'בין הזמנים': חרדים, דרוזים ואימהות חד-הוריות

אגב, בכל עשרה מטרים מצאנו עמדות נוחות של 'בדוק יתרתך', המאפשרות למשתעשעים לדעת עוד לפני שיגיעו לראש התור, אם הכרטיס שבידם עודו שווה את הפלסטיק שעליו נוצק.

בגדול, המעלית האימתנית המתחילה בקומת הכניסה הנמוכה – שם שוכנת חנות משחקים ענקית בקונספט שעוד יחוקה במגזר הכללי והחרדי מהר מאוד (תזכרו איפה קראתם על כך לראשונה ושגרו אחוזים) – מעפילה עד קומת הגג ומעליה באמצעות מנוף אימתני, המשליך את העולים אל-על במהירות, מטה ומעלה וחוזר חלילה. מדהים. ניסינו.

לצד המעלית האימתנית ומתקני אקסטרים נוספים (כמו גלגל המתהפך ב360 מעלות ועוד) שכנו זה לצד זה במתחם מקורה ומוגן מהשמש מתקנים לגיל הרך ממש, ולגילאי הביניים. הבונוסים העיקריים הם משחקי מחשב, סרטי תלת מימד פעילים ורב חושיים ורולטות המאפשרות טעינה בכרטיס השימוש במתקנים במקרה של זכיה.

אז נכון שאת כל אלה ניתן למצוא גם בלונה פארק בתל אביב או בסופרלנד בראשון לציון – אבל מי שרוצה להימנע ממקומות מחללי שבת, לא תדרך כף רגלו במקומות הללו.

"לאן נלך, לחי-כיף?"

ומה אתם רוצים, שאל אותנו אחד המבקרים, שנלך שוב ל'חי כיף'? די, נמאס, לא עוד. כל הקייטנות ומוסדות הלימוד שהתבקשו לכלול את ה'חי כיף' כאתר חובה כאות הוקרה על שמירת השבת שאימצו, כבר מיצו עם הילדים את כל סוגי גני החיות לחופש הנוכחי. אז לאן נלך? שואל בן שיחנו, לפארק השלג בתל אביב, שלמרבה הפלא סגור בשבת? נצטרך להיפרד ממאה-ועשרה שקלים לכל בן משפחה. בבין הזמנים תשע"ח, נותרה לנו ירכא הכפרית כברירת מחדל מעולה וזולה יחסית, עבור הציבור המקפיד על שמירת השבת וכבודה.

ובמחילה מראשי הערים החרדיות ומנהלי אגפי התרבות התורנית בעיריות השונות: לא. אל תשוו את המיני-לונה-פארקים עם משחקי הטרנטה שאתם מייבאים לחצרות בתי ספר ומגרשים ריקים, ללונה פארק הקטן יחסית בירכא, אך המעודכן, המודרני, ותסלחו לנו שוב, בטיחותי הרבה יותר מהמטוסים הדואים בקושי ומרכבות ההרים החורקות-שורקות על הפסים הנמוכים והקצת רעועים. תסלחו לנו, ראשי ערים יקרים ומנהלי אגפים שהידיעות בעיתונות טופחות על שכמכם, אחרי שעברתם על ניסוחן בעצמכם, ותלמדו מהדרוזים איך צריך לונה פארק להיראות.

ויש גם חסרונות

כיוון שלא הוזמנו למקום על חשבון מנהלי המקום, ושילמנו על בני משפחתנו טבין ותקילין, הרי שלצד היתרונות הרבים, מותר לנו למנות גם את החסרונות, בתקווה לשיפור מצד בעלי האתר.

כאמור, אולי מפאת החום, המיזוג אינו משתלט על הקהל הרב. בתחום הקולינרי, שהציבור החרדי הוא צרכן ענק שלו (מי אוהב להיסחב עם אוכל מהבית?) רק דוכן אחד בלבד הניצב בקומת הלונה פארק האמצעית הינו כשר למהדרין. וגם הוא, נעשה באופן זמני, ומסתפק בשתיה קרה, לחמניות עם נקניק, מיני מזונות, והיצע דל במיוחד של מוצרים ככלל.

חבל שהרבנויות השונות והבד"צים הפחות מחמירים שמפני כבודם לא נמנה את שמם כרוכלים, עוד לא מצאו את האופציה להעניק הכשר למקום בבעלות דרוזית טהורה, גם אם הוא פתוח בשבת.

אבל איך זה אפשרי? ההסדר יכול היה לבוא בדמות תעודת כשרות שהינה בתוקף בימים א-ו בשעה 12:00 בצהריים בלבד. קצת חשיבה מחוץ לקופסה, לא הזיקה מעולם לאיש.

וכן, היתה גם המוזיקה הערבית-ישראלית שממש אינה תואמת את הציבור החרדי ואורחותיו. לפחות בימי 'בין הזמנים' היינו מצפים ל'אונקי' עם שירי MBD תוססים, קצת פריד ושוואקי, כדי שאוזנם של הנופשים החרדיים תיהנה עוד יותר, תיצור חיבור בתת המודע עם המקום ותשוב שנית.

האם נחזור עוד פעם? סביר שכן, בפרט לאור העובדה שראינו את הנחת היסודות למתחם החלקה על קרח, שיזקיק בדיקה שלנו מקרוב אודותיו. אז למרות החסרונות שמנינו, אנו מתכוננים לחזור, אבל נשמח לראות שינוי קל אך מורגש, שישלים את החוויה.