שווקים רבותי שווקים • אם אנו נדרשים לצאת מדירת הקבע שלנו, לפחות שיהיה לנו מעניין וצבעוני • דוד שלומוביץ בסיור וסיקור מגוון השווקים בארץ (ויש גם הצצה קטנטנה לחו"ל, בשבילכם) • מיוחד ל'ביזנעסוכות'
דוד שלומוביץ 11.10.2019"בזול היום, בזול היום". "בואו לראות, בואו לקנות". "כל הקודם זוכה, כל המאחר בוכה". אה, ויש עוד אחד, "לא טוב, לא כסף. לא חם, חינם". פניני משפטים כאלה ודומיהם, נשזרים זה בזה בתוך בליל צבעוני של אנשים מוצרים וחפצים, בשווקים הפזורים בארץ ממטולה ועד אילת.
לו ביקרתם פעם בחו"ל (או אם תבקרו), סביר להניח שהמדריך המקומי לקח (או ייקח) אתכם לסיבוב בשוק המקומי. המפגש הבלתי אמצעי עם המקומיים הוא דווקא במקום כמו השוק, בו המוכר עומד מאחורי תצוגת המוצרים הססגונית. בשוק ניתן להתחכך עם האוכלוסייה המקומית, להרגיש את התרבות ובמקרים רבים בעולם, אף לגעת בהיסטוריה של המקום. 'ביזנעס' מציע לכם סיור שווקים ישראלי מעלה ניחוחות, לצד ניתוח עסקי על השווקים המתחדשים.
מקורה של המילה שוק הוא עתיק, ובגמרא מופיע השוק בכמה וכמה מקומות. כך למשל תיקנו חכמים שלא לפדות את פירות נטע רבעי במרחק מהלך יום סביב לירושלים אלא להעלותם כמות שהם, "כדי לעטר את שׁוּקֵי ירושלים בפירות". כך גם אנו רואים בדיון שנעשה רגע לפני שברח רבי שמעון בר יוחאי להתחבא במערה. לאחר שרבי יהודה שיבח את הרומאים שתקנו שווקים וגשרים, אמר רבי שמעון בר יוחאי כי "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן".
גם בפולקלור היהודי באירופה בכמה מאות השנים האחרונות, משמש השוק כמקום מפגש בין סוחרים וקונים. היריד בלייפציג היה נקודת מסחר חשובה בגרמניה של לפני המלחמה ואף מופיע במשלי המגיד מדובנא שחי בעיר. בעיירות של פעם, כיכר השוק היה המרכז המסחרי, בה הסוחרים היו מציעים את מרכולתם ובה יהודי העיירה היו מתעדכנים בחדשות האחרונות. עד היום ניתן לראות במזרח אירופה את אותן הכיכרות עם החנויות המקיפות אותן, כאשר לעיתים באר המים של העיירה עמדה במרכז הכיכר.
ומתי אתם ביקרתם לאחרונה בשוק?
בשנת 2013 פורסם סקר גיאוקרטוגרפיה עם נתון מפתיע בהחלט. בשנתיים שקדמו לסקר עלה שיעור המבקרים בשווקים בישראל ב-10 אחוזים. בנוסף התברר מהסקר כי כ-35 אחוזים מתושבי מדינת ישראל נוהגים לקנות בשווקים מעת לעת.
תיירות שווקים, צומחת גם היא בשנים האחרונות בישראל וביקור תיירותי בשווקים, הפך לפריט חובה בקיטבג של מדריכי תיירות רבים מאוד. ומן הצד השני, העיריות והסוחרים בשווקים הבינו את הפוטנציאל המסחרי הטמון בתיירות שווקים ולפתע הבינו כי מה שטוב למדינות רבות באירופה ובעולם כולו, טוב גם לישראל.
בשנים האחרונות שווקים רבים עברו מקצה שיפורים בעזרת העירייה ובתמיכת הסוחרים. הלכלוך וההזנחה פונו לטובת ריהוט רחוב המשתלב בנוף. אזורי הדוכנים קורו, הוארו בתאורה המוסיפה נופך למקום וחנויות רבות הפכו לבתי קפה או מסעדות לצד דוכני קולינריה המגרים את כל החושים. נציין כי כשרות מהדרין לא תמצא לרוב במקומות אלו והערבוביה הדביקה בהם, מרחיקה את יראי השם ממקומות מעין אלה.
כך גם, לא תמיד מה שטוב לכלכלת סוחרי השוק בהפכם את הבסטות לבית קפה לשעות הלילה, טוב לכלכלת השכנים, שנכסיהם איבדו מערכם, בשל הרעש וההוללות העולה מהמסבאות.
סוג שונה של שוק יש ברבות מערי הארץ, בהן מתקיימים שווקים ביום או יומיים מסוימים בשבוע, שם ניתן למצוא מציאות טובות במחירים מוזלים ביותר. נעליים, סנדלים, ביגוד, כלי בית או משחקים ואפילו עבודות אומנות ופריטי נוי לבית. השוק מתחיל לרוב בשעות הבוקר המוקדמות ולקראת אחר הצהריים מתחילים הדוכנים להתקפל.
ובניגוד לדוכני פירות וירקות, בהם השעות הארוכות עושות שמות לסחורה והמחיר יורד או צונח לקראת סוף היום, בשוקי המוצרים לא תוכלו למצוא סנדלים במחיר מוזל בסוף היום. מה שלא נמכר היום כאן, יימכר מחר שם. אך לעתים הסוחרים כבר עייפים מלהתמקח על המחיר ובשעות האחרונות, כן אפשר "לעשות שוק מוצלח", ולהוריד את הסוחרים הצרודים בעוד עשרה או עשרים אחוזים מהמחיר הנקוב.
רגע לפני שנצא לסיבוב מהיר בכ-60 שווקים ברחבי הארץ ועוד כהנה וכהנה שווקים מרתקים בעולם הרחב, נספר את הסיפור הכלכלי העגום מצד אחד והמוצלח מהצד השני של שוקי האוכל בתל אביב. הניסיון להביא ארצה את תרבות מרכזי המזון בעולם המכונים "פוד קורט" (אוסף דוכני אוכל עם אוכל מקומי ברובו), לצד הניסיון לשכפל את ההצלחה של שוק מחנה יהודה, לא הצליחו בלשון המעטה ואפשר ללמוד מסיכום הדברים פרק כלכלי חשוב.
קנאת סופרים
נקדים הקדמה קצרה: שוק מחנה יהודה בירושלים, החל את דרכו לפני יותר ממאה ועשר שנים בדוכני ירקות, פירות, בשר ועשבי תיבול, מהפלאחים של כפרי האזור. היישוב מחוץ לחומות החל לפרוח ורבים מערביי הסביבה שהיו רגילים להגיע לשוק הצפוף בעיר העתיקה, פתחו באסטה על דרך יפו והציעו את מרכולתם לתושבי השכונות החדשות, נחלאות, אבן ישראל ומשכנות ישראל, אוהל משה סוכת שלום ושכונת מחנה יהודה שעל שמה קרוי השוק.
במתחם הזה גם הייתה ה'תחנה המרכזית' של כרכרות שירות ליפו ולנמל, ובשל כך התאספו באזור אנשים רבים בדרכם אל העיר העתיקה וממנה.
בהמשך קנתה ישיבת עץ חיים שטח גדול מחוץ לחומות, ומתוך מצוקה כספית פתחו מספר חנויות בחומת המתחם. עוד חנויות הוקמו ומתחם השוק החל לקבל את צורתו. אולם, מאחר והשוק החל דרכו באופן פרוביזורי, במגרש שאז עוד היה בכלל שדה, פתוח, השלטון העותמאני כלל לא טרח להסדיר את המצב בו, לא השקיע כל תשתית לביוב, ניקיון וכדומה. כשהאנגלים שהגיעו למקום לאחר קריסת האימפריה העותמאנית, הזדעזעו זעזוע אנגלי טיפוס מהמקום הדוחה והמלוכלך והחליטו לשפץ את המקום. עוד שנים רבות יעברו עד שאכן קרה הדבר כמו שצריך וטדי קולק ראש העיר ירושלים היה הראשון שהתייחס לדבר ברצינות.
בשנים האחרונות עם התפתחות הרכבת הקלה הנוסעת ברחוב יפו שהפך בחלקו למדרחוב, שופץ השוק בתהליך ארוך עם הסכמת הסוחרים וחנויות אוכל החלו להיפתח בו לצד בגדים, בתי קפה, גלידריות ועוד. הססגוניות של השוק המקורי לא נפגעה והשוק הוכנס לרשימת עשרת השווקים הטובים בעולם של מגזין האוכל Tasting Table. מתחם השוק החדש, הדומה לשווקים רבים ברחבי העולם נחל הצלחה מסחררת והחל למשוך אליו תיירים מכל העולם. חברות תיירות מציעות 'כרטיס טעימות' לסיבוב בשוק בשיתוף פעולה עם הסוחרים המקומיים, ולדבריהם מספר המבקרים בשוק מתחרה, להבדיל, עם הכותל המערבי.
נציין כאן פרט חשוב, שלפני כשנה ורבע התראיין ח"כ הרב יעקב ליצמן לעיתון 'המודיע' והתנה את תמיכתו במועמד לראש העיר בירושלים בהתחייבותו לעשיית סדר בשוק מחנה יהודה וסגירת המתחם בשעות הלילה. דבריו עוררו סערה גדולה כשהתברר שחיי הלילה בשוק מושכים בחורי ישיבות למקום.
ההישג הירושלמי וההצלחה של שוקי העולם, משכו את העיר תל אביב המתחרה על כמות התיירים, לנסות ולשכפל את ההצלחה. לשם השוואה, בחודשים ינואר-אוגוסט 2019 אחוז התפוסה במלונות מחוז ירושלים עמד על פחות משבעים אחוזים, לעומת קרוב לשבעים וחמישה אחוזי תפוסה במלונות מחוז תל אביב.
בבירת גוש דן הבינו כי על מנת לעניין את התיירים המכניסים כסף רב לעיר, יש צורך באטרקציות, כאשר שווקים אוטנטיים הם אחת מהן. לפני מספר שנים שופץ שוק הפשפשים ביפו. זהו שוק שבעבר היה ניתן למצוא בו רהיטים יד שנייה במחירים מצוינים, פריטי וינטג', מוצרים עתיקים ומעניינים לצד ניגוב חומוס ופול או פלאפל אסלי מקורי. שוקי פשפשים קיימים בכל העולם וחלקם אף מתקיימים באופן מדומה מעט או מעושה, העיקר להביא את התיירים למקום.
כיום, רהיטים יד שנייה אפשר למצוא בקלות באתרים המתמחים בכך ושוק הפשפשים הפך למתחם הסעדה נרחב, עד שנוצר הצורך לעצור את בואם של המסעדות והברים למקום, בכדי שהמתחם לא ייצא מאיזון.
עם השנים הלכו ונפתחו עוד ועוד שווקי אוכל פרטיים בתל אביב, בניסיון לשכפל את ההצלחה של שוק מחנה יהודה, או אפילו את שוק לה בוקריה בברצלונה או של בורו מרקט בלונדון: שוק נמל תל אביב המוגדר כשוק איכרים, שוק צפון, שרונה מרקט ושוק אלנבי-רוטשילד שהספיק כבר להיסגר, ובעליו הכריזו על פשיטת רגל. במקביל נלחמו סוחרי שוק הכרמל בעיריית תל אביב על אופן השיפוץ שהמקום יעבור. טענתם המרכזית הייתה שהשיפוץ יהרוג את השוק המקורי והמוצלח, שהוקם גם הוא לפני כמאה שנה. נפילת שוק אלנבי-רוטשילד העמיד בסימן שאלה את כל קניוני האוכל.
מילת הקסם של התחום הזה היא תמהיל. וכגודל הקסם עומק הפלונטר. דוכן ירקות יכול לתת שכירות של 10-15 אלף שקל בחודש ואולי עד עשרים. לעומת זאת ממסעדה או בית קפה וכדומה ניתן לדרוש 25-30 אלף שקל לחודש, ברור לכל אחד מה משתלם יותר. אולם מה שמושך את התייר או המטייל למקום, הרי זה הססגוניות הנוצרת מדוכני מכירה אוטנטיים. אם נחליף את רוב הדוכנים במזון מוכן, לא תהיה סיבה לאנשים לבוא לשוק והוא יקרוס כמו שוק אלנבי-רוטשילד.
מה גם, תושבי תל אביב המתקדמים הפחיתו מאוד את הרכישות בשווקים. הם מעדיפים לעשות זאת דרך הרשת או בסופרמרקטים הגדולים והממוזגים, בשקט מוקפד, ועם כרטיס מועדון. על פי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, הנתח האמתי של השווקים עומד על כ–3% מכלל שוק מוצרי המזון והסופרמרקט בישראל, למרות שהישראלים מצהירים כי הם מבקרים בשוק. (הנתון במגמת ירידה. עמד לפני כחמש שנים על כ-5%). תרבות השווקים שמתאימה לתושבי הפריפריה: באר שבע, אשקלון, אשדוד וקרית גת, מסתבר שהיא כבר לא מתאימה לתושבים של ראשון לציון, תל אביב, הרצליה וצפונה.
שוק מחנה יהודה שומר בשיניים על רמה של אותנטיות, למרות שיותר מ-25% מהשוק הם מתחמי הסעדה, כל ניסיון להפר את התמהיל יפגע בכל הצדדים. את זה עדיין לא הבינו בתל אביב. שוק נמל תל אביב מוגדר כיום כשוק המוצלח ביותר בעיר, אם כי הוא פועל בעיקר בסופי שבוע. נדגיש כי שרונה מרקט, שהחליפה השבוע בעלים ושוק צפון, מגדירים את עצמם כהצלחה, ביחס לכמות המבקרים בהם.
נוסיף עוד כי בתל אביב פועלים שורה ארוכה של שווקים ציבוריים אחרים, הפועלים ביום זה או אחר במהלך השבוע או אפילו לאורך השבוע כולו, אך ניסיונות שנעשו לפתחם למשהו ממוסד יותר לא בדיוק צלחו ובתל אביב עדיין מחפשים את פתרון הקסם שיגביר את כמות האטרקציות בעיר ויביא את בשורת ההצלחה לשווקים הפרטיים. וכל זה מבלי להזכיר את כניסת אמזון לישראל הנמצאת בחיתוליה, שעל פי כל התחזיות תגדיר מחדש את תרבות הצריכה בארץ (ראו עוד בנושא בכתבה על הקניונים).
יוצאים לשוק
במדינת ישראל על כל גלויותיה ומורכבות ומנעד אוכלוסיית התושבים בה, שהתקבצה ובאה מקשת רחבה של תרבויות ועמים, מתקיימים כאמור למעלה מ-60 שווקים בכל התחומים שעולה על דעתכם. החל משווקים מקומיים המציעים מלאי ענק ומיותר של דש"צים – דברים שלא צריכים, ועד לשווקים הגדולים והוותיקים. בואו נצא לסיור שווקים מהיר בלי לקום מהכורסה או בלי לצאת מהסוכה.
את כתר השווקים בישראל לוקח מלך השווקים מחנה יהודה או שוק מחניודה כפי שהוא נהגה. השוק שכבר סיפרנו אודותיו ידע סדרת פיגועים החל מתחילת שנות התשעים עם 27 הרוגים ומאות פצועים. השוק התאושש והתחזק ויעידו על כך שורה ארוכה של פוליטיקאים שביקרו בשוק כחלק ממערכת הבחירות שלהם.
בויקיפדיה מצוטט גבריאל כהן, בן שכונת בית יעקב הסמוכה, שתיאר את השוק בתקופה העותמאנית בספרו "בית אבינו":
"היה זה שוק ללא סידורים מיוחדים. סלים ותיבות היו נערמים אלה בצד אלה בשדה הפתוח. מגדלי הירקות והמוכרים, לעתים קרובות מוֹכרות, ישבו ליד מרכולתן וציפו לקונים. הקונים היו יהודים ואילו המוכרים – פלאחים ערבים מהכפרים הסמוכים לירושלים. וכך עמדו שני העמים אלה מול אלה, דבר אשר שיווה לשוק אופי מיוחד. עקרות בית יהודיות ניסו לדבר ערבית, והפלאחים והפלאחיות הערביות ניסו להיפטר מסחורתם ביידיש. ההמולה הייתה גדולה, ובתוך המולה זו של צעקות, עמידה על המקח, סחר-מכר וקללות, ניסו גם הילדים להפיק תועלת. לא היה קל מזה לסחוב מלפפון טרי, בצל ירוק או עלה חסה טעימים לחיך".
שוק הבוכרים עם ריחות התבלינים מעורבים בריחות לאפות חמות הנאפות בטאבון, נמצא במרחק לא גדול משוק מחנה יהודה, אולם כמטחווי קשת מהצלחתו המסחררת. העוברים ברחוב יחזקאל הסואן, שאינם מכירים את שוק הבוכרים, עשויים לעבור שם מדי יום, מבלי לדעת כלל על הימצאות השוק בסמוך אליהם.
שוק זה קם מעט שנים לפני שוק מחנה יהודה, אך איבד את חנו ובכורתו לאחיו הגדול ממנו. כיום הוא משרת בעיקר את תושביה הוותיקים של השכונה, המוכנים להגיע ממרחק רב לרכוש את הדגים שלהם רק היכן שאמא שלהם רכשה בילדותם, ואת תושבי השכונות החרדיות הסמוכות.
בירושלים יש גם את שוק העיר העתיקה, המגיע משער יפו ומגדל דוד ומתחבר בסמטאות עמוסות עד לשער שכם כששלוחותיו מגיעות גם ממש קרוב לכותל המערבי. המוכרים כולם ערביים אולם מדברים לפחות בשלוש שפות, ערבית, עברית ואנגלית. השוק מוצף בתיירים וחלק גדול מהחנויות בו מיועדות עבורם. בקניון מלחה קיים שוק אוכל קטן יחסית הנראה יותר כ"פוד קורט". במלחה, בשכנות לקניון ולתחנת הרכבת, מתקיים גם פעם בשבוע, 'שוק רמלה-לוד' שנרחיב עליו בהמשך.
תל אביב מתהדרת גם היא בשוק שנוסד כאמור במאה הקודמת. קבוצת עולים שנמלטו מהמהפכה ברוסיה, הקימו בשנת 1920 את מה שמכונה היום שוק הכרמל. זהו שוק אוטנטי ומקורי. ניתן למצוא בו ירקות ופירות לצד דגים ובשר. יחד עם זאת ניתן לומר שהמסעדות, הברים ובתי הקפה די פסחו על השוק הזה.
הזכרנו גם את שוק הפשפשים. שוק של 'מציעס' ומוצרי וינטג'. הוא מורכב משוק קבוע עם חנויות ו'שוק רצפה', שזה מעין חניון גדול עם סימונים למיקומי הדוכנים, המתחלף בכל פעם במרכולתו. ככלל, בעיר תל אביב יש רשימה ארוכה מאוד של שווקים המתאימים לכל תייר ומתעניין. שוק לוינסקי – המתמקד בתבלינים. שוק הנמל – שוק איכרים שאפשר למצוא בו פירות בצבעים מוזרים וגידולים מעניינים היישר מן השדה. שוק האמנים – נחלת בנימין, לצד שורת חנויות הבדים ההיסטורית, מציעים אומנים פעמיים בשבוע מוצרים מעבודות יד לצד מיסטיקה לא ברורה.
עדיין בתל אביב. שוק התקווה – עוד שוק שהוקם לפני קום המדינה, גם הוא, כשוק הכרמל, מציע קנייה רגילה כמו בסופר הקרוב ואינו מושך תיירים. שוק העתיקות – כיכר דיזינגוף. שוק בצלאל – המציע ערב רב של טקסטיל ומוצרים אחרים מחנויות שנסגרו. נזכיר גם את השווקים הפרטיים, שרונה מרקט, שוק צפון, ושוק רוטשילד אלנבי שנסגר.
שוק רמלה – החל את דרכו אי שם לפני קרוב למאתיים שנה (יהיו שיאמרו שמקורו במאה השמינית לספירה) עת הייתה רמלה נקודה חשובה על ציר ירושלים-יפו-ביירות-דמשק-קהיר. נזכיר גם את השוק הנודד שוק רמלה-לוד שפסיקה משפטית מעניינת קבעה כי אין מדובר במותג אלא בשם שכל אחד יכול להשתמש בו. שוק רמלה-לוד הוא סוג של שוק המיועד בעיקר לבגדים, אך ניתן למצוא שם גם מוצרי סידקית, צעצועים ואפילו פריטי אומנות, והוא מופעל במתכונת נודדת בין הערים.
מגיע גם לצעירים
גם בערים הפחות ותיקות, יש שווקים מוצלחים. שוק ראשון לציון המתקיים במתכונת שוק רמלה-לוד, לצד מתחם שוק שהקימה קבוצת עזריאלי בקניון הראשונים. גם בכפר סבא הוקם שוק אוכל דומה בקניון אושילנד. מתכונת רמלה-לוד מתקיימת גם בשוק ראש העין, שוק קריית מלאכי, שוק עכו בעיר העתיקה של עכו, מקום שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ועוד.
באזור המרכז ניתן למצוא גם את שוק פתח תקוה, שוק אותנטי ועסיסי המשרת את תושבי הסביבה וחובבי השווקים. בשנים עברו רבים מהעיר בני ברק נהגו לערוך בו סבב קניות, זכורני כילד את הסיפורים של אימי, על משאיות הטוחנות בגלגליהן גויאבות שאבד סברם והריח האופייני החזק שלהן מחניק או מבשם, תלוי את מי תשאלו, למרחקים.
במבט צפונה, נראה את שוק נתניה ואת שוק טירה – שוק ערבי ישראלי, בשנים האחרונות השוק הפך לפעיל ביותר בשבתות למגינת כל לב. בחיפה המתויירת גם היא, בדומה לתל אביב וירושלים, ניתן למצוא שורה לא קצרה של שווקים. שוק ואדי ניסנס, שוק הפשפשים, שוק תלפיות ועוד. שוק נצרת שפועל גם הוא כבר כמה עשורים טובים.
הלאה צפונה מזרחה, נמצא את שוק הפשפשים בכרמיאל. בטבריה יש את השוק העירוני התוסס לצד שוק דגים היישר מהכינרת. בנוסף לשוק פשפשים פעיל. ויש גם את שוק מעלות תרחישא.
אם נדרים מאזור המרכז ניפגש בשוק אשדוד המורכב משני חלקים. האחד, שוק ממוסד המתמקם בחניון ענק על שפת הים בימי רביעי בו ניתן למצוא הכל. אם דיברנו על סוגי אוכלוסייה כדאי להביט בתושבי אשדוד המורכבים מעמים רבים בהם רוסים, קווקזים, גרוזינים ועוד הממלאים את השוק ויוצאים עם סלים מלאים. לצדו פועל שוק רצפה שבו מוצעים פריטי לבוש יד שנייה, שלישית, רביעית וחמישית, לצד כלי בית משומשים ומוצרי חשמל.
שוק אשקלון מציע גם הוא תבלינים לצד פירות וירקות ובעיר קרית גת קיימים שני שווקים. האחד הוא שוק פירות וירקות הפועל במקום מקורה ומושקע פעמיים בשבוע. לצדו פועל בימי רביעי שוק בסגנון רמלה-לוד בחניון הענק של המרכז המסחרי המרכזי. וכמובן שיש גם את שוק השמאטעס.
נמשיך בירידתנו דרומה, עד שוק הבדואים בבאר שבע, נגלה עוד שוק שסוגר קרוב למאה שנות פעילות. שוק שמתחיל עם קריאת התרנגולים ומסתיים כשהשמש של הנגב יוקדת בחוזקה. בשנים האחרונות השוק פעיל ביישוב שגב שלום. לצידו פועל השוק העירוני הענק, המכיל קרוב לשש מאות חנויות ודוכנים והבדואים מכל האזור מגיעים להצטייד בו. ובנקודה הדרומית ביותר יש כמובן את שוק אילת.
בכפר קאסם סמוך לראש העין מתקיים שוק לחיות מחמד. נמכרים בו אפרוחים ותוכים, לצד כבשים ותרנגולות וגם כלבים.
בעולם הרחב קיימים אלפי שווקים מרתקים. אחדים מהם הממוקמים בערים הבאות, מתויירים מאוד ומחזיקים בשיאים של ביקורי תיירים: איסטנבול, טורקיה. בנקוק, תאילנד. מלבורן, אוסטרליה. מרקש, מרוקו. טייפה, טייוואן. הונג קונג. דלהי, הודו. לונדון, אנגליה. ונציה, איטליה וטורנטו קנדה. פריז בצרפת מוגדרת כעיר השווקים והבדיחה אומרת שיש שם שוק לכל תושב.
המגזר החרדי בכללותו לא מתלהב מאפשרות הקנייה בשווקים. השווקים היחידים שתמצאו במודיעין עילית, באלעד או בביתר יהיו המרכולים 'שוק מהדרין' השייכים לרשת יינות ביתן. בעבר הרחוק יותר, קנו החרדים ברשת החנויות 'שפע שוק' שהוחרמה ונסגרה. בחוצות הערים ירושלים ובני ברק לא תוכלו למצוא שווקים עם אפיון חרדי מלבד שוק הבוכרים הנזכר, שבשל מיקומו, בין שכונות מאה שערים, בית ישראל, שמואל הנביא וגאולה, רוב באיו הם מהמגזר החרדי.
לעומת זאת סביר להניח שאת ארבעת המינים עליהם תברכו בחג הממשמש ובא, נרכשו באחד משוקי ארבעת המינים שהחלו להיפתח בזה אחר זה ברחבי הארץ. שווקים אלה לצד שוקי סוכות מורחבים, עברו עם השנים מרוכלות מזדמנת על המדרכות, לשווקים מושקעים עם פרסום, תאורה ואפילו סוכת מו"צים לשאלות בנושא ארבעת המינים. הקולות הריחות והמראות של שווקים אלה הן בבואה למתרחש בשווקים הרגילים כל השנה והילדים המשתובבים בין הדוכנים סופגים את האווירה וממתינים לשעות האחרונות לפני כניסת החג.
לסיום נספר כי המילה שוק כיום משמשת מנעד רחב של מושגים הרחוקים מהשוק המקורי, כרחוק שוק הפרחים באמסטרדם משוק מחנה יהודה. נציג כמה מהם: שוק העבודה; כלכלת שוק; שוק המטבע העולמי; כשל שוק, השוק השחור והשוק האפור; שוק חופשי; שוק ההון ושוק הרכב. אחרון חביב הוא שוק הדירות הלא הוא שוק הנדל"ן, המגלגל את סכומי הכסף הגדולים ביותר, מבין כל סוגי השווקים.
12/10/2019 15:24
אפרופו שווקי פשפשים, רוב האנשים לא יודעים, אבל הרוב המוחלט של פריטי האספנות היקרים ביותר החלו את דרכם בשווקי פשפשים ונקנו בפרומיל משווים האמיתי. אם יש לכם פריט אספנות כמו ספר קודש ישן, פריט יודאיקה, מסמכים, או כל פריט ישראלי משנות החמישים, יש מצב שהם שווים לא מעט כסף. אם אתם רוצים לבדוק באופן עצמאי את השווי של הפריטים הישנים שלכם, חפשו בגוגל "פינוי ירושה יוסף האוסף" וגלו מה הערך של הפריטים שבידכם.