בדיון סוער בוועדת הכספים: שר האוצר הציג את התקציב

אביגדור ליברמן מציג את תקציב המדינה בוועדת הכספים | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה היום (ב') דיון בנושא תקציב המדינה לשנות הכספים 2021-2022 – בהשתתפות שר האוצר אביגדור ליברמן והשר במשרד האוצר חמד עמאר.

מסקירת מכון המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לפי התחזית המקרו-כלכלית של משרד האוצר בתקציב המדינה, בשנים 2022-2021 צפויה צמיחה בשיעור של 5.1% ו-4.7%, בהתאמה. יעד הגירעון בשנים אלו הוא 6.8% בשנת 2021 ו-3.9% בשנת 2022. יחס חוב-תוצר צפוי להישאר ברמתו הנוכחית של כ-73%, לאחר שעלה באופן חד בשנת 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה.

הצעת התקציב המקורי נטו לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום חובות, היא כ-609.1 מיליארד ש"ח ולשנת 2022 כ-562.9 מיליארד ש"ח, המהווה גידול של כ-22% ביחס לתקציב המקורי בשנת 2018. בחינת הצעת התקציב לשנים 2022-2021 לפי אשכולות מלמדת כי משקל תקציבי הביטחון ותשלומי הריבית בתקציב ירד, כך שהתפנו מקורות תקציביים לגידול בשיעור גבוה יותר בתקציבי המשרדים האזרחיים (כגון: משרד החינוך ומשרד הבריאות) וכן בתקציבי פיתוח תשתיות.

לפי הצעת התקציב, מוצע להעלות את יעד הגירעון בשנת 2021 לכ-6.8%, שמתוכו 3.8% הוא גירעון הנועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה, ובשנת 2022 מוצע להעלות את יעד הגירעון לכ-3.9%, שמתוכו 0.4% נועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה. כמו כן, מוצע כי ההתכנסות ליעד גירעון של 1.5% תהיה החל משנת 2026 ואילך, במקום בשנת 2024 כפי שקיים בחוק. מוצע כי התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בשנת 2021 יהיה 432.3 מיליארד ש"ח ובשנת 2022 – 452.5 מיליארד ש"ח, גידול בשיעור של כ-14% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2019.

הכנסות המדינה ממיסים ואגרות בשנת 2019 היו כ-317.4 מיליארד ש"ח, נמוכות מתחזית האוצר – כ-323.2 מיליארד ש"ח. בשנת 2020 הכנסות המדינה קטנו בשיעור של 1.7%, כתוצאה מהקיטון בפעילות הכלכלית בשנה זו שנבע ממשבר הקורונה. עם זאת, לפי תחזית משרד האוצר בשנים 2022-2021 צפוי גידול בהכנסות המדינה, כתלות בהתאוששות פעילות המשק בשנים אלו וסיום משבר הקורונה – כ-362.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021 וכ-372.4 מיליארד ש"ח בשנת 2022. עוד על פי תחזיות האוצר, הייצוא צפוי לצמוח ב-6.9% בשנת 2021 וב-4.5% בשנת 2022.

סכום הצעת התקציב הרגיל לשנת 2022 הוא כ-391.1 מיליארד ש"ח, גידול של כ-16% בהשוואה לתקציב הרגיל בשנת 2018. סעיפי ההוצאה הגדולים ביותר בשנת 2022 הם משרד החינוך (17.3%), משרד הביטחון (15.3%), העברות לביטוח הלאומי (12.8%), משרד הבריאות (11.2%), ותשלומי ריבית ועמלות (11%).

הגידולים העיקריים בתקציב 2022 בהשוואה לתקציב 2018 הם בסעיפים הבאים: תקציב משרד החינוך – גידול של כ-11.3 מיליארד ש"ח (20.2%), תקציב משרד הבריאות – גידול של כ-8.5 מיליארד ש"ח (24.1%), העברות לביטוח לאומי – גידול של כ-7.5 מיליארד ש"ח (17.7%) ותקציב משרד הביטחון – גידול של כ-5.8 מיליארד ש"ח (10.8%).

שר האוצר, אביגדור ליברמן פתח את הדיון: "הכי חשוב להדגיש שכלכלת ישראל עובדת וצומחת. חשוב להתחשב לכל הפרמטרים האובייקטיבים – קודם כל גביה, בנושא גביית מיסים אנחנו עולים על כל הציפיות. בנושא של נפח הפעילות בכרטיסי האשראי, זה שובר את כל השיאים. גם שמסתכלים על הדוחות הרבעונים של כל החברות הנסחרות בבורסה, הם נותנים תמונה ברורה מאוד. גם בנושא הייצוא, אנחנו שם במצב יותר מידי טוב – פלוס 13.2 מיליארד דולר בחצי שנה האחרונה, מצד אחד זה מאוד מעודד, מצד שני השקל חזק מידי וזה פוגע קודם כל ביצוא התעשייתי של מדינת ישראל. שום גידור ושום התערבות של בנק ישראל לא יכולה לעזור בזה.

"עוד מה מאפיין את התקציב הזה – הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. שאני מסתכל על כל מה שכלול בחוק ההסדרים, ההיגיון של התקציב  הנוכחי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להכניס הכנסות למדינת ישראל ב-21-22. יש לחשוב גם על השנים 23-24, בהן נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחת, נוכח הסכמים קיבוציים שפג תוקפם ב-2019 לדעתי. עלות כל ההסכמים שמחכים לנו בדרך, ועובדי מנהל ומשק, מורים, מטפלות, רופאים, חיילים, הכל יחד זה 11 מיליארד ₪ בהערכה זהירה. שלא יהיו שום אשליות בנידון, אי אפשר למצוא את הכסף, לכן אנחנו דוחים את כל המו"מ לשנת 2022, אז אנחנו מקווים להגיע להסכמים עם כל המגזרים ולתת לזה ביטוי בתחילת 23. ב-21-22 גם בנושאי גירעון וצמיחה נעמוד בכל היעדים, אפילו מעבר לזה.

נקודה משמעותית היא ההחלטה העקרונית המהותית שקיבלנו, להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות ולנהל את החיים לצד הקורונה. להכיל את החיים, לתת להם פרנסה ואוכל. אני מציע להסתכל על כל נושאי הסגרים, אני עוקב בקשב רב אחרי 2 מדינות שמתנהלות עם סגרים ממושכים והכי קשוחים, ניו זילנד ואוסטרליה – בימים האחרונים יש בניו זילנד התפרצות נוספת. צריך להבין שהתשובה לקורונה היא ב-2 מישורים: חיסונים והיגנה בסיסית. הנושא של הסגרים לא עובד, והם פוגעים בצורה אנושה ביותר בכלכלה. הייתה קביעה בצרפת שממשלה יכולה לחייב עובדים לעבור חיסונים, ובמידה שלא רוצים גם לפטר אותם. כדאי לעשות הפקת לקחים בצורה רחבה.

"אני לא זוכר אי פעם שהוסיפו לבסיס תקציב מיליארד ₪, משרד הרווחה 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב, לא חיכינו אפילו לאישור, 150 מיליון למאבק באלימות במשפחה הוספנו בשוטף. מיליארד ₪ למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב. תקציב משרד הבט"פ תוספת של כמיליארד ₪, הגדלה של 1,100 שוטרים וחלק ניכר מהכסף למאבק במלחמה בפשיעה  במגזר הערבי. 300 מיליון ₪ תוספת למענק השנתי לניצולי השואה, תוספת לנכים של 800 מיליון ₪, מיליארד לנכי צה"ל. תוכנית ממדים ללימודים בבסיס התקציב, ואני מקווה שהחוק יעבור בכנסת. גם מיגון הצפון – 5 מיליארד ₪ לעשור הבא, וזה רק כמה דוגמאות מהתקציב הכי חברתי שאי פעם הכנסת אישרה.

"גם בנושא מנועי צמיחה, צעדים חסרי תקדים: מטרו של גוש דן, הכי גדול בתולדות המדינה, מקיף עשרות רשויות, כולל 10 תחנות תת קרקעיות. כל נושא בינה מלאכותית – תוספת של 550 מיליון ₪. בתחום התקשורת – פריסה של כל הסיבים האופטיים ע"י המדינה והסקטור הפרטי, בהשקעה של 6.8 מילארד ₪ ונוכל לחבר 2 מיליון איש לאינטרנט המהיר, כולל ישובים קטנים ודגש על הפריפריה. הוספנו גם תדרים חדשים של דור 5".

בהמשך לדברי שר האוצר, הציג הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס את עיקרי תקציב המדינה: "שמעתי הרבה אמירות שחוק ההסדרים הוא כבד, זה נכון שהוא כבד אבל כמה שהוא כבד הוא משמעותי ומטפל בדברים שהרבה שנים לא קיבלו טיפול. בתקציב הבא נצטרך כמו שאמר השר לקדם הסכמי שכר וכדומה, אבל גם לפתור  את הגרעון, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של מנועי צמיחה ופיתוח של המשק שבא לידי ביטוי ברפורמות. זה הזמן עם ריבית נמוכה, לביצוע יותר השקעות.

"הדרך בה הממשלה התמודדה עם הקורונה ואפשרה למשק לעבוד, מבחינה כלכלית, גרמה לזה שהנחות התקציב לא הורעו אלא אפילו השתפרו. לפחות בהיבט הזה, המדיניות של שמירה על משק פתוח תמכה רבות ואפשרה את מה שאנחנו הולכים לעשות בשנתיים הבאות. זה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו מספר מיליארדים.

"ב-2020 הייתה נפילה של בהכנסות ממיסים, אבל ב-2021 אנחנו כבר עם עלייה משמעותית בהכנסות ממיסים, המשק יצא בצורה מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם בנתוני הצמיחה, אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. לצד כך עדיין לא חזרנו לכמויות התוצר שלפני המשבר, אבל אנחנו בדרך לשם".

השר ליברמן: "צריך לשים לב לריבית, יכול להיות שכן תהייה עליית ריבית וזה אירוע משמעותי מבחינתנו".

גרדוס: "עדכנו את מגבלת ההוצאה כך שהתווספו לתקציב כ-14 מיליארד ₪, זה מה שמאפשר את השנה הזו שהוגדרה כשנת יציבות. אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעות מאוד משמעותיות. אם לוקחים את זה לשנת 2023 והלאה, אני לא בטוח שקדימה נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי בקצב הצמיחה שיהיה פה. אם הוא יהיה מואץ אולי נוכל, אם לא נצטרך לשמור על קצב ההוצאה".

עוד הציג גרדוס את גובה ההוצאות המרכזיות בתקציב: תקציב החינוך לא כולל השכלה גבוה עומד על 69.7 מיליארד ₪, תקציב הביטחון – 59.8 מיליארד, ביטוח לאומי – 50 מיליארד, בריאות – 44.8 מיליארד והחזרי ריבית – 42.9 מיליארד.

גרדוס הציג כי התקציב כולל השקעות משמעותיות בפרויקטיי תשתיות, השקעות בתקציבי רווחה וחברה, ביטחון ומיגון, חינוך ועוד וציין: "הבנו שזה לא הזמן ולא נכון להעלות מיסים. העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה, אנחנו רוצים לעשות צעדים שנכונים יותר למשק".

לעניין השינויים המבנים ציין גרדוס: "נשאלנו, גם פה, מה הקשר לתקציב, תביאו בנפרד, אני יכול להוכיח למה כל אחד מהשינויים קשור לתקציב, למקורות שמייצרות את התקציב, לתקציב השנה הבאה ולשנים הבאות. צריך להתחיל כבר עכשיו עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. שמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת כלים תומכים זה צריך להיעשות בתקציב, אי אפשר אחרת. שיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך גם תכנון וגם תקצוב, פרויקט של 150 מיליארד ₪ אז צריך לעשות את זה במסגרת התקציב".

כך סיכם גרדוס כי "גם פיסקלית וגם מבחינת רפורמות, אין חולק שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים בשנים האחרונות, אני מקווה שהוא יצלח את כל המושכות פה ויוביל את המשק כמה שנים קדימה".

האופוזיציה תוקפת

בהמשך נפתח הדיון לשאלות מצד חברי הכנסת.

ח"כ שלמה קרעי: "האוצר מציג תקציב שהוא מאוד שמח עליו, ושראש אג"ת מאוד שמח, האוכלוסיות החלשות כנראה מאוד חלשות. התקציב הזה מלא בפגיעה בחלשים. לדוגמא מס' גודש שבא להטיל מיסים על הפריפריה שבאה לבקר במרכז, שתושבי הטבעות המקומיות שמטיילים בתוך הטבעת וגורמים לגודש, לא משלמים. בסינגפור משלמים מס גודש על שימוש. במקום שהפריפריה תממן את תושבי ת"א צריך לעבור למודל כזה ולפתור את תושבי הפריפריה. אתמול היה דיון בנושא גיל הפרישה, וראינו שנשים שתפרושנה מוקדם תישארנה בלי שום מענה. אין שקל פיצוי לעסקים שנפגעים בגלל ההתנהלות בקורונה. אמר שר האוצר שיצאו 4 מיליארד בגל הרביעי, כל זה בגלל ההתנהלות המופקרת, האיחור בחיסונים. אמר שר האוצר שפעם ראשונה שתקציב הבריאות עלה ב-2 מיליארד, בממשלת נתניהו עלה התקציב כל שנה בממוצע ב-9 אחוזים. כל הפגיעה בחלשים באה לממן עשרות מיליארדים לאחים המוסלמים ולשרים בלי תיק".

ח"כ  ג'ידא רינאווי-זועבי: "אם היו אומרים לי לפני חצי שנה שאתה תציג תקציב חברתי ואני אסכים כמעט עם כולו, הייתי חושבת שזו תחילתה של בדיחה. אני שמחה שהייתי חלק מחברות הכנסת שקידמו את הסכם העלאת גיל הפרישה לנשים, מבחינתי זה מעגל שנסגר. ראיתי את תחזית הצמיחה של האוצר שהיא נמוכה במקביל לתחזית בנק ישראל ל-22, 4.7 אחוז מול 6 אחוז, על מה הפער? בנוסף נושא ההון השחור שהינו באחוזים מאוד גבוהים, פוגע קשות בחברה הערבית וקשור לפשיעה, מה בכוונתכם לעשות?".

ח"כ אופיר כץ: "שר האוצר חזרת ואמרת כמה פעמים בעבר עם האמירה יהיו העלות מיסים. אנחנו יושבים על החוקים ורואים שיש כן העלאות במגוון חוקים. יש חוק שהשם שלו זה מס, מס הגודש. החוק הזה גרוע, הוא פגיעה אנושה בתושבי הפריפריה, זה לא שיש חלופה של תחבורה ציבורית לתושבים האלה, ועכשיו אתם מענישים אותם בכמעט 40 ₪ ליום. זה תושב שצריך בדיקה בבי"ח, זה תושב שעובד ואולי לומד בת"א. אתם גם ממסים דו גלגלי, גם ממסים זקיפת הטבה מעובד שהמעסיק משלם לו. בנוסף אתה מתווה מדיניות שלא מעניין אותך מה עם הקורונה, אתה לא נותן לאף אחד, לא משנה איזה סקטור, פיצויי וסיוע. במסגרת התו הירוק – יש הרבה בעלי עסקים שהולכים להיפגע, איך זה מסתדר עם המדיניות שלך? אם הם באמת יפגעו, עד עכשיו לא הסכמתם אפילו לבדוק אם יש ירידה, האם במקרה הזה אתה כן מתכוון לבדוק ולפצות? לעניין גילאי 67 פלוס, הפסקתם את דמי האבטלה, מדברים על אנשים שרוצים לעבוד והכסף הזה הוא למחייה ותרופות, הם בקרוב לא יראו את הכסף הזה, שלפחות חודשיים שלושה תנו להם אחוז מסוים של תמיכה עד שיחזרו למעגל העבודה".

ח"כ אחמד טיבי: "כמה כסף יוקצה בשנת 2022 לחברה הערבית, כמה יהיה צבוע, כמו לא צבוע ולמה לא צבוע? אין כמעט אזורי תעשייה במגזר הערבי, אנחנו דורשים את זה. הישוב מתקדם ויש יותר מקומות תעסוקה. שיש אבטלה, יש פשיעה והכל זה מעגל קסמים שאחד תומך בשני. יש אזורי תעסוקה ולא אזורי תעשייה, יש הבדל".

ח"כ מאיר יצחק הלוי: "3 שנים בלי תקציב זה כאוס, מעצם היות תקציב צריך לברך את המשרד והעומדים בראשו. אני שומע פה הרבה טענות פופוליסטיות ולא אמתיות".

ח"כ יואב קיש: "אני מבין שיש ירידה דרמטית בהוצאה על הקורונה ב-2022, אני מבקש לדעת מה התוכנית שלכם לאירוע משנה מציאות בשנה הזו. נושא העלאת השכר של חיילי החובה הוא הבטחת בחירות ברורה של ישראל ביתנו, ושלך אישית. אני אומר בא נעשה כבר עכשיו צעד. זה מעורר זעם, יש משרדים שונים, יש מנסור עבאס, זה לא משנה. הייתה הבטחה ברורה ומזה לא נשארנו עם כלום. לא בשביל לנגח, בואו נעשה מהלך, גם אם לא העלאה מלאה של 50%. אני גאה שהייתי שותף להעלאה האחרונה, כרגע אני חושב שניתן למצוא תקציב מסוים ולא לחכות ולהראות כמי שמפרים ברגל גסה את ההבטחה".

ח"כ עופר כסיף: "מדובר בתקציב מהמרושעים שהיו, הוא אנטי חברתי שפוגע במוחלשים ביותר. זה רק קצה הקרחון, קרחון זו מילה מתאימה, כמו האסקימוסים שהיו שולחים קשישים למות על קרחון. יש כאן הפרטה מוחלטת של הפנסיות. העלאת גיל הפרישה, ביטול החל"ת ל-45 ומטה, מענקי ההסתגלות לוותיקים. אני רוצה להתמקד בביטול קופסאות הקורונה ב-2022, הדבר כרוך באידיאולוגיה. שאנשי הממשלה והאוצר מדברים על אילוצים אקטוארים ופיסקליים, זה לא זה, זו תפיסת עולם אידיאולוגית. תפיסה שרוצה צמיחה, הפרטה, צמצום של ההוצאה הממשלתית כערכים לא שמשרתים את האזרח, אלא משרתים תפיסת עולם אידיאולוגית. זה תקציב רע שצריך להפיל ונעשה הכל כדי לעשות את זה".

שר האוצר השיב לדברי ח"כ כסיף: "אמנם יש תפיסות שונות והפוכות, אבל אני מאמין בכלכלה ליברלית עם רשת ביטחון. אין רווחה בלי רווחים, המדינה הכי שוויונית בעולם היא צפון קוריאה, הכי לא שוויונית היא ארה"ב, אנחנו צריכים למצוא את האמצע. אני מאמין שהמודל שהכי מתאים למדינת ישראל הוא סקנדינביה והוא מבוסס קודם כל על הצמיחה, והם יודעים שאי אפשר לבסס רווחה בלי צמיחה. אחד הדברים הראשונים שהעברנו בכנסת הוא קרן העושר, אותן הכנסות מחברות הגז והנפט, אעלה אותו לאישור ב-18 לחודש. זו התפיסה הסקנדינבית. שאתה מדבר על תקציב אנטי חברת – אנחנו מקימים 2 בתי חולים בפריפריה, פעם ראשונה במימון וביוזמת ממשלה. בצפון החליטו על כך ב-2000, ובב"ש ב-2014, עשו חגיגות אבל לא השקיעו שקל. גם כל נושא בתי ספר לרפואה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שרוב הרופאים בישראל לומדים בחו"ל".

ח"כ משה גפני: "היית חבר בכיר בהרבה ממשלות. היית חלק מהעניין".

השר ליברמן: "תמיד עסקתי בתחום שהייתי מופקד עליו. הממשלה הזו קיימת 4 חודשים ועושה הרבה יותר מכל הממשלות יחד".

ח"כ ינון אזולאי: "לא ראינו בשורה גדולה בנושא הדיור בתקציב, הוא עולה וימשיך לעלות. אחד הנושאים הנוגעים לכך זה נושא המחצבות, אין מחצבות חדשות, אין המשך של הקיימות. הייתה את הוועדה שלך, ועדת בלינקוב, כולם חתמו על המסקנות חוץ מאגף תקציבים ורמ"י, היא הייתה מכובדת, והיא נעלמה. אולי תפעיל את היכולות שלך ותיישם את המסקנות של הוועדה, שהגישה מסקנות ועשתה עבודה מקיפה. אי אפשר שרמ"י ימשיכו רק לקחת כסף, הגיע  הזמן לקצץ להם את הכנפיים ושיכירו את מקומם".

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "אני תומך במסקנות הוועדה באופן אישי, חלק מההמלצות יושמו, גילינו בעבר שהייתה בעיה גדולה בגבייה, המערך השתפר משמעותית. הפער היה בשיטת המכרוז, שהמסקנות לא התקבלו לצערי, חשבנו שצריך לקבוע מקסימום למחיר הכי גבוה. אני חושב שזה בעיה כי זה הופך את המחצבה למקור תקציבי במקור מקום תשתיתי. יש רצון בוועדת פינס שקמה לתת מענה לדבר הזה. אנחנו בודקים את האפשרות לשנות את הדבר הזה. לגבי הריכוזיות – דיברתי עם הממונה על רשות התחרות היוצאת והנכנסת ונפעל משמעותית להקטין את הריכוזיות בתחום המחצבות".

שר האוצר: "גם הנושא של איכות הסביבה אקוטי וקריטי, בנושא המחצבות עד שלא נסדיר זאת מול המשרד לאיכות הסביבה, ספק אם נוכל לזוז קדימה אבל באמת צריך למצוא פה את שביל הזהב. כי כרגע הדרך למכרוז זו דרך מאוד מאוד מורכבת".

לא חוזר מאמירת 'המריצות'

ח"כ אזולאי: "בנוסף יש את עניין המטפלות ששובתות, יש לטפל בנושא. לצד זה, האידיאולוגיה שלך שפחות ילמדו תורה ויותר יעבדו, על זה אין לי תלונה, אבל גם שמכים צריך להיות הוגנים. לא יכול להיות שילדים שכבר שובצו במערכת, הילדים החרדים, תאמר להם אם אבא שלך לומד, אין לך מקום במעון. זו פגיעה בחסרי ישע, אימהות יפסיקו לעבוד, מי שרוצה להמשיך ללמוד תורה ימשיך וילמד תורה. בנוסף, אמרת לקחת את החרדים במריצה למזבלה, יש לך הזדמנות לחזור בך מהאמירה הזו, זו אמירה אומללה, אני חושב שיש לך פה במה מכובדת לחזור מהאמירה הזו".

השר ליברמן: "כרגע נציגי האוצר, נפגשים עם המטפלות, אני לא יודע אם וניתן לפתור אבל מו"מ מתקיים".

ח"כ משה גפני: "אני שמח שמביאים תקציב אבל אני לא שמח שמביאים את התקציב הזה. מה שהיה במגירה אגף תקציבים הוציא לך. כולנו כל חברי הוועדה מכל המפלגות אמרנו מה אנחנו רוצים שיהיה בהעלאת גיל הפרישה לנשים – שלא יהיו נשים רעבות ללחם. אז הביאו את זה, ואומרים החברים בקואליציה זה יפה ובסדר. מביאים את תוכנית הייבוא כדי לפגוע בעניין החקלאים, ומגיעים להסכמה איתם שחלק כן וחלק לא. הולכים לתת לפקיד השומה כוח שלא מתאים למדינה דמוקרטית. מערכת שלמה של חוקים, לא היו דברים טובים לאג"ת כימים האלה. ומה אתה אומר על מס הגודש? אם הייתה בא ואומר יש לי תוכנית חדשה שלא הייתה בעבר, עם איזה נושא אידיאולוגי, תוכנית שלך, אבל תוכנית שאנחנו יכולים להתמודד איתה, לא כשרות. אתה מספר לנו סיפורים על כשרות ונותן לנהל דיונים על זה, כאילו זה קשור לתקציב. גם לעניין אי תקצוב הפיצוי לקורונה – אל תעשה את הנושא הזה של להותיר סקטורים שלמים בלי לחם לאכול בגלל הקורונה, היא לא נעלמה מאתנו. מה שעשית לאברכים ולנשים של האברכים לא יסולח לך. לא תוכל לשנות את האנשים האלה, הילדים שלהם לא ילכו למעון והנשים לא ילכו לעבוד וזה יהיה על ליבמרן. בנוסף, תישאר עם האמירה שלך על המריצות, אל תחזור מזה, ככה נדע עם מי יש לנו עסק".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "הייתה עסקה בין שר האוצר לאגף תקציבים לשלם כמה שלמונים לקואליציה ואג"ת קיבל כמה דברים שלא קיבל הרבה מאוד שנים. לא דיברנו על סגרים בקורונה אלא על איזונים. גם שהקורונה התחילה והממשלות הקודמות הביאו את תוכניות הסיוע למשק, אג"ת תמיד התנגד וניסה למשוך את זה למטה. ב"ה לא הקשיבו לו והבינו שהתקציבים בקורונה הם מנועי צמיחה. הצגתם השקעה גדולה במנועי צמיחה תשתיתיים, תזכרו שצמיחה תלויה גם במנועים אנושיים. אם לא היינו משקיעים את התקציבים בקורונה המשק לא היה מתאושש".

ח"כ נעמה לזימי: "יש עוגנים חברתיים בתקציב הזה. אבל אני כחברת קואליציה לא יכולה להגיד בלב שלם התקציב חברתי. אנחנו מעוניינים שהתקציב יעבור בגלל העדר התקציב לאורך שנים, ביזוי הכנסת. יש בתקציב ביטחון תזונתי, דיור ציבורי שאפשר לעשות שם עוד כדי לעודד בנייה, תוכנית למיגור אלימות, הבטחת הכנסה ועוד. נותרה רפורמה שבעיני היא מפחידה – אג"ח מיועדות, שאומרים בנק ישראל ורשות שוק ההון שיש בה חורים, רפורמה שהשתחלה בדרך לא דרך. הדבר הנכון בעיני שלתקציב יהיה נופך קצת יותר חברתי, להוציא את הרפורמה הזו".

ח"כ קרן ברק: "כיו״ר השדולה לעסקים הקטנים והבינוניים, דאגתי בזמן הקורונה שיינתנו מענקים לעסקים הסגורים, מתוך התפיסה שהעסקים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית ומשלמי המיסים העיקרי, ולכן חייבים למנוע את קריסתם, גם היום ענפי התיירות והתעופה נשארו סגורים ואתם מחויבים כפי שעשינו, להשאיר אותם חיים ובועטים ע״י מענקים ייעודיים . יתרה מכן, אי אפשר להפסיק את החל״ת לגילאי 45 ומעלה ללא חלופה הולמת בדמות תמריצים ומענקי עידוד החזרה לעבודה למעסיקים שיחזירו עובדים בכלל ועובדים מעל גיל 67 בפרט והכשרות מקצועיות. הממשלה צריכה לסייע לציבור, ולא רק לקחת מהם״.

ח"כ נירה שפק: "כחברת קואליציה שיושבת בוועדות השונות, אני לא עושה חיים קלים. אנחנו יושבים בוועדה, הזמינות של האוצר מדהימה, אנחנו קוראים את החומרים מראש וזמינים לי בכל דקה, לא קרה שפניתי ואיש מקצוע לא היה זמין לי. צריך לומר תודה לאנשים שעובדים, גם מהשר קיבלתי מענים שרציתי. דובר פה על התקציב – על התשתיות, האדם והביטחון שלו. בסוף לא מספיק לחיות פה, צריך גם לחיות ברמה טובה. קראתי בדו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת על הכלכלה השחורה, שנמדדת ב-20 עד 25 אחוזים, דבר נוסף שראיתי את הפערים בין התכנון לביצוע בתוכניות השונות, כל שינויי ההערכה, האם יש נגיעה לזה?".

ח"כ יעקב אשר: "הכרזת באופן ברור שלא יהיו מיסים, אלא לא רק שיש, אלא יש הרבה מאוד. בנושא של מוצרים חד פעמיים, אני לא זוכר כמה ב-20 שנותייך בכנסת טיפלת בבר קיימות של העולם, יש לי חשש שמדובר בבר קיימות של אגף תקציבים. גם השתייה המתוקה. מס גודש, מס השבחה על המטרו, כל אלה יפלו על הכי חלשים, חרדים, ערבים, והרבה אחרים. מילה זו מילה".

פופולארי משמעותו כושל

השר ליברמן הגיב לטענות האופוזיציה: "לגבי הקורונה, פתיחת המשק ותמיכות – אנחנו היינו מאוד ברורים ועקביים בנושא התנהלות כלכלית נכונה, והמציאות והמספרים מוכיחים שהמדיניות שנקטנו מהיום הראשון נכונה. אמרתי שנוכל להמתין 10-14 יום משמחת תורה לראות את המגמה של התחלואה ובהתאם לכך נפתח את המשק, כולל תיירות נכנסת. הבעיה הגדולה לדעתי במשק היא תיירות נכנסת. אם נראה שבשבוע הבא אותה מגמת תחלואה תתקיים, אז אין בעיה לפחות לפתוח מסעדות בחוץ בלי תו ירוק. הבעיה הכי גדולה שבמשק חסרים 130 אלף זוגות ידיים עובדות לפחות, תדברו עם התאחדויות העובדים השונות, אין להם עובדים. מפעל באשקלון מחפש 200 עובדים ואין לו, הלחץ על האוצר להביא עובדים זרים. חלק גדול מהבעיה היא עבודה שחורה, אין ספק שהכלכלה השחורה היא אחת הבעיות הגדולות. אנחנו מדברים על לפחות 20% מכלכלת ישראל, זה לא נתון שקיים בכלכלות אחרות. מכינים גם לזה תשובות, אני לא רוצה לדבר על זה הרבה. הבעיות הן ידיים עובדות ופריון".

"גם בנושא ההכשרות עשינו מה שלא נעשה אף פעם, לקחנו את הנושא שהיה מפוזר בין משרדים שונים, איחדנו את זה בתוך משרד אחד, הכל מרוכז במשרד הכלכלה עם יותר ממיליארד ₪ תקציב להכשרות מקצועיות, אנחנו מקווים שתהייה תשובה גם לתעסוקה וגם לידיים עובדות".

"לגבי האג"ח המיועדות, אין שום פגיעה, המדינה מבטיחה את התשואה, אנחנו מדברים על העודפים, אותם עודפים ישמשו את הקרן לגיבוי. לגבי דברי בנק ישראל ורשות שוק ההון, ברור שאף אחד לא רוצה לוותר על הסמכויות שלו. מבחינת החוסך אין רבע פגיעה, להפך יש מצב שגם הם וגם המדינה נהנים".

לעניין שיכון ודיור ציבורי: "צריך להבין שכל הממשלות בזבזו את הכסף, הייתה החלטה למכור את הדיור הציבורי לחיים שם, וכל ההכנסות היו אמורות לחזור לאוצר לחידוש המלאי הציבורי. פעם ראשונה שהממשלה רוכשת מידית 1,700 דירות, שלושת אלפים מקבצי דיור לאזרחים וותיקים, ועוד אלף דירות שאנחנו משקמים במסגרת שיקום שכונות וגם אותן מחזירים לשירות".

"הממשלה הזו קיימת פחות מ-4 חודשים, היינו צריכים תוך כדי לגבש את התקציב וחוק ההסדרים ולהביא אותו להצבעה, אני מסכים שהתקציב לא מושלם, אבל אני מסכים שעצם זה שיש תקציב זה הדבר  הכי חשוב".

"שר אוצר פופולארי הוא כנראה שר אוצר כושל. העניין הוא יכולת גם לקבל החלטות לא פופולאריות, אני זוכר שר אוצר מצוין, אחד מהשניים הכי טובים, בנימין נתניהו. אין שום מיסים חדשים, אגרת גודש היא אגרה. אגרת גודש נהוגה גם בלונדון וסינגפור, ורומא ומילאנו, לא צריך להמציא גלגל. לא כל החכמה אתנו. כל אחד שקצת יתעמק ויקרא את החומר מה עשו באותן מדינות וערים אחרות, זה בסופו של דבר לטובת הציבור".