‘בין הזמנים’: חרדים, דרוזים ואימהות חד-הוריות

מיוחד ל’בין הזמנים’: ‘ביזנעס’ יצא לכפר הדרוזי ירכא וגילה המונים מהמגזר החרדי שמצאו לונה פארק שאינו סובל מחשש חילול שבת, מקום מקורה ושלל מתקנים. החסרונות: המיזוג אינו משתלט, דוכן אחד בלבד למהדרין ומוזיקה לא מתאימה | רשמי ביקור

מיי בייבי, ירכא. צילום: 'ביזנעס'

השמש הקופחת שיצאה על הארץ בימי ‘בין הזמנים’ והגיעה לשיאה היום (ד) הביאה אותנו להצפין ללונה פארק מקורה וממוזג. הערת ביניים: יכול להיות ממוזג הרבה יותר, אבל לא נתלונן דווקא על כך.

‘ביזנעס’ מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

250/200 סייד בר + קובייה

כך הגענו לראשונה עד ל’מיי בייבי’ – הלונה פארק הדרוזי שבכפר ירכא. בלב הכפר, המודרני הרבה יותר משציפינו, מצאנו מגרש חנייה שהתמלא לקראת הצהריים, בעיקר מבני הציבור החרדי.

מהמפעילים במתקנים שמענו כי קבוצות מת”תים ובתי ספר חרדיים הסוגרות את המקום לחצאי ימים וימים שלמים הן חזון נפרץ במחוזות הכפר ירכא, כך שלא רק בקיץ וב’בין הזמנים’ היתה לירכא עדנה.

רבים מההמונים שפגשנו ולא עשו דרך קצרה יחסית מחיפה הסמוכה, הגיעו באמצעות נסיעה בכ-40 שקלים בלבד ברב-קו, שאפשרה להם לחלוף על שני אוטובוסים ושתי רכבות (המתנה של חמש דקות בלבד בין אחת לשניה, תודה ששאלתם) במחיר מצחיק ובזמן כמעט שווה ערך לנסיעה בפרייבט. למתעניינים: הפרש של רבע שעה-עשרים דקות בלבד לטובת הפרייבט, בנסיעה מאזור המרכז, דרך כביש 6.

כבר בכניסה גילינו קבוצת אימהות חד הוריות וילדיהן, שהגיעו באמצעות ארגון חרדי ידוע המטפל בנשים גרושות/פרודות. יש כבוד, ורק מפני שלא שאלנו לרשות מנהליו או מנהלותיו, איננו מזכירים את שמו. תענוג לראות את הילדים הנהנים. מגיע להם ומגיע לאימהותיהם. הללו נהנו ממחיר קבוצתי החל מ-10:00 בבוקר ועד 13:00 בצהריים, באמצעות צמידים שאפשרו לילדים להשתמש במחיר אחיד בכל המתקנים במשך חצי יום.

המוני העם – שמצאו בכפר ירכא לונה פארק שאינו סובל מחשש חילול שבת בשל הנהלתו הדרוזית – משלמים מחיר מגוחך על כל מתקן. ב-300 ₪, למשל, מחיר סביר למשפחה בת תשע-עשר נפשות, ניתן לרכוש כרטיס בשווי 500 שקלים (כשמקבלים כאמור 200 ₪ בונוס) וליהנות מכל מתקן, המותאם לכל גיל ורמה, החל משלושה שקלים ועד לממוצע של כ-15 שקלים למתקן. משחקיה עשירה עם כניסות ללא הגבלה מוצעת, כפי שהבנו, במחיר זה גם-כן. חישבנו עבורכם: התשלום על המתקן היורד מכרטיס מגנטי עדכני מחשב את עלות המתקן, ובקיזוז הבונוס יורד ממוצע העלות למתקן לפחות מעשרה שקלים.

870/135 ליינר ארטקל

אגב, בכל עשרה מטרים מצאנו עמדות נוחות של ‘בדוק יתרתך’, המאפשרות למשתעשעים לדעת עוד לפני שיגיעו לראש התור, אם הכרטיס שבידם עודו שווה את הפלסטיק שעליו נוצק.

בגדול, המעלית האימתנית המתחילה בקומת הכניסה הנמוכה – שם שוכנת חנות משחקים ענקית בקונספט שעוד יחוקה במגזר הכללי והחרדי מהר מאוד (תזכרו איפה קראתם על כך לראשונה ושגרו אחוזים) – מעפילה עד קומת הגג ומעליה באמצעות מנוף אימתני, המשליך את העולים אל-על במהירות, מטה ומעלה וחוזר חלילה. מדהים. ניסינו.

לצד המעלית האימתנית ומתקני אקסטרים נוספים (כמו גלגל המתהפך ב360 מעלות ועוד) שכנו זה לצד זה במתחם מקורה ומוגן מהשמש מתקנים לגיל הרך ממש, ולגילאי הביניים. הבונוסים העיקריים הם משחקי מחשב, סרטי תלת מימד פעילים ורב חושיים ורולטות המאפשרות טעינה בכרטיס השימוש במתקנים במקרה של זכיה.

אז נכון שאת כל אלה ניתן למצוא גם בלונה פארק בתל אביב או בסופרלנד בראשון לציון – אבל מי שרוצה להימנע ממקומות מחללי שבת, לא תדרך כף רגלו במקומות הללו.

“לאן נלך, לחי-כיף?”

ומה אתם רוצים, שאל אותנו אחד המבקרים, שנלך שוב ל’חי כיף’? די, נמאס, לא עוד. כל הקייטנות ומוסדות הלימוד שהתבקשו לכלול את ה’חי כיף’ כאתר חובה כאות הוקרה על שמירת השבת שאימצו, כבר מיצו עם הילדים את כל סוגי גני החיות לחופש הנוכחי. אז לאן נלך? שואל בן שיחנו, לפארק השלג בתל אביב, שלמרבה הפלא סגור בשבת? נצטרך להיפרד ממאה-ועשרה שקלים לכל בן משפחה. בבין הזמנים תשע”ח, נותרה לנו ירכא הכפרית כברירת מחדל מעולה וזולה יחסית, עבור הציבור המקפיד על שמירת השבת וכבודה.

ובמחילה מראשי הערים החרדיות ומנהלי אגפי התרבות התורנית בעיריות השונות: לא. אל תשוו את המיני-לונה-פארקים עם משחקי הטרנטה שאתם מייבאים לחצרות בתי ספר ומגרשים ריקים, ללונה פארק הקטן יחסית בירכא, אך המעודכן, המודרני, ותסלחו לנו שוב, בטיחותי הרבה יותר מהמטוסים הדואים בקושי ומרכבות ההרים החורקות-שורקות על הפסים הנמוכים והקצת רעועים. תסלחו לנו, ראשי ערים יקרים ומנהלי אגפים שהידיעות בעיתונות טופחות על שכמכם, אחרי שעברתם על ניסוחן בעצמכם, ותלמדו מהדרוזים איך צריך לונה פארק להיראות.

ויש גם חסרונות

כיוון שלא הוזמנו למקום על חשבון מנהלי המקום, ושילמנו על בני משפחתנו טבין ותקילין, הרי שלצד היתרונות הרבים, מותר לנו למנות גם את החסרונות, בתקווה לשיפור מצד בעלי האתר.

כאמור, אולי מפאת החום, המיזוג אינו משתלט על הקהל הרב. בתחום הקולינרי, שהציבור החרדי הוא צרכן ענק שלו (מי אוהב להיסחב עם אוכל מהבית?) רק דוכן אחד בלבד הניצב בקומת הלונה פארק האמצעית הינו כשר למהדרין. וגם הוא, נעשה באופן זמני, ומסתפק בשתיה קרה, לחמניות עם נקניק, מיני מזונות, והיצע דל במיוחד של מוצרים ככלל.

חבל שהרבנויות השונות והבד”צים הפחות מחמירים שמפני כבודם לא נמנה את שמם כרוכלים, עוד לא מצאו את האופציה להעניק הכשר למקום בבעלות דרוזית טהורה, גם אם הוא פתוח בשבת.

אבל איך זה אפשרי? ההסדר יכול היה לבוא בדמות תעודת כשרות שהינה בתוקף בימים א-ו בשעה 12:00 בצהריים בלבד. קצת חשיבה מחוץ לקופסה, לא הזיקה מעולם לאיש.

וכן, היתה גם המוזיקה הערבית-ישראלית שממש אינה תואמת את הציבור החרדי ואורחותיו. לפחות בימי ‘בין הזמנים’ היינו מצפים ל’אונקי’ עם שירי MBD תוססים, קצת פריד ושוואקי, כדי שאוזנם של הנופשים החרדיים תיהנה עוד יותר, תיצור חיבור בתת המודע עם המקום ותשוב שנית.

האם נחזור עוד פעם? סביר שכן, בפרט לאור העובדה שראינו את הנחת היסודות למתחם החלקה על קרח, שיזקיק בדיקה שלנו מקרוב אודותיו. אז למרות החסרונות שמנינו, אנו מתכוננים לחזור, אבל נשמח לראות שינוי קל אך מורגש, שישלים את החוויה.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

2 תגובות ל: "‘בין הזמנים’: חרדים, דרוזים ואימהות חד-הוריות"

  1. מקום מדהים. דווקא כשהייתי המיזוג שלט בקור רוח.
    שירות מדהים.

  2. הכתב, עם הארץ. לא קרא ולא שנה מימיו.
    אין אפשרות להעניק כשרות למקום שפתוח בשבת, גם עם זה ע”י גויים, מה עם בישול עכו”ם? נאמן כשרות יסתובב שם בשבת? יש פחות הרתעה כי לא כל משגיח יכול להגיע בכל רגע. ועוד מליון בעיות.

כתיבת תגובה