בטקס בבית הנשיא: כהונת נגיד בנק ישראל הוארכה לקדנציה נוספת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בטקס הארכת כהונה לקדנציה שנייה שנערך הבוקר בבית הנשיא בירושלים: "על הממשלה יהיה למצוא את האיזון הנכון בין מימון הוצאות המלחמה והגידול הצפוי בתקציב הביטחון – לבין הצורך להמשיך ולהשקיע בהוצאות האזרחיות האחרות, הנמוכות ממילא" | סמוטריץ': "לא קיצצתי בתקציבים רבים שאינם קשורים בהכרח למלחמה, אבל חשובים מאוד לחלקים גדולים בחברה הישראלית ולנציגיהם בכנסת"

מינוי הנגיד לכהונה נוספת בבית הנשיא | צילום: דוברות ישראל

טקס הארכת כהונה לקדנציה שנייה של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון נערך הבוקר (ב') בבית הנשיא בירושלים במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. 

הנגיד אמר בין היתר, בטקס המינוי, "ברצוני להודות לך הנשיא, לראש הממשלה, ולשר האוצר, על ההחלטה למנות אותי לקדנציה שניה כנגיד בנק ישראל. אבקש להודות מעל במה זו גם לעובדי בנק ישראל, על עבודתם המקצועית והמסורה. כמו-כן ברצוני להודות לחברי ההנהלה של הבנק, לחברי הוועדה המוניטארית וחברי המועצה המינהלית של הבנק. אבקש להודות גם באופן אישי לנורית אשתי, לילדיי בר ותומר, ולמשפחתי הקרובה, שמאפשרים לי להקדיש את זמני ומרצי למילוי התפקיד ותומכים בי לכל אורך הדרך".

הוא ציין כי "לכלכלה הישראלית הייתה נקודת פתיחה חזקה ערב השבעה באוקטובר. יחס החוב לתוצר, אחד המדדים החשובים לחוסן של הכלכלה, ירד חזרה לסביבת 60%, הגרעון החזוי בתקציב היה נמוך, שיעור אבטלה נמוך, ותחזית הצמיחה הייתה מעודדת, ודאי בראיה בינלאומית. בנוסף, רזרבות מט"ח של כ-200 מיליארדי דולרים היוו כרית ביטחון גדולה ואפשרו להתמודד עם הפיחות המהיר בשקל עם פרוץ המלחמה, ולייצב גם שווקים פיננסיים נוספים.

"חשוב להדגיש, המשק הישראלי הראה יכולות התאוששות מצוינות ממשברים שפקדו אותו לאורך השנים. זה נכון למשבר הקורונה וגם בבחינה ארוכה יותר של אירועים גיאופוליטיים ובטחוניים. לציבור החפץ חיים, ליזמות ולעמידות הישראלית, ו לכך שאנו מובילים בעולם הטכנולוגיה יש תרומה גדולה לכך. כל אלו מעידים כי למשק הישראלי יש את היסודות הנדרשים לחזור ולשגשג גם לאחר מלחמת חרבות ברזל, אני מדגיש זאת בכל פורום מקומי ובינלאומי.

"עם זאת, איננו חיים בעולם עם משאבים בלתי מוגבלים. לכן, כדי למצות את הפוטנציאל של המשק, על רקע ההשלכות הכלכליות והביטחוניות של המלחמה, יש לבצע התאמות במדיניות הכלכלית. המשקיעים, סוכנויות הדירוג, השווקים הפיננסיים והציבור כולו, בוחנים בימים אלו בקפידה את המדיניות בישראל. בעת הזו, עוד יותר מבכל זמן אחר, נדרש לנהל את המדיניות הכלכלית – הפיסקלית והמוניטרית – באחריות רבה. על הממשלה יהיה למצוא את האיזון הנכון בין מימון הוצאות המלחמה והגידול הצפוי בתקציב הביטחון – לבין הצורך להמשיך ולהשקיע בהוצאות האזרחיות האחרות, הנמוכות ממילא, ובפרט במנועי צמיחה כתשתיות וחינוך. ברצוני להדגיש שוב – חשוב לשמור על אחריות זו, ולהימנע מהוצאות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי או שאינן מקדמות צמיחה.

"דרך אפשרית לממש זאת היא שבתקציב 2024, כל ההוצאות הצבאיות והאזרחיות הקשורות ישירות למלחמה ייכללו בקופסא זמנית, שתתווסף מעבר לתקרת ההוצאה המקורית ל-2024. במקביל, ועל-מנת להכיל כבר עכשיו את הגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הביטחון אחרי המלחמה, רצוי לבצע התאמות בהיקף דומה – למשל כ-20 מיליארדי ש"ח, בסעיפים אחרים בתקציב – ומוטב בסעיפים בעלי אופי מתמיד. אלו יכולות להתבצע הן באמצעות הפחתת הוצאות של הממשלה והן בהעלאת הכנסות, כך שתקרת הגירעון תיקבע ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר לאחר המלחמה. רצוי, כי התאמות אלו יבוצעו מהר ככל האפשר, כדי להבהיר לשווקים שישראל תדע לעמוד בנטל הביטחון המוגדל תוך שמירה על אחריות פיסקלית".

עוד הדגיש הנגיד את החשיבות של "חוזקם ועצמאותם של המוסדות השונים, ובינם כמובן גם בנק ישראל. בתקופה האחרונה חווינו אמירות וניסיונות חוזרים ונשנים להתערבות במנגנוני השוק בנושא בנקאות ופיננסים, ואף בנושאי המדיניות המוניטרית, באמצעות הצעות חקיקה. חשוב להבין שפגיעה בתחומים אלו היא פגיעה בכלכלה הישראלית. ישנן דוגמאות למכביר לנזקים שנגרמו במשקים בהם הייתה פגיעה שכזו. השווקים והגופים הבינלאומיים מייחסים חשיבות עליונה לעצמאות ולמקצועיות של הבנק ושל הוועדה המוניטארית. רה"מ מבין היטב את חשיבות הנושא, ולצערי, היה צריך להתערב מספר פעמים בנושא זה, ואני מודה לו על כך.

"לסיום דבריי, אני מייחל לכך שהימים שאחרי המלחמה יהיו של יציאה לדרך חדשה – כזו שלומדת מהעבר, מההצלחות ומהכישלונות. אני מאחל שגשוג לכלל החברה הישראלית, כזה שכולם תורמים ושותפים לו ונהנים מפירותיו. 

"המשך הכהונה כנגיד בנק ישראל היא זכות גדולה ושליחות עבורי, ובפרט בשעה גורלית זאת. אעשה כמיטב יכולתי כדי להמשיך, ולפעול לטובת הכלכלה הישראלית ולטובת מדינת ישראל", חתם הנגיד.

לברוח ממחלוקת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אמר בטקס מינוי נגיד בנק ישראל פרופ׳ אמיר ירון בבית הנשיא, כי "אפשר לדבר על הרבה סוגים של מדיניות כלכלית. קפיטליסטית או סוציאליסטית, מרחיבה או מרוסנת, מקצועית או פופוליסטית. היום אני רוצה לדבר על מדיניות כלכלית מאחדת. וכן, יש דבר כזה. כלכלה יכולה לפלג חלילה ויכולה גם לאחד. ובהינתן שאחדות העם היא קריטית ליכולת שלנו לנצח במלחמה, להשמיד את האויב ולהסיר את האיומים הביטחוניים הנשקפים למדינת ישראל ולאזרחיה בכל הגבולות שלנו, בהינתן שהאחדות בינינו היא קריטית כדי שהלוחמים והמפקדים שלנו ידעו שיש להם גיבוי מלא ושהעם כולו וההנהגה כולה עומדים מאוחדים מאחוריהם, ובהינתן שהניצחון הזה, שביטחון ותחושת ביטחון חיוניים לצמיחתה של הכלכלה ולאמון של המשקיעים, השווקים והאזרחים במדינת ישראל, אזי מדיניות כלכלית מאחדת היא המדיניות הכלכלית הנכונה והמתבקשת מקצועית לעת כזו לכלכלת ישראל.

"אנו מוכרחים לברוח ממחלוקת ולנהל כלכלה מאחדת בתקופה שבה נדרש שינוי בסדר העדיפויות התקציבי כדי לתמוך את מאמצי המלחמה בחזית ובעורף וכדי לתת מענה לאתגרי הביטחון הרבים, זה אתגר לא פשוט. ולמרבה הצער יש מי שלא מפנימים את גודל השעה ולא מצליחים להתעלות אליה ולהתגבר על יריבויות ומשחקי קואליציה ואופוזיציה ודוחפים אותנו לשם בכל הכח. ומול זה נידרש לעמוד יחד באומץ, להדוף לחצים וקמפיינים מפלגים ומסכסכים, להתעלם מרעשי רקע ולעשות את מה שנכון. את מה שנכון לאחדות העם ולכלכלה. תמיד צריך לעשות את מה שנכון, ובשעת מלחמה על אחת כמה וכמה.

"בניגוד לאלו שמנסים לצייר את הכלכלה ואת התקציב כאירוע טכני מקצועי ונטול ערכים, אתם הרי יודעים מצויין שתקציב המדינה הוא אחד האירועים הערכיים ביותר שמובילה ממשלה, כל ממשלה. סדרי עדיפויות הוא מונח ערכי ואם ניתן לאנשים שונים שבאים מתפיסות שונות לעצב את התקציב הם יעשו את זה כל אחד מנקודת מבטו ויגבשו כל אחד תקציב אחר. וזה בסדר גמור. ככה זה בדרך כלל בדמוקרטיה. יש קואליציה, יש לה תפיסות ערכיות וסדרי עדיפויות ערכיים והיא מעצבת את התקציב בצלמה ובדמותה.

"אבל זה לא מה שנכון ולא מה שנדרש בעת מלחמה, בעת אחדות. בתקציב המלחמה שאישרה הכנסת ביום חמישי האחרון הקפדתי לא לקצץ גם בדברים שנראו לי פחות חשובים אבל היה ברור לי שלאחרים בכנסת, מכל קצות הקשת, הם כן חשובים. לא קיצצתי בתקציבים רבים שאינם קשורים בהכרח למלחמה, אבל חשובים מאוד לחלקים גדולים בחברה הישראלית ולנציגיהם בכנסת. כך תקציבי החברה הערבית, כך תקציבי תרבות, אמנות ועוד, כך תקציבים למדעי הרוח ונכסי תרבות ויהדות, ועוד ועוד. ביקשתי להימנע ככל יכולתי מכניסה לשדה המוקשים שבו כל אחד ידרוש לקצץ במה שחשוב לחברו ולהסית אותו למאמצי המלחמה אבל יאבק כמובן באדיקות על המשך תקצוב המטרות היקרות לליבו, כי זה הרי חשוב גם בשעת מלחמה. ספגתי על זה ביקורת רבה מכל הצדדים, ועמדתי, ואני עדיין עומד, במרכזו של קמפיין שתוקף אותי על זה ממניעים זרים. אבל עמדתי על דעתי שזה מה שנכון ואני מודה מכאן שוב לראש הממשלה על הגיבוי המלא ועל ההבנה שאם זה מה שנכון זה מה שצריך לעשות.

"ואנחנו עומדים עכשיו, מכובדיי ושותפיי לניהול כלכלת ישראל, בצומת דרכים שבה נידרש לקבל החלטה האמיצה בהקשר הזה ביחס לתקציב 24. האם להיכנס לשדה המוקשים הזה של סדרי העדיפויות ובהכרח להצית את אש המחלוקת, או למצוא את הדרך לדלג מעליו, למצוא את הדרך להתייעל, להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות אבל לעשות זאת במרחב הקונצנזוס. אני מאמין שזה מה שנכון בעת הזו ומצפה לשיתוף פעולה בעניין מכם מכובדיי – ראש הממשלה, הנשיא והנגיד" – אמר סמוטריץ'.

כתיבת תגובה