המקובל מאשדוד ישלם מעל 7 מיליון ש"ח לרשות המיסים • כמה היה החיוב מראש ובכמה הוא ירד לאחר הערעור? • בית המשפט: "הכספים המועברים לידו מועברים בשל מהותו כמנהיג רוחני, דתי גדול בתורה ובעל זכות אבות בן למשפחת קדושים"
יוני קדם 07.02.2019
הרב יקותיאל אבוחצירא | צילום מסך: Youtube הבוקר (ה') דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו של המקובל הרב יקותיאל אבוחצירא, בנוגע לשומת מס שנדרש לשלם בגין כספים שונים שקיבל ממאמיניו. בבית המשפט קיבלו את עמדת הפרקליטות לפיה רבנים שמקבלים כסף בגין שירותי דת יחוייבו במיסים, מאחר והדבר מטיב עמם ועם משפחותיהם במישור הכלכלי, והסכום אותו נדרש הרב אבוחצירא לשלם לרשות המיסים עומד על 7,760,211 ש"ח.
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
הסיפור המלא התחיל לפני כחמש שנים, אז קבעו ביחידה הארצית לשומה ברשות המיסים כי על הרב יקותיאל אבוחצירא לשלם 13.8 מיליון ש"ח כמס על הכנסותיו בין השנים 2003-2009. בתגובה טען הגר"י אבוחצירא כי הוא אינו נותן שירותי דת, אינו מקבל קהל, לא מייעץ לאנשים ייעוץ עסקי, ואין לו קשר עם חברות קבלניות וכיוצא בזה.
לדידו של הרב אבוחצירא, הכספים שניתנו לו, הן מחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי", על רקע אישי, חברי ואמוני, אך ללא כל שירות או תמורה מצידו של הרב. משכך, אין לחייב אותו במס על כך. באשר לטענות על גידול חד בהונו של הרב אבוחצירא, הוא טען כי מדובר בירושה, או במתנות שקיבל לרגל חתונת ילדיו ששימשו אותו בין היתר לרכוש עבורם דירות.
בתגובה טענו ברשות המיסים כי הרב אבוחצירא אכן מעניק שירותי דת הכוללים ברכות, עצות, השתתפות באירועים וכדומה, ברשות המיסים הציגו הוכחות רבות לטענתם, ודחו את טענת הרב אבוחצירא לפיה כל הכספים שקיבל ניתנו לו כ"מחווה של הבעת תודה במישור הרגשי".
כאמור, היום (ה') בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של הרב אבוחצירא ותמך בעמדת רשות המיסים, בפסק הדין נכתב בין היתר, כי "אין עוד מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמים, ספונטנית. תפקידו או תוארו, מעמדו או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה".
פסק הדין דוחה את הטענה לפיה מדובר במתנות, ואומר כי "די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו, גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה, הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו".
בנוסף, נכתב בפסק הדין כי כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה וכאשר קיימת מחזוריות וציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, בפרט כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כל זה מראה כי ההכנסות של הרב אבוחצירא חייבות במס כדין הכנסה רגילה. וקל וחומר כאשר מעניק הכספים מצפה לתמורה כלשהי.
בית המשפט קובע כי גם כאשר אין דרישה מפורשת לתשלום, אך הוא ניתן מכוח מנהג או הסכמה, הרי שמדובר בתשלום לכל דבר. "העברת המעות אינה נובעת מנדבה או התנדבות ספונטנית אלא נעוצה היא באותו נוהג ומקובלה. גם אם התשלום נעשה כאות הערכה ותודה, הרי שזו הערכה ותודה בגין השירות שניתן."
פסק הדין מחריג מקרים בהם התרומה ניתנת למוסד מוכר לצרכי מס, שאזי התרומה תהיה פטורה ממס, כדין מוסד ללא כוונת רווח. אך במקרה הנוכחי, בו "תמורה זו המשולמת לנותן השירות אם אינו מוסד מוכר ומאושר, היא הכנסה ברת מיסוי".
חשוב לציין שבית המשפט לא מזלזל חס וחלילה במעמדו של הרב אבוחצירא, אלא שהוא מציין כי על הרב לשלם מס בגין הכספים שקיבל. פסק הדין מציין כי "הרי שמעמדו ותפקידו להם הוא מקדיש ומשקיע את מירב זמנו הם משלח ידו והכספים המועברים לידו מועברים בשל מהותו כמנהיג רוחני, דתי גדול בתורה ובעל זכות אבות בן למשפחת קדושים. תכונות אילו הן הנכס האנושי שבזכותו מופקת ההכנסה. נכס זה הוא המקור מפיק ההכנסה".
לגבי התמורה שהתקבלה אצל התורמים נכתב בפסק הדין כי "עצם קיומו של מוסד הרב, של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב עצם קיומו, מהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות. אילו הם השירותים שהרב נותן לקהילתו ובתמורה הקהילה דואגת לפרנסתו, מי יותר ומי פחות".
פסק הדין חוזר ואומר כי נכון ש"המערער (הרב אבוחצירא. י.ק.) אינו דורש תשלום בגובה כזה או אחר מקהלו, אולם קיימת מצידו ציפיה כי המתנות והתרומות יהוו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו, כמו גם מקור להענקת תרומות ונדבות מצד הרב ומשפחתו לנזקקים ולמוסדות שהחצר והמערער קשורים בהם".
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי יש לחלק את הכספים שקיבל הרב אבוחצירא לשלושה חלקים: הראשון הם כספי תמיכה: כספים שהרב מקבל ומעביר למוסדות שונים, ישיבות, כוללים וכדומה. בבית המשפט אמרו כי הם לא מכשירים את ההתנהלות הזו בעתיד, אך בכל מקרה מאחר והכספים האלו לא נשארו אצל הרב, הרי שהוא לא צריך לשלם עבורם מס.
החלק השני נקרא "כספי חצר", כאשר בית המשפט אומר כי אין להבדיל בין כספים שניתנו בגין ברכה, ייעוץ, או כספים שהחסידים השונים נתנו כחלק מאמונתם כי עליהם לתחזק כלכלית את בית הרב, כל הכספים האלו נחשבים כהכנסה וחייבים במס.
החלק השלישי הם כספי המתנות שהתקבלו בשמחות משפחתיות, לגביהן מסכים בית המשפט כי אין לשלם מיסים, מאחר והם ניתנו בהתאם לנסיבות (חתונה או אירועים אחרים).
לפי זה, הפחיתו בבית המשפט את שומת המס של הרב יקותיאל אבוחצירא, מסכום של 13.8 מיליון ש"ח, לסכום של 7.7 מיליון ש"ח.
10/02/2019 0:36
תתבישו לכם על הזילזול כאילו הוא היה חבר שלכם תתנצלו ותשנו את הכותרת