול משרד רה"מ".

ענף הנדל"ן מאופיין כאחד הענפים עם הכי הרבה חוליות בשרשרת. ישנם הרבה אנשי מקצוע שמעורבים בתהליך – משלב רכישת הקרקע ועד לשלב מסירת הדירה. אך ללא ספק הרכיב הבירוקרטי מבזבז זמן יקר, ויש לו גם משמעות כלכלית גדולה. איך אתה, כראש עיר, יכול להקל על התהליך ובעיקר – לקצר את זמן ההמתנה מהתכניות ועד האישורים בפועל?

"מאז שנכנסתי לתפקידי כראש עיר פעלתי לקיצור ההליכים והקלות בבירוקרטיה המוטלת על כתפי היזמים ופעלתי ככל הניתן להפחית את הדרישות.

"ואדרבה, אני קורא מעל גבי אתר 'ביזנעס' שפופולרי בתחום הנדל"ן והעוסקים בו: זה הזמן של יזמים להגיש תב"עות חדשות ובקשות להגדלת זכויות הבנייה. אנחנו מצדנו, בוועדה המקומית, נעשה ככל שביכולתנו – כפי שכבר עשינו בשנים האחרונות – לקצר את משך הזמן לדיוני בהיתרים כדי להביא להרחבתה ופיתוחה המקסימלי של העיר כהמשך למגמה שהצבתי, ולפיה ירושלים תהיה אי"ה בקדמת הבמה בכל הקשור לבינוי והתרחבות".

מה החזון שלך כדי לעמוד ביעד הזה?

"אחד הנושאים המרכזיים שאינם משים משולחני הוא נושא ההתחדשות העירונית. כדי לחזק את ירושלים אנחנו חייבים להתמקד בהתחדשות עירונית. זאת כמובן לצד פיתוח וקידום בנייה על קרקעות פנויות – אבל על מנת לחזק את העיר, לחדש את השכונות, נדרשת התמקדות בהתחדשות עירונית ואכן, המספרים מדברים בעד עצמם. אנו נסיים בעזרת השם את שנת 2023 כשלדעתי – נוביל את טבלת הערים שקידמו יח"ד בהתחדשות עירונית. הצפי הוא לעשרות אלפי יח"ד בהתחדשות עירונית בשנה זו".

פרויקט התחדשות עירונית בבית הכרם. אילוסטרציה | הדמיה: אדר' קרלוס פרוס

מתמודד שוב

הבחירות המקומיות מתקרבות בצעדי ענק. תתמודד שוב על ראשות העיר?

"בעזרת השם".

ולסיום, מילה לחג הפסח?

"אנו ממתינים בציפייה לגאולה השלמה, וייתכן שהניצנים כבר כאן כשאחרי אלפי שנות גלות, אנו מגלים שיהודים מגיעים לירושלים מכל העולם ומשתוקקים לגור בה. זה, בעיני, התחלת התגשמות חזון הנביאים.

"פסח כשר ושמח".

הניצנים כבר כאן. ליאון | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

6 תגובות ל: ""תקוע בפקקים – עם התושבים, תשתיות עתיקות זקוקות להחלפה""

  1. בוא לראות מה עשיתם לנו בשכונה היפה רת שרת. כביש שהיה רחב הפך צר ורק מכונית אחת יכולה לעבור. צפירות ורעש וסכנה לילדים בביהס לידי בנין 3 עומס בלתי רגיל של אוטובוסים לא רק מכוניות. הרחוב הפך למעלה משנה לאסון. אין לנו תחנת אוטובוס כבר חודשים ואין מסתור מהגשם והשמש. לפחות היית מזכה אותנו בהנחה בארנונה.

  2. אין כמו ראש העיר שלנו, משה ליאון!
    ראש עיר חכם, בעל עשיה וראיה מרחבית גדולה.
    העיר קיבלה צורה אחרת. תמשיך הלאה לעוד הרבה שנים טובות ויפות.

  3. ראש עיר של חרדים בלבד. תשקיע קצת באוכלוסיה החיחונית בהר חומה. אין בריכה כבר שנתיים בגלל ויכוח סביב פתיחה בשבת, אין תיכון ממלכתי, אין מבנה של תנועת נוער חילונית אבל יש מוסדות דתיים חדשים ויפים שנבנו במהירות . בקצב הזה לא יישאר חילוניים בשכונה ובעיר. תתעורר!

  4. 1.כל ירושלים בורות נוסעים מרגישים ברכבת הרים
    2. כל ירושלים הפכה להיות נת"צ ודוחות בלי הפסקה
    3. בכל מקום מושתלים מצלמות
    . התאכזבתי חבל!!!

  5. האמת היא שהתשתיות גרועות בכול הארץ זה המינימום שאפשר לבקש גם באיזור השרון הכבישים גרועים גורמים נזק לרכבים שלנו ואז מהר מאוד הרכב ניזוק לא עובר טסט בעיות של ציריות וכיון פורנט ולהוציא עוד כסף למוסכים המדינה דופקת את הנהגים גם בתחום הזה בכול הארץ הכבישים משובשים וגרועים .אולי בכביש איילון 1 שהוא ציר מרכזי שם עוברות מלא מכניות אז הם מראים את עצמם עובדים שם .בעיית התשתיות קיימת לא רק בפריפריה אלא כמעט בכול עיר בארץ נפתחות קיראות למוקדים והעיריות מתעלמות . עם ראש עיר לא מבין את זה את הדבר המינימלי הזה שחייבים לתקן את התשתיות כי זה גורם נזק וזה מסוכן אם לא מבין זאת אסור לו בשום אופן להיות ראש עיר הוא צריך ללכת הביתה בזמן לפני הכול עובד ציבור צריך לדאוג לשלום הציבור

  6. העיר נהייתה נקייה מאוד.
    במקום לשפוך כסף על פורמולה 1 או פסטיבל האור או שן הזהב התיכונה – שגם חסמו את העיר וגם לא נתנו כלום לתושבים –
    סוף סוף משקיעים בתושב ולא בתייר.
    שאלת תם: למה צריך לחפור שנים בשביל רכבת קלה ולא פשוט לבנות נתיב מיוחד עם אוטובוסים חשמליים כמו המטרונית בחיפה?
    ככה לא כל צעדה\הפגנה\תקלה תחסום את התנועה בכל העיר.
    התדירות תהיה גבוהה יותר, הצפיפות נמוכה, והעדיפות ברמזורים תישמר.
    חוויית הנסיעה ברכבת הקלה כיום פשוט מחפירה. כמו קופסת סרדינים.

כתיבת תגובה