בג"ץ קבע: הקרקעות הופקעו מעיריית ב"ב לנת"ע – כדין

עבודות הרכבת הקלה | צילום: פלאש 90

הבוקר דן בג"ץ (בראשות השופט י. עמית) בעתירה שהגישה עיריית בני ברק, בבקשה לבטל הליכי הפקעה של מקרקעין שבשטחה, הנדרשים לצורך עבודות "הקו האדום" של הרכבת הקלה בגוש דן. העתירה מונה שורה של פגמים נטענים בהליכי ההפקעה, ובראשם הטענה כי הליכי ההפקעה נעשו בחוסר תום לב על מנת "לעקוף" הסכם שנחתם בשעתו בין המדינה לבין עיריית בני ברק.

בפסק הדין מתוארת העתירה והרקע לה, ולפיהם, בשנת 2007 נחתם בין עיריית בני ברק לבין מדינת ישראל הסכם הרשאה לפיו העניקה עיריית בני ברק זכות שימוש במקרקעי העירייה הנדרשים, לפי התוכניות, להקמתו של "הקו האדום" של הרכבת הקלה. הסכמים דומים נחתמו גם מול רשויות מקומיות אחרות. סעיף 9 להסכם ההרשאה עניינו בזכויות פרסום וזכויות כלכליות (כמו העמדת מכונות לממכר שתיה ומזון בתחנות וזכויות מסחריות אחרות) וסעיף 6.9 להסכם ההרשאה קובע כלהלן: "המדינה מתחייבת כי השימוש בזכויות האמורות בסעיף זה לעיל ייעשה בהתאם לאופיה של העיר בני ברק, באופן שימנע פגיעה ברגשות תושביה". גם סעיף 13 להסכם ההרשאה קובע כלהלן: "הרכבת הקלה לא תפעל ולא תבצע כל פעילות במקרקעי הרשות בשבת ובמועדי ישראל. המדינה כצד לחוזה הזיכיון לא תאפשר ביצוע עבודות להקמת הרכבת הקלה במקרקעי האתר בשבת ובמועדי ישראל".

ביום 2018.9.20 ,הוא יום חמישי בשבוע, בשעות אחר הצהריים, פנתה עיריית בני ברק בבקשה במעמד צד אחד למתן צו מניעה זמני כנגד נת"ע והקבלן המבצע, להפסקת ביצוע של כל פעולת כריה או חפירה או שאיבה, או כל עבודה אחרת הכרוכה בחילול שבת מכל סוג שהוא בתחום אתר הרכבת הקלה שבתחום שיפוטה של העיריה.

נת"ע הגישה בקשה בהולה לביטול הצו שניתן, ובתום הדיון שנערך למחרת, ביום שישי ה-2018.9.21 פסקה השופטת ל' ביבי כי רק עבודות פיקוח נפש יעשו, ורק עבודות שלא יגרמו רעש לתושבים שמעל פני הקרקע כשהכלים והציוד לחפירות יוכנסו בערב שבת אל תחת פני האדמה.

בפסק הדין מתוארת ההשתלשלות של המשך הפרשה: "נת"ע פנתה למשרד התחבורה, והמדינה הפקיעה את הקרקעות מידי העירייה. בעתירה נטען, בין היתר, כי המדינה הפרה את חובת ההגינות שחלה עליה; כי נפלו פגמים במתן הרשאת שר התחבורה לנת"ע לביצוע ההפקעה; ועיקרו של דבר – כי ההרשאה וההפקעה שבוצעה בעקבותיה נועדו "לעקוף" את הסכם ההרשאה שנחתם בין עיריית בני ברק לבין מדינת ישראל ולבטלו הלכה למעשה כדי לאפשר חילול שבת המוני בחסות שר התחבורה. נטען, כי מאחר שהסכם ההרשאה עומד בתוקפו מזה כעשר שנים ומכוחו הוצאו היתרי בנייה רבים להקמת הרכבת הקלה, לא היה כלל מקום לנקוט בהליכי הפקעה וכי אין מדובר בהפקעה דחופה".

לא אוטונומיה

"בדיון שהתקיים ביום 2020.2.26 הודיעו הצדדים כי הם מקיימים הידברות ביניהם, ומשכך נדחה הדיון בעתירה לגופה. לאחר שהצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמה ביניהם, חזרו הצדדים לאולמו של בית משפט זה וטענו בפנינו. הלכה למעשה הסתיימה עבודת כריית המנהרה בשטח בני ברק, כך שסברנו כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים הפכה לתיאורטית, מה עוד שנת"ע הצהירה גם בסמוך להשלמת ההפקעה, כי היא מכבדת ותמשיך לכבד את צו הארעי שהוצא בהסכמתה במסגרת ההליך האזרחי, כאמור בהחלטת כבוד השופטת ל' ביבי מיום 2018.11.27. בהחלטה זו ניתן תוקף להסכמת הצדדים כי "המשיבות תמשכנה לבצע את העבודות במגבלות שפורטו בצו הארעי שניתן ביום 2018.9.21 ."ברם, משנותרו מחלוקות נוספות בין העירייה לבין נת"ע בנוגע לביצוע עבודות "הקו האדום" בתחומי העיר בני ברק, עבודות הכוללות גם רכיבים עיליים שונים שלטענת נת"ע את חלקם יש הכרח לבצע ברציפות; וכן לנוכח החשש כי בעתיד יתעוררו מחלוקות נוספות הקשורות לביצוע עבודות בשבת מקום שבו קיים חשש לפיקוח נפש או לנזק של ממש לרכוש, העתירה לא התייתרה ואין לנו אלא להכריע לגופם של דברים.

"נחזור ונדגיש", כותבים השופטים, "כי נת"ע והמדינה חזרו והצהירו כי אין בדעתם להתנער מחוזה ההרשאה, ונת"ע ממשיכה להטיל על עצמה מגבלות בנוגע לביצוע עבודות בשבת בשטח העיר בני ברק. דומה כי הצהרה זו שומטת את הבסיס לטענת עיריית בני ברק כי הליך ההפקעה נועד "לעקוף" את הסכם ההרשאה ולהתנער ממנו. לכן, אין בדעתנו להיגרר במסגרת פסק דין זה לנושאים כבדי משקל של התחשבות בשמירת השבת וקדושתה ופגיעה ברגשות דת אל מול אינטרס הציבור.

"אין לעיריית בני ברק אלא להלין על עצמה", פוסקים השופטים, "על שהביאה והניעה במו ידיה ומעשיה את המדינה ואת נת"ע לנקוט בהליכי ההפקעה. זאת, לאור דרישותיה של העירייה שנת"ע תסלק ידה מהמקרקעין, דרישה שהופנתה לנת"ע הן לפני ההפקעה והן לאחר ההפקעה. השימוש שעשתה העירייה בזכויותיה הקנייניות כבעלת המקרקעין יצר חשש שחייב את נת"ע ואת המדינה לפעול באופן מיידי על מנת להבטיח את הגישה החופשית לקרקע לצורך המשך ביצוע עבודות ההקמה של "הקו האדום".

"העיר בני ברק", כותב השופט עמית, "איננה שטח אוטונומי במדינת ישראל, וכאמור, היא אחת מחמש עיריות ש"הקו האדום" עובר בשטחן, כך שאת החפירה הזאת אי אפשר להפסיק. בתל אביב-יפו, פתח תקווה ובת ים שבשטחן מבוצעות עבודות "הקו האדום", העיריות לא עשו שימוש בזכותן הקניינית כדי להערים קשיים על ביצוע עבודות "הקו האדום" ולמנוע אותן, ולא בכדי לא בוצעה הפקעה בשטחן של רשויות אלה.

"הלכה למעשה, עיריית בני ברק אוחזת במקל משתי קצותיו. במסגרת ההליך האזרחי היא עתרה כסעד חלופי לביטול הסכם ההרשאה, ובעתירה דנן היא טוענת כי הליכי ההפקעה בוצעו על מנת "לעקוף" את הסכם ההרשאה. במצב דברים זה, שבו עיריית בני ברק נקטה בצעדים כדי לכפות על נת"ע להפסיק ביצוע עבודות בשבת על אף הסכנה הכרוכה בכך, תוך שימוש בזכותה הקניינית בקרקע, נדרשו המשיבים לנקוט בהליכי הפקעה על מנת להבטיח את האינטרס הציבורי ולאפשר את המשך ביצוע העבודות של מיזם תשתית לאומי חיוני. למותר לציין, כי הרכבת הקלה נועדה לשמש את כלל הציבור, לרבות ציבור התושבים בבני ברק.

"סוף דבר, שהעתירה נדחית על כל חלקיה". עיריית בני ברק חויבה בהוצאות.